המשך רח' אליפלט בת"א צפונה

danezeq

Member
המשך רח' אליפלט בת"א צפונה

מישהו יודע איפה עומדת התכנית להמשך רח' אליפלט צפונה, צפונית לרח' אילת?
מעולם לא ראיתי תוואי מתוכנן של הרחוב צפונית לרח' אילת.
האם הוא צפוי לעבור מעל תחנת הרכבת הקלה "אליפלט" בגשר?
לא ברור.
 
בוקר טוב


ראיתי את התוכנית לחבר את רחוב אליפלט עם הטיילת לפני 20 שנה.
בינתיים מחכים ש-איזה מישהו יפנה את מוזיאון צה"ל אל מקום אחר
כדי שאפשר יהיה להרוס שם מבנים ישנים ולסלול כביש ישר
 

משה12333

New member
במסגרת תכנית מנשיה, ציר שלבים-אליפלט מתוכנן להתרחב עד

לרחוב אילת לשישה נתיבים (3 לכל כיוון). מרחוב אילת, הציר יוארך צפונה ויתפצל לשניים: לכיוון צפון ולכיוון מערב. כך הוא יתחבר לציר קויפמן שלאורך הים.

הפורטל של הקו האדום מתוכנן להתחיל בדיוק בתחנת אליפלט ולכן תחנת אליפלט תהיה מעין שילוב בין המסילה הרגילה לבין המסילה התת קרקעית- תחנה שהיא לא עילית ושהיא לא תת קרקעית. היא תהיה תחנה משוקעת בתחילת השיפוע של הפורטל- מעט מתחת לפני השטח אך מתחת לכיפת השמיים (משהו כמו תחנת בילינסון בפ"ת).





 

danezeq

Member
תודה על התגובה

העניין שמוזיאון בתי האוסף של צהל עומד בדרכו של הכביש הזה, ולא נראה שיש בשטח איזו התקדמות לגבי העברתו או הזזתו.
 

משה12333

New member
לפני כשנה, שר הביטחון חתם על הסכם עם שר האוצר על פינוי

המוזיאון מתל אביב. כל המוצגים יאופסנו באחד מבסיסי צה"ל בארץ עד שיוחלט על המיקום של המוזיאון הלאומי החדש של צה"ל ומשרד הביטחון.

כרגע בשטח, מתבצעת תכנית "אליפלט-אילת" של עיריית ת"א ומתבצעת תכנית "הקו האדום" של נת"ע.

עיריית ת"א הורסת מבנים ובונה במקומם חדשים, מרחיבה את ציר שלבים-אליפלט ומשמרת מבנים היסטוריים בשטח.

חברת נת"ע חופרת בשטח את הקצה המערבי של מנהרת הקו האדום.

התכנית הבאה בתור היא תכנית מנשיה שממתינה לסיום שתי התכניות שמתבצעות כרגע.

המשך הכביש של אליפלט עובר בדיוק על רצועת החפירה של נת"ע. נת"ע חופרת שם מפני השטח כלפי מטה ולא באמצעות מכונת כרייה. רק לאחר שנת"ע תתקין תקרה על החפיר שלה בסיום העבודה, יוכל להיסלל עליו כביש במסגרת תכנית מנשיה.

הכל מתבצע שם במהירות ולכן בעוד מס' מועט של שנים תכנית מנשיה תתחיל להתממש.













 
אם ניספור את כל המבנים ההיסטוריים שנהרסו בתל אביב

נשב כאן עד שנה הבאה.

אני ראיתי את " תוכנית אליפלט " כבר לפני 20 שנה
בתקופה של רוני מילוא
 

משה12333

New member
הזמנים השתנו. תל אביב היא היום אתר בנייה (וחפירה) גדול.

התכניות יוצאות בה אל הפועל במהירות כי הממשלה להוטה לבנות מהר והרבה.

בת"א רואים זאת הכי טוב מכל ערי הארץ כי הכל בה נבנה עם גבהים דמיוניים ובמהירות דמיונית. קצב בניית מגדל בה הוא קצב שיא.

כל התכניות שהמתינו 20 שנה למימוש מתבצעות כרגע או יתבצעו בקרוב.



 
מענין שתמיד משקיעים בצפון תל אביב לפני דרום תל אביב

לפני 20 שנה הייתה תוכנית להקים קמפוס אוניברסיטאי + מרכז תערוכות
בדרום העיר ליד מתחם לודוויפול
 

משה12333

New member
דרום ת"א ויפו נחשבות כאזור ייחודי שמתוכנן בשנים הקרובות

להיהרס ולהיבנות מחדש לגובה.

מתוכננים באזור זה עשרות מגה-פרוייקטים חדשים שיהפכו את האזור לאחד המבוקשים בארץ, גם למגורים וגם לעסקים.

המדינה והעירייה פשוט לא יכולות לוותר על השטחים העצומים בת"א המבוזבזים כרגע בצורה נוראית בגלל שיקולי תדמית ישנים. רחובות מסחריים עם קומה אחת ורחובות של מגורים עם שתי קומות לא באים בחשבון היום בת"א-יפו. נגמרו ימי הבזבזנות הזאת (יש שם חטא על פשע - בזבזנות בשטח שמתבצעת בחזית שפונה לצירי תנועה ראשיים).

דרום ת"א ויפו יצמחו לגובה עם כבישים רחבים חדשים ועם מתחמים יוקרתיים של עסקים ומגורים.

התושבים ובעלי העסקים המתפנים חותמים בכל יום על חוזים עם יזמי הבנייה. הפרוייקטים העיקריים המתוכננים הם: נווה עופר החדשה (נס לגויים), מכבי יפו, מתחם העלייה, פארק החורשות (בזק), לודוויפול, קיבוץ גלויות, צומת חולון, שדרות ירושלים וכמובן – מתחם התחנה המרכזית החדשה.

 
כן - הכל במטרה להרוס את התדמית המיזרחית של יפו

בגלל הזניחו את האזור כדי ש-המיסתננים לא יתפשטו צפונה
 

משה12333

New member
יפו העתיקה היתה עיר נמל מרכזית באימפריות המוסלמיות ששלטו

בארץ והשימור שלה מנציח זאת. יפו העתיקה מהווה מתחם בילוי מהמצליחים בישראל בזכות מלאכת השימור הנרחבת של הממצאים המוסלמיים הרבים שמצויים בה. סמליה הם מגדל השעון וצריח מסגד חסן בק שמהווים שרידים לתרבות המוסלמית ששלטה בעיר עד לקום המדינה. תמיד יש בה תיירים מישראל ומכל העולם.

יפו החדשה, לעומתה, משמשת למגורים, למסחר, ללימודים ולמוסדות ציבור לתושבים היהודים והערבים שבה.

הסיבות ההיסטוריות להזנחה של דרום העיר (העליות הרביעית והחמישית העשירות שבחרו להתיישב במרכז העיר ובצפונה והעליות הראשונות העניות שקדמו להן אבל הספיקו להתבסס כלכלית במרכז העיר ובצפונה, זמן רב לפני שהגיעו העליות ההמוניות העניות של לאחר קום המדינה שהופנו לדרום העיר, לבת ים, לחולון ולראשון לציון כי שם היו שטחים ריקים) כבר לא חשובות.

המעברות העניות שהפכו לשכונות עניות (שכונות עניות יחסית, לא עניות ברמה של העולם השלישי ללא מים, חשמל, ביוב, כבישים ומדרכות) כעת הופכות לשכונות חדשות של מגדלי מגורים ומשרדים.

 
מדוע יפו צריכה להראות כמו תל-אביב


לא שומרים על סגנון הבנייה המזרחי,
אלא בונים את אותו הסגנון המדורני של תל-אביב
כדי להשליט את התרבות המערבית על הערבים ועל יוצאי עדות המזרח
 

משה12333

New member
לא נכון. כל מה שראוי לשמר בת"א-יפו, משומר. היזמים שבונים

בעיר מגדלי מגורים/עסקים מוציאים מכיסם מיליוני ש"ח לפרוייקטים של שיקום מבנים ישנים שנמצאים באתר הבנייה שלהם. אין להם ברירה אחרת כי זה חלק מחוזה הבנייה שמחייב אותם לנהוג כך.

אולי הסמל לכך הוא פרוייקט הבנייה הענק ברח' אחד העם 22-26 (הפרוייקט נקרא בשם: רוטשילד 17 כי הוא משתרע על שטח נרחב בין רח' אחד העם לבין רח' רוטשילד המקביל אליו).

חברת הבנייה של המגדל הענק היתה צריכה להשקיע כסף רב וזמן רב בשימור של שני מבנים עתיקים ברח' אחד העם: בית ליטוינסקי ובית אדלר, לפני שהיא התחילה לבנות את המגדל שלה.

בית ליטוינסקי שופץ מהיסוד וכעת הוא אתר היסטורי מרשים שמוצב ברחוב מעל החנייה התת-קרקעית הענקית של המגדל. חלק מהמגדל הענק בולט החוצה ממרכזו ו"מרחף" מעל בית ליטוינסקי.
בית אדלר שלצידו נוסר, הועתק והורכב מחדש. כעת הוא נמצא ממש בתחתית המגדל ועמודי התמיכה של המגדל עוברים בתוכו (תכנון מאד מרשים ומקורי).

מגמת השימור החדשה הזאת של מגדל חדש ומבנה עתיק בתחתיתו היא כעת נפוצה בכל ערי ישראל כי בישראל אין ברירה אחרת אלא לבנות לגובה מגדלים ולבנות מתחתם חנייה תת-קרקעית רב מפלסית עמוקה, גם למגורים וגם לעסקים. נגמרו ימי הבזבזנות בשטח בישראל.





 
למעלה