המשמעות של אמונה דתית ממוסדת

M e t a t r o n

New member
המשמעות של אמונה דתית ממוסדת

מדוע בני אדם נמשכים לאמונות דתיות ממוסדות? יש אין ספור דתות שהן למעשה נוסחים שונים ברמה כזו או אחרת של אמונות ועקרונות די אוניברסליים. אני כמעט לא מזהה הבדל מהותי בין האמונות השונות: *אלים/מלאכים המייצגים הישויות או כוחות נעלות מן האדם. יצורים אלה מוצגים בדרך כלל כשליחים של האל העליון. אל החייב מנחות ומצוות להשביע את תאבונו. *שדים/מלאכי רשע או אנרגיות שליליות המייצגים את הצד שכנגד המתנגד או מתחרה לאל העליון (וכאן יש סתירה כאשר מגדירים אל עליון שאינו שלם ומושלם). גם כוחות אלה מבקשות את תודעתנו. ברוב המקרים תמצית האמונה מסתכמת בעבודת האלים/אל תוך מילוי סידרת של טכסים ונדרים שנקבעים ע"י אנשי דת הלוקחים בעלות על האמת. הם מפרשנים "כתבי קודש" ומייצרים ממסד נוקשה יותר או פחות המשליט "סדר" במאמינים. יש הבדל לדעתי בין אמונה טהורה השוכנת בתודעת היחיד ומקורה בבחירה חופשית לבין דת "מהונדסת" מראש לניצול הבורות והפחד על מנת לייצר שליטה. לא זו בלבד שהדת אינה מספקת פתרונות ותשובות אלה גם משמשת לשליטה על האמונים. אם כך מדוע כל כך הרבה אנשים נמשכים לדת? לא עדיף להאמין בחופשיות?
 

M e t a t r o n

New member
לפי מה שהבנתי

אתה מאמין בדת פגנית שהיא גם ממוסדת ונשלטת ע"י חוקים מסויימים. אתה ממלא את החוקים, טקסים, מצוות או דרכים שנסללו מראוש עבורך. אני לעומת זאת לא מרגיש צורך בעבודת אל או אלים או אלילים או כוחות כלשהם, אינני מתפלל להם, אינני מגיש מנחות או מקיים חוקים או מצוות ובודאי לא הולך אחרי חוקים דתיים שאחרים קבעו. למרות זאת אני אדם מאמין חזק בכח עליון, אני מרגיש צורך לחקור אותו וכך להתקרב יותר למהות שלו. (ברור שאני מקיים חוקים שייתכן שנפגשים עם חוקים דתיים כמו למשל "לא תגנוב" אבל אינני עושה זאת מסיבות דתיות.)
 

L e s t a t

New member
הבנת לא נכון

"אתה מאמין בדת פגנית שהיא גם ממוסדת ונשלטת ע"י חוקים מסויימים. אתה ממלא את החוקים, טקסים, מצוות או דרכים שנסללו מראוש עבורך." וזה לא נכון. ישנם חגים, תשעת מעלות אצילות (קוד התנהגות מוסרי של הדרך הנורדית), סוגים של טקסי חגיגה ובאדות (Eddas, אתה יכול להתייחס אליהן כאל כתבי הקודש) ישנם גם עצות (בהָוַמַל, "מילותיו של הרם", נכתבו עצות של אודין בכבודו ובעצמו אל האדם), נבואות ומשלים אבל זה לא אומר שזו הכתבה של איך לחשוב ואיך לזוז - אבל אף אחד מהם לא חקוק באבן, לפי מה החלטת שהיא דת ממוסדת? איך אתה מגדיר דת ממוסדת? אני חושב שדווקא הדת שלי היא אחת מהכי פחות "ממסודות" שיש ולא רק בימינו. למרות שישנם דברים שאתה יכול לבוא ולהצביע עליהם כעל סממנים של דת ממוסדת (כמו אלו שכרגע ציינתי), ישנם דברים שהם סממנים של דת שהיא לא ממוסדת. אתה טוען שאמונה צריכה להיות חופשית, מתי הוטלו מגבלות באסאטרו? מאז ומעולם לכוהני אסאטרו לא היה מעמד בעל זכויות-יתר, גם אם קיים פונדמנטליזם בתוך האסאטרו הרי שהוא לא מיסיונרי ויש לנו עדויות היסטוריות על כך - למשל, היה מלך בממלכה האגנלו-סָכּסוֹנִית* מֶרְסִיה (Mercia) ושמו היה פֶנְדָה, הוא היה המלך הפגני (אסאטרואר) האחרון של מרסיה. בניגוד לארצות שהתנצרו מסביבו שאסרו את הפולחנים הפגניים, הוא לא אסר פולחן נוצרי וגם לא מיסיונרים נוצריים. מי שרצה להקשיב להם היה חופשי להקשיב להם. יש לנו כאן דוגמא של חופש דתי, דבר שאינו מקובל אצל דת שמנסה לשלוט במשהו, נכון? כמו כן, אין דבר שאומר שצריך להתייעץ בכוהן בכל דבר קטן, לאדם יש חופש מחשבתי כאן. גם אין צורך לשלם כסף עבור הליכה קבועה למקדש (וכן, ישנם מקדשי אסאטרו) כמו שצריך לכנסייה, אין צורך להיוועץ בכוהנים כל הזמן בכל עניין ובכלל, אבן הפינה של האסאטרו היא לא יראה מפני האלים אלא האמונה באלים והקשר של האדם לאלים ("אסאטרו" = "האמונה באייסיר"). ישנם שלדי טקסים מוכרים (למשל, בטקס השתייה, ישנה קרן הממלאים בתמד, את הקרן מעבירים בין המשתתפים כשכל פעם אדם לוגם מן הקרן לכבוד משהו [ישנם כמה סיבובים, המספר אינו קבוע מראש, בדרך כלל לוגמים לכבוד האלים, הגיבורים ואז לוקחים שבועות]) אבל איך שמבצעים את הטקסים משתנה מקבוצה לקבוצה, מאסאטרואר לאסאטרואר. אז מה ממוסד כאן? וגם אם זה ממוסד, האם דת ממוסדת היא דבר כל כך רע? אז ישנם חוקים מסויימים בדת ממוסדת (כמו "לא תגנוב"), אבל איפה היינו ללא חוקים? אני מאמין באלים, אני מתפלל אל האלים, אני מגיש להם מנחות ואני הולך על פי הדרך הנורדית, זה לא מגביל אותי או את המחשבה שלי.
 

loquado

New member
מוסדות

בתור אחד שמוסדות למינהם עושים לו גירודים ורצון לחפש את היציאה הקרובה אני חייב לציין בעצם אין שום דבר רע במוסד או בממסד... השאלה תחת איזה גישות,עקרונות,הלכי רוח,ורצונות הוא מנוהל ואם הוא נאמן למטרתו. המוסדות הדתיים האורטודוכסים נהפכו למה שנהפכו במהלך השנים בגלל החולשות והנסיבות השונות . לא קל לנהל מוסד גדול, ואם תנסה לרגע לשים את עצמך בכיסא של האפיפיור או הרב הראשי לישראל תרגיש מיד עם כובד האחריות את כל הכוחות שמנסים להוסיף לדרדר את הדבר כפי מטה . השיער של אהוד ברק הלבין אחרי שנה כראש ממשלה,ואני מעריך שזו לא תוצאה של שינה מרובה. בנוסף קיים חוק של חופש הפולחן כך שבעצם אתה לא מוגבל באמונתך כל כך... למה בני אדם מתרכזים בקניונים ? כי הם מקומות שעוצבו לרכז מספר גדול של אנשים ...כך גם המוסדות האלה. אני גם שמח שמישהו מרכז את ההמונים האלה -תאר לך המונים משועממים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם חוץ משופינג ולראות טלוויזיה -זה יכול להיות מפחיד .. אני חושב שתמיד כדאי ללכת אחורה כדי לבדוק מה השתבש,ובמקרה הזה- הרבה הרבה אחורה. מקריאה בקוראן ובברית החדשה מתקבל הרושם שהדתות האלה כל כך התרחקו ממקורם שמייסדיהם לא היו מזהים את הדבר שקיים היום בתור תוצאה של מה שלימדו. התנ"ך והדת היהודית הם מקרה יותר מסובך ,לא ברור כל כך איך נראו חיי היום יום של האדם הדתי, למרות שיש תיאורים מפורטים על סדרי פולחן בקנה מידה ארצי. אם תנסה להגדיר מה הם נדר או טקס דתי תמצא שהעניין לא כל כך פשוט. בעצם נדמה שהעקבות בשלב מסויים נעלמו בסופת החול של ההיסטוריה שלנו ונשארנו אובדי עצות עם עובדות ותוצאות. להאמין בחופשיות...ובכן, כולנו בעצם מאמינים בחופשיות. אף אחד לא כופה על מישהו להאמין בצורה מסויימת. אתה רוצה לצום ביום כיפור או לרקוד ריקוד גשם אינדיאני או להצטלב לאחר תפילת מנחה ? -אתה חופשי לעשות זאת. הרושם שלי שאתה יכול לחדד את שאלתך יותר -ובמילים אחרות מה רצית להגיד בשאלה שלך ?
 
אני נוטה להסכים עמך

לדעתי מן הרגע בהיסטוריה שבו דת יוצרת מנגנון, ומנגנון זה הופך חשוב מן הנפשות הפועלות, או מחיי אדם בכלל, היא "מאבדת את זה" (ולא זה המקום לדון במה זה ה"זה" הזה). כך קרה גם לאידיאולוגיות שאינן דתיות והדוגמאות רבות. ועוד: הרגע שבו ההשראה הדתית, שהיא תהליך פנימי ופרטי מתערבבת עם שיקולים זרים, היא מתפוגגת ומפנה את מקומה לתהליכים המיכניים של אמצעי שליטה ומנגנוניות. ראינו דוגמא לכך במאמר שהתפרסם כאן על פיוס ה-12 שהקפיד לשמור על כוחה של הכנסיה אך נקט לשם כך בעמדה שאינה מוסרית. מסקנתי לכן היא שדת לא ממוסדת אשר חפצה לשמור על האותנטיות שלה חייבת להישמר ממנגנוניות, מהתערבות בפוליטיקה, ומכוחניות. אולם ייתכן שתהליך כזה הוא בלתי נמנע לאורך זמן. למה בכל זאת הדתות הממוסדות קיימות? באורח אירוני, התשובה שלי היא - המנגנון. המנגנון והטבות שהוא מעניק: החל מתחושת ביטחון הפרט במנגנון וכלה ברווחה החברתית שמנגנון כזה מציע.
 

M e t a t r o n

New member
גם אני מסכים איתי../images/Emo8.gif

אבל ברצינות, לא התכוונתי על "דת לא ממוסדת" לאומת דת ממוסדת אלה על אמונה נקיה מדת לאומת דת. אני מאמין אבל אין לדת משמעות כלשהי מבחינתי. כלומר אני מסתפק באמונה בקיום של כוח עליון ושואף לחקור אותו ולהתקרב אליו, אך לא בדרך של נתינות דתית. אפשר להמשיל את כוונתי לאוהד כוכב ספורט/קולנוע/ביל גייטס החולם להיות כמוהו אך יחד עם זאת לא מתפלל אליו. ככה אני אוהד את אלוהים וחולם להגיע אליו.
 
אז שנינו מסכימים איתי ../images/Emo8.gif

כתבת "אני מסתפק באמונה בקיום של כוח עליון ושואף לחקור אותו ולהתקרב אליו" ולכך אני רוצה להגיב. נניח שאתה חוקר רציני ולא משנה באיזה תחום: האם לא תפנה לארכיב המחקרים שנעשו עד זמנך כדי לדעת מה כבר הושג במחקר שלך? כמובן שאם אתה חוקר חובב אשר מסתפק בהנאה שבמחקר, תחסוך מעצמך את הטרחה. לעומת זאת, אם אתה חוקר רציני, תגלה עניין גם במחקרים של אחרים על מנת להתקדם לשורה הראשונה של החוקרים ולהשקיע את מאמציך במה שעדיין לא נתגלה. זה ההבדל, על קצה המזלג. אני אישית מעדיפה להתעדכן בידע שנצבר בדתות השונות, ואפילו בתפילות, בטכסים או בפולחנים שהם בעיני חלק מכלי המחקר של "מהו הכוח העליון הזה, וכיצד לפנות אליו באורח אפקטיבי."
 

M e t a t r o n

New member
מסכים גם על זה

בהחלט מעניין עד מאוד כל המידע שמקורה בדתות השונות. חלק מהידע אני קולט מן המיתוסים והסיפורים של אמונות שונות. זה מרתק לדעתי למצוא כל כך הרבה הצלבות ממקורות שונים. זה אומר משהו על מקור הידע המשותף של האנושות. דרך הגב, כאשר אני אומר מחקר הכוונה לחיפוש פנימי פרטי בלבד ולא מחקר אקדמאי. בכל מקרה מה שרציתי לומר הוא שאין סתירה בין מה שציינתי קודם לגבי אי ציות לדתות לבין במידע שניתן להפיק מהן.
 

loquado

New member
ובהמשך לכדור שלג...

היי אנסה למקד קצת אמרת :"כאשר אני אומר מחקר הכוונה לחיפוש פנימי פרטי בלבד... אני מסכים מאוד עם הכיוון ,ללא החלקים הפרטיים שם בפנים לא ניתן להתקרב לדת. החלקים או האיברים או (מחפש מונח מתאים יותר) מנגונני החישה הקליטה התגובה והייצור הנסתרים שנולדת איתם... אולי הם כמו כל דבר אחר דבר שצריך לדעת עליו, ללמוד אותו ,לאמן אותו,ולחקור אותו בעזרת כלים מתאימים -וכל זה כדי שאפשר יהיה להפעיל אותם בחיפוש הפנימי לעבר הדת הפרטית שאינה ממוסדת. אולי זה נשמע מעורפל,אז הנה דוגמא או שתיים: כל האיברים הפיסיים שלך למדו לתפקד,ואתה למדת ללכת,וזה לא קרה מאליו. מערכות שבבסיסן הם אוטומטיות וטבועות בנו יתפקדו לבד גם ללא עזרה חיצונית. אבל האם כילד היית יכול ללמוד לדבר ולקרוא לבד רק בגלל שהיו סביבך ספרים!? להערכתי גם מקריאה- ואפילו אם עניפה יסודית ומסועפת מאוד כמעט בלתי אפשרי ל"עשות סדר" בחברי העולמות האלה ובמושגים הנוגעים לעניין. -כמה אנשים קראו בעולם את ספריו של קרלוס קסטנדה ? מליונים.... כמה מהם אם בכלל ,יודעים מבינים ויודעים לעבוד עם מה שנמסר שם ?... כשהייתי צעיר והרבה יותר טיפש, הייתי מטפס על הרים חסרי שבילים במדבר. -הדבר שעשיתי היה לשבת למרגלות ההר ולהתבונן בו שעה ארוכה בעיון,כדי לבחור לי שביל לטפס על זה שעדיין לא טיפסו עליו. אני חייב לציין שבכל ההרים האלה היה קטע זקוף ותלול,שאינו מאפשר הליכה. למרות זאת הייתי בטוח שאוכל להתגבר על המצוק גם ללא חבלים ומיכשור עגינה. הייתי אמיץ ,קליל ,וחזק ובעיקר החשבתי את עצמי לנבון כך שהשמיים נראו הגבול היחידי. מהר מאוד ,כשאתה כבר במעלה ההר אתה מבין שהנתיב שבחרת וההר עצמו נראים שונה מאוד מלמעלה.. באחד המקרים טיפסתי על מדף סלע ומצאתי את עצמי במקום עומד במקום גבוה וצר. בשום דרך אי אפשר היהלהמשיך למעלה ,גם לחזור למקום שממנו הגעתי לא יכולתי. אף אחד לא ידע את מיקומי המדוייק, היתה שעת אחר הצהריים וכל מה שהיה בידי היו מים לשתיה גפרורים וסיגריות. לאחר של חצי שעה של בחינה והיסוסים החלטתי לזנק לעבר זיז מרוחק בסלע ולאחוז בו בידי כדי שאוכל לטפס משם לעבר המדף הקרוב. ואכן זינקתי ואחזתי בזיז בשתי ידי. מה שלא ידעתי שהוא היה מאבן חול ,סוג של סלע שמתפורר תחת לחץ לא גדול. וכך קרה שאותו בחור נבון ,אמיץ וחזק שחשב שאפשר לבד רק בגלל שזה "הוא" מצא את עצמו מתנדנד תחת שמיים וארץ כשהוא אוחז בידו האחת סלע שהולך ונסדק.... כך למדתי את אחד השיעורים לגבי רצון ,ידע מוקדם ויכולת. אני מקווה שאתה מבין שבסביבה פיסית -(מדבר במקרה הזה)...הרבה יותר קל להתמצא בניווט לעומת המקומות שאליהם כיוונת. פרקטיות היא לא מילה גסה :)
 

berlinale

New member
המשמעות של אמונה דתית ממוסדת

ישנם כל מיני הסברים למה אנשים נוהים אחרי דת בכלל ואחרי ממסדים דתיים בפרט. הסבר אחד, אומר שהדת נותנת לנו מודל להבנת העולם, שחורג מן ההסברים המדעיים ומציע גם תשובה לשאלות לא מדעיות - למה יש רוע, למה אנשים מתים, וכו'. באופן דומה, ישנו הסבר המתמקד בכך שהדת נותנת לנו מערכת כללים מסודרת שבתוכה אנחנו מרגישים בטוחים. היא אומרת לנו מה טוב ומה רע. הדת מספקת לנו גם ניחומים במצבים שונים קשים בחיים. היו חוקרים שניסו לטעון, שהאנשים שמתקרבים מחדש לדת - בין אם לדתות חדשות ובין אם לדתות קיימות, מצויים במשבר כלשהו ומחפשים תשובה בדת ובמערכת התומכת שלה. אני לא קונה את זה לחלוטין. מבלי לבטל את כוחה של הדת כמנגנון מנחם פסיכולוגי, יש משהו במחקרים האלה שמצביע על החזרה לדת כמשהו "חריג" - בעוד שמחקרים אחרים הצביעו על הדתיים החדשים כאנשים רגילים, אשר פשוט מצאו תשובות מוסריות ואחרות לבעיות שהטרידו אותם - ר' למשל מחקרה של Barker על ה - Moonies (Church of Unification . ואחרון חביב, וכמובן שיש לדעתי לגורם האחרון משקל כבד לפחות בהישארותם של אנשים בדת, ולהתקיימות הדתות, הוא הצורך שלנו, כחברה, במערכת שתעשה את כל מה שדיברנו ובעצם תשמר את החברה, על ערכיה ומבניה. לא סתם יש קשר כל כך הדוק בין מבנים חברתיים - כמו מעמדות - לבין עמדותיהם של הממסדים הדתיים בשאלות הללו. בזמנו מרקס טען, שהדת היא אופיום להמונים. הוא התכוון לכך, שהדת משמשת כלי בידי המעמדות השולטים לשמר את המבנה הקיים ולהצדיק את שליטתם על המעמדות המדוכאים.
 
למעלה