המשפחה שלי מתפרקת לי מול העיניים

jepe

New member
המשפחה שלי מתפרקת לי מול העיניים

המשפחה שלי מתפרקת לי מול העינייםו jepe ו 07:12 | 29/12 שלום. קשה לי מאוד וכואב לי. הכל התחיל לפני שנה כשעוד הייתי בצבא. קיבלתי טלפון בהול מאבא שלי . הוא אמר לי "אמא בבית חולים". נכנסתי להלם לכמה שניות ואז התעשתתי. שאלתי אותו "מה קרה"? הוא ענה "יש לאמא גידול בראש". כמעט התעלפתי. למחרת על הבוקר יצאתי לבית חולים. פעם ראשונה שאני רואה את אמא שלי מחוברת לצינורות. זה היה מחריד. לא מאחל את זה לאף אחד. ישנתי איתה בלילה לפני הניתוח,ראיתי עליה שהיא לחוצה. אני שיחקתי אותה רגוע לידה,שלא תילחץ עוד יותר. אבל בפנים הייתי גמור. למזלנו הניתוח עבר בשלום. מאז תקפו אותי סחרחורות מטורפות שהשביתו אותי לגמרי. אני לא מתפקד כבר שנה. יושב בבית כל היום. אחותי הגדולה בת 24 נפרדה מחבר שלה הם היו אמורים להתחתן. היא חזרה הביתה. והיא לא עובדת. אמא שלי על כדורים כל היום,בקושי מתפקדת מהלחץ. היא בדיכאון ממה שעובר עלי ועל אחותי. ההורים שלי כל הזמן רבים איתה ואחד עם השני. אני לא מסוגל יותר. אני רוצה לחזור אחורה בזמן למה שהיינו פעם. אני בדיכאון על כדורים. החיים שלי הם שממה. אמא ,אבא אני אוהב אתכם.
 

הנהנה

New member
ממש כואב לקרוא את הדברים שלך

ובאמת המצב לא קל ויש הרבה קשיים בחייך אבל אולי בוא נראה מה כן יש לנו? אולי נסתכל בזווית אחרת על החיים משם יותר קל לעבור את הקשיים ואת המכשולים. מה כן יש לך/לי יש לנו 2 עיניים לראות (יש אנשים שאין להם, או שהם צריכים תרופות כדי לראות) יש לנו 2 אוזניים (כנ"ל) יש לנו 2 ידיים (כנ"ל) יש לנו גוף שלם בלי גידול ושמתפקד. בנוסף הרבה מהקשיים הם אתגרים להתגברות, אתגרים לבגרות תוכל לקרוא כאן כמה דברים בעניין הייסורים על מטרתם ולפעמים כיצד להפחיתם לפעמים גם הידיעה על זה שיש חיים לאחר החיים יכולה להועיל כי לפעמים הזווית שבה אנחנו מסתכלי על הייסורים יכולה לשנות את כל התמונה
 

גריני

New member
שלום לך jepe

כמה כואב לקרוא את המסר שלך. ואני יושבת כאן וחושבת איך אפשר לעזור... מה אפשר להגיד למישהו שהעולם מתפרק לו מול העיניים והדברים נופלים עליו... אני רוצה לשלוח לך חיבוק חם
ולהציע לך לחפש בתוך כל השחור הזה נקודות אור. כולנו עוברים לפעמים תקופות קשות והתקופות האלה באמת מייאשות ונראות כאילו אין מוצא. אבל, כך או אחרת, החיים נמשכים, התקופות הקשות מחשלות אותנו, ואז מגיעים ימים יפים יותר. האם יש לך חברים שאיתם אתה יכול לדבר? קצת לבלות? לחייך לפעמים? אני מאחלת לך, מכל הלב, שהתקופה הקשה הזאת תחלוף במהרה ושתגיע לימים נעימים יותר
 

גריני

New member
למה הכוונה בההיפך?

האם התכוונת שתקופות קשות מחלישות אותנו? זה שאומרים שתקופות חזקות מחשלות - זה משום שהחוזק שלנו בא עם התגברות על קשיים ואתגרים. ישנו המשל הנפלא (שלצערי אין לי את המצגת שלו, ואשמח מאוד אם מישהו יביא אותה לכאן) - על הפרפר, או יותר נכון - הגולם שממנו עמד לבקוע פרפר, ואיש אחד שרצה מאוד "לעזור" לפרפר גזר את הפקעת וכך הגיח משם פרפר בעל כנפיים חלשלושות... כלומר - מאמציו של הפרפר להגיח מהפקעת נועדו לפתח אצלו מעין שרירים. עזרת אותו איש היתה, לכן "עזרת דב"... כך, למשל, אהבה נכזבת - עם כל הכאב שיש בה - היא גם מחשלת. אחרי שעוברים את הכאב - מעברו השני רואים פתאום שמה שפעם חשבנו שהוא "סוף העולם" - זה לא בדיוק ככה! החיים ממשיכים הלאה. ואנחנו כנראה לא נועדנו לשבת כל הימים על שפת הבריכה ולהשתכשך במים להנאתנו...
 
הכוונה ...../images/Emo182.gif

אני לא חושבת שאם עברנו ושרדנו תקופה קשה...זה מחשל אותנו, אולי התגברנו ושרדנו אבל לא נהיינו יותר =חזקים= לדעתי. ואם את אומרת שהחוזק הוא בהתגברות על הקשיים, אולי זה נכון אבל אולי גם אין ברירה, חייבים להתגבר, אבל אני חושבת שיש אנשים שדוקא נחלשים, מרימים ידיים, ....
 

אנילה1

New member
פעמונית, יש דברים רעים שבהחלט

מחלישים. לא כל דבר מחשל. מותו של ילד מחליש את ההורים מאוד. מותם של הורים זקנים דוקא מחזק. אנחנו קוראים לזה דרכו של עולם ומקבלים את דרכו של עולם ביתר קלות.
 

אנילה1

New member
אתה פסיבי כבר המון זמן חוץ מהיום

שכתבת וקראת לעזרה. אז קודם כל אני מפנה אותך לפורום "יעוץ פסיכולוגי". נמצא שם פסיכולוג מיקצועי. את כל מה שכתבת פה תעביר אליו לעיון. לי נראה נכון לגשת למטפלת משפחתית. אמכם הייתה כנראה דמות דומיננטית במשפחתכם. "הנפילה" שלה השפיעה על כולכם. אתם צריכים ללמוד מחדש איך לחיות עם אמא שונה שזקוקה לעזרה, בניגוד למה שהיה קודם.
 
למעלה