משקל בשירה
המקצב הוא הדגם הצלילי שבשירה. הוא בסיס לשון השירה, המכונה גם "לשון שקולה". המשקל נקבע ע"י שרשרת של הברות מוטעמות והברות רפות הבאות בסדר פחות או יותר קבוע. יחידת קצב כזו מכונה צלע. הצלע מביעה רעיון הגיוני, לעתים - שלם ולעתים - חלקי. הצלע יכולה להיות בעלת שתי הטעמות (נקישות), אז היא בעלת משקל זוגי: "שמעו שמים, והאזיני ארץ" (ישעיהו א' 2). לפנינו חרוז בעל שתי צלעות, שבכל אחת שתי הטעמות: 2 + 2. משקל משולש: האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי-פי" (דברים ל"ב 1). חרוז בעל שתי צלעות שבכל אחת שלוש הטעמות: 3 + 3. משקל מרובע: "כי-יודע ה' דרך צדיקים, ודרך רשעים תאבד" (תהילים א' 6). חרוז בעל שתי צלעות. בצלע הראשונה ארבע הטעמות ובצלע השנייה שלוש הטעמות: 3 + 4. הערה: מילים ממוקפות (שיש מקף ביניהן: "כי-יודע") נחשבות כהטעמה אחת. משקל מחומש: "ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים" (עמוס ט' 3). משקל, מקצב, מתבסס על מספר שווה של מילים מוטעמות ("נקישות") בכל צלע; היגוי ריתמי של הברות ומילים. במבטא הכוונה כאן לטווח רחב ביותר של תופעות, החל בתכונות פונטיות של העיצורים והתנועות וכלה באיכות הקול {טון, גוון, יציבות לעומת רעידות (ויבראציות)}, בריתמוס, בשטף הדיבור ובאינטונאציה. הפעמה - זמן היחידה ע"י המטרונום. * אספתי החומר מכל מיני אתרים וקצת חומר שקיים אצלי.