המתת חסד

[אמא מתגייסת]

המתת חסד

יש לי פיצ'ר מעורב בן 16. אומץ מעמותת SOS. הזדקן. כבר שנה ויותר מקבל דוקסילין (תרופה לקדחת כרציות). הטסיות שלו היו מאוד נמוכות לכן הרופא חשד שזו מחלתו. התרופה מאוד עזרה, בעיקר במצב העיניים ופצעים בפנים. כשהיפסקנו אחרי 21 יום - התופעות חזרו, אז החלטנו עם הרופא להמשיך קבוע (כנראה שלא סבל מקדחת כרציות). שוקל 6 ק"ג וקיבל חצי כדור ליום. כך תחזקנו אותו... אבל מצבו מידרדר. הוא נופל ברגלים האחוריות. לא מצליח להתאמץ לקקי. הקקי כמו אבנים. כבר מעל לשנה עושה את הצרכים בבית. עכשיו כבר לא מצליח לרדת ולעלות 10 מדרגות כדי לצאת. ישן רוב הזמן. הורדתי לו את התרופה לרבע כדור... אולי יעזור. מתלבטת שאולי הגיעה שעתו. לילדים שגדלו איתו, מאוד קשה. מתי בעצם כדאי לעשות לענין סוף. מרגישה שהוא סובל ואלה לא חיים, לא לנו ולא לו.

 

[דר שרון רגב]

תשובה על המתת חסד

שלום,

לפני קבלת החלטה קשה כזו יש לשקול האם לכלב יש איכות חיים. איכות חיים הינה מדד סובייקטיבי אבל בגדול ניתן לחשוב במונחים של שמחה, רצון לצאת לטיולים, תיאבון, מתן צרכים, טיפוח שלו (האם מתנקה, מלקק את עצמו?).
אם לדעתכם יש עדיין איכות חיים, אין סיבה לחשוב על המתת חסד.
אם אין איכות חיים, צריך לחשוב האם ניתן לשפר את איכות החיים שלו. הרופא הוטרינר יכול לעזור לכם בזה - הוא יבדוק את הכלב ויעריך את מצבו. אם לא ניתן לתת לו חיים איכותיים כדאי לשקול המתת חסד.

לפני הכל, טיפול בדוקסילין לבעיה לא ידועה, לא פותר את הבעיה. יכול להיות והכלב סובל מבעיה אחרת הגורמת לירידה בטסיות שאינה נפתרת עם מתן דוקסילין.

מדוע את חושבת שהורדת המינון לרבע תעזור?
קחי בחשבון שיכול להיות שמה שהיה לפני שנה לא קשור למצבו עכשיו.

בברכה,
ד"ר סיגל קרופניק, וטרינרית.

 

[אמא מתגייסת]

להלן תשובותי

תודה ד"ר סיגל על התשובה המפורטת.
שמחה - רוב הזמן הזנב בין הרגלים. לפעמים מקשקש מעט. עדיין מתלהב כשמריח את העוף שבעזרתו אני נותנת לו את התרופה. מסתובב הרבה במטבח בחוסר נחת.
רצון לצאת לטיולים - מסרב לרדת במדרגות. מפחד. אני מושכת קלות את הרצועה, וגם עומדת 2 מדרגות למטה לפניו כי יכול להידרדר. לא פעם נופל ומתהפך. אני שומרת ובולמת. כך גם בעליה.
תיאבון - מתקשה כנראה לאכול את היבש הרגיל. כבר יממה שאני נותנת לו אוכל רטוב. אוכל בתיאבון. עדיין אוהב עצמות עוף ומתמודד איתן. מוקדם מכדי לקבוע איך משפיע האוכל הרטוב. בעיקרון יש תיאבון.
מתן צרכים - בבית כבר כמעט שנה אבל גם בחוץ. משתין כנקבה בלי להרים רגל. קקי ממש הולך קשה, כי יש בעיה ברגלים האחרויות. בזמן היציאה הוא נופל הרבה פעמים ומסיים בשכיבה. הרגלים האחוריות נראות כאילו חצי משותקות. הוא הולך עקום. לא מצליח לקום ללא עזרה.
טיפוח שלו מתלקק מעט.
איכות החיים שלו שהוא בקושי הולך והרגלים האחוריות לא סוחבות, נראה לי ממש עינוי. הוא ישן רוב היום ומכוסה בשמיכה, אבל השמיכה כבדה לו והוא מתקשה לצאת ממנה. למה בעצם את קוראת איכות חיים??? נשבר לי הלב לראות אותו. הוא כבר לא מלקק אותי או מתרפק. אדיש. אני גם חושבת שהתחרש והתעוור לפחות במידת מה. לא מגיב כשאני קוראת לו. עדיין מריח את העוף.
דוקסילין - כל פעם שהפסקתי חזרו תופעות קשות מאוד. הוטרינר אמר שלפעמים הוא נותן את התרופה באופן כרוני. הוא אומר שאם זה עוזר - סבבה. אני תוהה האם השיתוק ברגלים האחוריות נגרם אולי מהתרופה. לגבי בירור המחלה - התיאשתי. זה גורר אותי להוצאות לא הגיוניות ושלא לפי יכולותי. הורדתי את התרופה לרבע כדור כי קראתי רבות על הדוקסילין והשפעותיו השליליות על הקיבה. אני לא יודעת אם כך גם אצל כלבים, אבל הקקי שלו כמו אבנים, ולפעמים בצבע מאוד בהיר ויבש שיכול להתפורר לפירורים יבשים.
לגבי הקשר בין מחלתו פעם וקשייו היום. אין לי ספק שאין כאן גורם חדש. רואים את התדרדרות העיקבית אם בגלל זיקנה ואם בגלל הטיפול הרפואי (הדוקסילין).
המון תודות לך, ואשמח לתגובתך. אני ממש כותבת את הדיווח הזה עם דמעות בעיניים.

 

[דר שרון רגב]

המשך בנושא המתת חסד

לפי הפירוט אין איכות חיים טובה, לצערי.
איכות חיים יכולה להיפגע נקודתית. למשל, אם יש שבר ברגל. הרי לא נעשה המתת חסד לבע"ח כזה כיוון שאיכות החיים תשתפר לאחר ההחלמה.
במקרה שלך, שהוא יותר מסובך, איכות חיים ירודה, אך מכיוון שלא נעשו בדיקות ולא ידוע מה הגורם ואם ניתן לטפל בו או להקל על הכלב, אני לא יכולה לכתוב לך שהמתת חסד היא האופציה היחידה שנשארה.
ההחלטה לא קלה וחשוב שתיהיה שלמה איתה...

(ולגבי דוקסילין - תופעות הלוואי הם הקאות, שלשולים וחוסר תיאבון. התופעות שאת מתארת אינן קשורות למתן דוקסילין).

מקווה שעזרתי,
ד"ר סיגל קרופניק, וטרינרית.

 

[אמא מתגייסת]

ובכן

הוא לא יכול לחרבן בלי שהוא צונח למטה ונמרח בקקי. בנסיונתיו לקום הוא הוא דורך וגם רגליו מתלכלכות.
הילדים בחלקם מתנגדים להמתה (3, היום בגילאים 26-23, גדלו איתו, וישן איתם במיטה).
אנחנו לא ישנים בלילה כי כל הזמן קמים כדי לנקות אחריו ולבדוק שלא נתקע היכן שהוא שלא מתחת לשמיכה.
החלטנו לסחוב עוד מעט, להגיע לוטרינר מתוך הבנה שזה כנראה הסוף. תודה על ההבהרה על הדוקסילין. חשוב לדעת שלא קשור לתרופה. אף אחת מתופעות הלוואי שציינת לא קיים בודאות.
הרבה תודות לך ד"ר סיגל.

 

[דרורפפ]

אולי המקרה האישי יתרום משהו

במקרה האישי שלי, הכלבה היתה חולה והיה לה קושי מהותי בטיפוס מדרגות. הבעיה- שהיא היתה מטפסת בכוח, ולפי דעתי זה היה מחריף את המצב הפיזי והנפשי שלה. החלטתי לחסום לה את המדרגות, ולשים לה כלים מזון/מים בכל קומה, וכדי להעלות או להוריד אותה קומה- הייתי מרים אותה, כדי שלא תתאמץ.

במקרה הספציפי שלי, זה עזר לה משמעותית. אולי זה יעזור גם לכלבה שלכם אם תעזרו לה במשימות שמקשות עליה- כגון עליה/ירידה במדרגות.

 

[אמא מתגייסת]

טייגר לא כול לקום לבד

הצלחתי לשפר את מצבו של טייגר אבל הבעיה המרכזית שרירה וקיימת. הוא לא יכול לקום לבד בלי עזרתי. משתין כנקבה, וקקי זה הכי בעיה. נופל על הקקי ומתכלך כולו. שמה כאן סרטון שהוא מנסה לקום. אולי יש לכם רעיון.... מה דעתכם?

 

[דרורפפ]

אין לו משטחים 'קבועים' להתיישב בהם?

כשהוא על משטח מרופד, הוא מצליח לקום? אולי תרגילו אותו להתיישב על משטחים מרופדים?

 

[אמא מתגייסת]

הוא נמצא רק על משטחים מרופדים

את הסרטון צילמתי בשביל הבת שלי שלא חיה איתנו ולא הבינה את חומרת המצב. גם ממשטח מרופד הוא לא מצליח להתרומם בלי עזרתי. אם אני מקימה אותו, הוא מצליח לדדות וללכת. חשבנו על פיזוטרפיה - אבל זה יקר. הילדים (גדולים) קיבלו על עצמם להוציא אותו בעיקר לאימון אבל הם לא מצליחים כל כך לממש. כל חיי מסתובבים סביב נכלב ואני חסרת אונים.

 

[אמא מתגייסת]

הסרטון

שלום לך ד"ר סיגל קרופניק.
העלתי את הסרטון עם המוגבלות של טייגר. אשמח אם תוכלי להסתכל. האם יש איזו דרך לעזור למוגבלות כזו? לפי הוטרינר מדובר בניוון. מלבד הרגלים הבעיתיות שימין במצב קשה יותר משמאל, הוא במצב לא רע.
תודה,
אילאיל

 

[דר שרון רגב]

בעיות הגורמות לחוסר הליכה.

אילאיל יקרה,
סרטון יכול לתת מושג קל על מה שקורה, אך אינו יכול להחליף בדיקה של וטרינר.
בעיות כמו חוסר יכולת לעמוד וישיבה על הישבן עם רגליים ישרות יכולה להיות בגלל בעיות ממערכת העצבים (בעיות נוירולוגיות). למשל, פריצת דיסק, דלקת של הדיסקים (דיסקוסספונדיליטיס), דלקת, טראומה או גידול.
ניוון שרירים יכול להיות, אך המופע פחות מתאים.

המלצתי היא להגיע אל בדיקה וטרינרית הכוללת בדיקה נוירולוגית על מנת להעריך את מצבו. במקביל, אולי תשקלו על מפגש או שיחה משפחתית בה תדברו בצורה פתוחה על איכות חייו.
איכות חיים היא דבר סובייקטיבי ו"נמדד" על ידי מספר פרמטרים כמו תיאבון, שליטה על צרכים, זיהוי הבעלים, הליכה, שמחה.
אני חושבת ששילוב בין שתי ההמלצות יוכל לכוון אותכם איך אפשר לעזור לטייגר.

בהצלחה,
ד"ר סיגל קרופניק, וטרינרית.

 

[אמא מתגייסת]

לפני כשעה הרדמנו את טייגר

הילדים שלי לקחו אותו ל 2 וטרינרים. האפשרויות שאת מציינת עלו החלט אבל איך שלא נסתכל זה נראה רע מאוד ואם זו פריצת דיסק, האם נטפל בכלב כל כך מבוגר??? היינו שם כמעט כל המשפחה. היה ממש ממש קשה, אבל אין לי ספק שזה היה הדבר נכון לעשות.

 

[דר שרון רגב]

שלא תדעו עוד צער

 

[אמא מתגייסת]

יש לנו חור ענק בנשמה

אני, שכבר חודשים מתחננת שנרדים את הכלב, מתקשה כל כך לעבור את הריק הזה. השמיכה על הריצפה, האוכל בצלחת, המים בכלי. אף אחד לא קם לפנות. שקט היה בלילה. לא קמתי להעיר אותו לעשיית צריכים, או לחלופין לפוגרום של בית מרוח... אתמול פעם ראשונה קמתי בלי לחשוש על מה אני דורכת. כל היום עם דמעות. לפחות הילדים (גדולים) אומרים שהם שלמים עם הדרך שהלך בה. כולנו היינו סביבו כשקיבל את הטישטוש. אלה לא היו חיי כלב. אלה היו חיים של מלך, עטוף באהבה אין קץ. הבן הסטודנט שלא היה איתנו דיבר אליו ונפרד ממנו דרך הנייד. הבת בישלה לו סעודת מלכים. אלוהים... כמה קשה להיפרד.