"הנה אני מתחילה"
דיברנו כבר על ספרים של התחלה, נכון? אז בשבת הזו אני שוקעת לי ב"הנה אני מתחילה" של יהודית קציר, קוראת ומתענגת, קוראת ומתחלחלת. הציטוטים האלה, שבאים רגע לפני שהספר מתחיל: "ההתחלה, הגרועה שבהתחלות, טובה מן הסוף הכי טוב." (שלום עליכם, "פרקי שיר השירים"). וגם זלדה (פילאטוס - אני קוראת וחושבת עלייך). ובפנים... הילדה בת הארבע עשרה שעכשיו כבר אישה וקוראת את עצמה, עם כל ההתחלות והסופים וההתחלות שהם מביאים. ההורים שמתגרשים, והקריאה והכתיבה והאהבה והגוף והכל עטוף במקומות המוכרים האלה של חיפה והכרמל ושל זכרונות ילדות ודברים קטנים שמזכירים לנו שזה פעם ולא עכשיו ("חייגתי את ארבע הספרות הראשונות (כאב הבטן התגבר עם כל סיפרה...), ואת האחרונה החזרתי עם האצבע לאט-לאט-לאט." זוכרים שפעם היו רק חמש ספרות למספרי הטלפון? ואת החוגה הזו שמסתובבת לאט והאצבעות מלוות אותה ולא רק נוקשות, נוגעות ובורחות?) ורק התחלתי, בעצם, אבל בכל זאת רציתי לספר לכם עליו. שבתשלום שקטה ומפוייסת
דיברנו כבר על ספרים של התחלה, נכון? אז בשבת הזו אני שוקעת לי ב"הנה אני מתחילה" של יהודית קציר, קוראת ומתענגת, קוראת ומתחלחלת. הציטוטים האלה, שבאים רגע לפני שהספר מתחיל: "ההתחלה, הגרועה שבהתחלות, טובה מן הסוף הכי טוב." (שלום עליכם, "פרקי שיר השירים"). וגם זלדה (פילאטוס - אני קוראת וחושבת עלייך). ובפנים... הילדה בת הארבע עשרה שעכשיו כבר אישה וקוראת את עצמה, עם כל ההתחלות והסופים וההתחלות שהם מביאים. ההורים שמתגרשים, והקריאה והכתיבה והאהבה והגוף והכל עטוף במקומות המוכרים האלה של חיפה והכרמל ושל זכרונות ילדות ודברים קטנים שמזכירים לנו שזה פעם ולא עכשיו ("חייגתי את ארבע הספרות הראשונות (כאב הבטן התגבר עם כל סיפרה...), ואת האחרונה החזרתי עם האצבע לאט-לאט-לאט." זוכרים שפעם היו רק חמש ספרות למספרי הטלפון? ואת החוגה הזו שמסתובבת לאט והאצבעות מלוות אותה ולא רק נוקשות, נוגעות ובורחות?) ורק התחלתי, בעצם, אבל בכל זאת רציתי לספר לכם עליו. שבתשלום שקטה ומפוייסת