הנה אני. תפסיק לקטר.

[אמא של שרא]

הנה אני. תפסיק לקטר.

או, אם יורשה לי,לצטט את הגמד- "שלום לכם."

 

[אמא של שרא]

ובכלל, למה לא מחרוזת מפניניו?

הנ"ל מתרסק ממסעד הספה אל הרצפה בקול תרועה, מתרומם, מתיישר ומכריז בקול גדול- "אני בסדר." (לקול אנחות הרווחה של ההנהלה וצוות העובדות.)

 

[אמא של שרא]

ואותו אחד עונה לטלפון-

"מי זה ?" מדבר, מברבר, מסיים ב-"ביי" וסוגר. "מי זה היה ?" שאלתי. "לא ספתא איקה" הודיע, והמשיך לעיסוקיו.

 

[אמא של שרא]

והגדולה צפתה במרקע

והתפלצה בנחת- "מה זה מבצבץ לה שם?" (איפה היא למדה כאלה מילים של שבת?)

 

[אדנית]

אצלינו זה:

"הנה אני"! אבל הכי הטוב היה כששאלתי את הינוקא מה דעתו על מזג האוויר. "עכשיו אני חושב לאט, עוד מעט אני אחשוב יותר מהר, הנה זה בא: מזג האוויר בסדר גמור ואף ישתפר". שואלים שאלה טיפשית, מקבלים תשובה טיפשית. העיקר שהוא ביקש ממני למסור "ברישת שלום בבית". ולורצה- *מי אתה?!*

 

[טובי אור נטובי]

אם בינוקות עסקינן

הבת של השכן (אחיינית של קיסרית מכיפה) קרעה אותנו מצחוק כשביקשה לאפיקומן מעדן וערכה משא ומתן קשוח ביותר עם הסבא שהסכים לתת רק יוגורט..

 

[גנבת הטרפים]

חלב??? אחרי קורבן?

נא לקרוא במבטא של סרטי בורקס

 

[אמא של שרא]

שהדי שבמרומים.

הגמד ביקש ז** לארוחת ערב. אחרי 5 דקות של צחוק היסטרי הבנתי שהוא מבקש זית. וכל זה אחרי שבמהלך החג הוא רדף אחרי הגדולות בלובי של המלון וצעק- "בנות, בוא שחק איתי קאקי" -כך במקור. (הכוונה כמובן למשחק האלמותי טאקי...)