בעיקר בתמונה השניה. בת כמה היא כבר? ואיך החיות מגיבות אליה? (אצל גילגי בגיל הזה החתול כל הזמן היה "מטפח" אותה על ידי לקלוק השיער/קרקפת שלה בזמן שהיא היתה יונקת. ומכיון שהיא בילתה על הציצי שעות רבות ביום - היא זכתה להרבה טיפוח ממנו
הראשונים לחייה של גילגי (וזאת כדי שלא תנג'ס לי למה ומדוע אני מניקה כל הזמן במקום לתת תמ"ל - בדיוק בתקופה הקשה ביותר של הקרציציות). אחרי זה גילגי הפכה טיפה יותר פעילה והתחילה לחלק כאפות (גם אם לא מכוונות) כך שהחתול יותר נשמר לנפשו. אבל אין לי ספק שאמא שלי היתה מתפלצת. היא נגעלת בטירוף מזה שבילבי מדביקה לו נשיקות אוהבות על הפדחת (בין האזניים) - למדה ממני. אז רוק של חתול? היא היתה מתה. האמת היא שחששתי בהתחלה שהמסאז' המחוספס שהוא מעניק לה לקרקפת יפריע לה לינוק. אבל היא היתה כזה כשרון הנקה שגם אם היה מתפוצץ לידה טיל זה לא היה מסיח את דעתה (עבר לה...). היא גם נולדה עם הרבה שיער - ככה שה- grooming שהוא העניק לה בעיקר הגיע לשיער ולא היה ישירות על הקרקפת. נראה לי שהיא זוכרת לו את זה כי כיום היא זוחלת בעקבותיו בצהלות שמחה, וכשהיא מגיעה אליו היא מלקקת אותו
. אבל זה מין הסתם כי היא בשלב בו היא שמה הכל בפה איזה כיף זה חיות עם ילדים.
הכלב, שאני בטוחה שהיה מאד אוהב אותה, מת לפני כחודשיים... מאד עצוב לי בלעדיו אבל אני מתנחמת בקטנה שלי. החתול דווקא אדיש אליה, מתעניין בעיקר כשאני מניקה(אולי מריח משהו). אבל הוא מלכתחילה חתול מעט אוטיסט...