הנה זה בא

הנה זה בא

שלום חברים אני חושבת שההורמונים שלי גילו את הקונספירציה וזה יום שהחל בעצבות גדולה. אין חרטה, אין ספק, אבל עם כל ההקלה שזה מביא (וזה מביא) יש עצב גדול. בימים האחרונים הייתי באמת מאוד "אמיצה" (אני ממש לא בטוחה שזו המילה) ואני מאמינה שהגישה הבסיסית שלי לחיים ולאבדן תשאר כשהייתה, גישה אופטימית בבסיסה, אבל אני חושבת שחיוני לתת גם לעצב מקום. ההקדשה הזו ראויה גם לי וגם לתינוקי שאיבדתי. יש לי להיום גם כמה תוכניות "תפקודיות - מעשיות" ואני מקווה שאעמוד בהן בכבוד. בכל אופן שריינתי גם שפע זמן למנוחה ולקצת לבד. תודה שאתם כאן פילה סגולה
 
אתך בכאב ובעצב

זכרי שאת לא לבד. אנחנו תמיד כאן: אוזן קשבת, כתף לבכות עליה, שק אגרוף... מה שתבקשי! חיבוק גדול תומך ואוהב יעל
 

meravsl

New member
שולחת לך ../images/Emo24.gif

פילה סגולה יקרה מכל, אני כל כך מבינה את העניין של להיות אמיצה וחזקה מותר וגם רצוי להיות עצובה ולבכות ולעשות את כל מה שיקל עלייך בכדי שתרגישי מעט טוב יותר. לי כולם אמרו שאני בן אדם חזק מאוד ושאני עומדת בזה בגבורה ולא ממש הרגשתי כך אבל אולי בגלל שכולם ציפו ממני אז "הייתי חזקה" יש לי עד היום 3 שבועות לאחר הגרידה עצב ובכי אפילו שזו ההחלטה הנכונה ולא הייתה אפשרות אחרת והלוואי שהייתה. תרגישי טוב ותתאוששי בקצב שלך ויכולה לך לחזק את ידייך ולשלוח לך חיבוק ענקי. מירב
 
פילה סגולה

אני שמחה ששריינת זמן לעצמך, למנוחה וללבד. זה חשוב שנפרגן לעצמינו גם להיות. פשוט להיות. מה שמרגישים, מה שחושבים ומה שצריכים. ולא רק מה שנראה לנו שצריך... אני יודעת שכל מה שאגיד לך לא יחליש את הכאב, אז אני רק אסיים בתקווה גדולה לבריאות ולהתחזקות , שתקבלי ותתני אהבה למי שסביבך, ו...ש...חיבוק גדול ממני. יעל
 

anatgri

New member
המון חיבוקים

היי פילה! העצב- כמה שהוא קשה מנשוא לפעמים, הוא מאוד חשוב בכדי לעכל, להפנים ומזה לצמוח (בכל כיוון). אז קחי לעצמך את כל הזמן שתיזדקקי לו. גם לי אמרו אשני אמיצה ולא ראיתי את עצמי ככזו. היו לי לא מעט קטעים של התפרקות לגורמים. אבל כנראה שהראייה האופטימית שלי (ובל נשכח את בן זוגי!!!) עזרה לנו לא ליפול לגמרי על הקרשים בכל אובדן.. בהצלחה! ואל תשכחי שאנו כאן לחיבוק , לאוזן קשבת וגם סתם להיות כאן בשבילך. ענת
 

נצאב

New member
../images/Emo24.gif לפילה הסגולה

מצטערת לשמוע שכך זה הסתיים, למרות שהבנתי שזה היה דיי ברור. בכל אופן אני שמחה שאת אחרי זה. קחי את הזמן להבריא נפשית ופיזית. תני לזמן לעשות את שלו. תשעני על מי שרק אפשר ותשאבי כוחות מפורום זה. שולחת לך חיבוקים חמים. תחזיקי מעמד.
 

ליבי ר

New member
מבינה

הי פילה סגולה, היית מאוד אמיצה. באופן מוזר גם אצלי, בתקופה הכי קשה של ההחלטה להפסיק את ההריון והתהליך עצמו, הייתי הכי חזקה. כנראה שזה איזשהו מנגנון שאת מאמצת לעצמך פשוט כי אין ברירה. העצבות באה אחרי זה. עברו ארבעה חודשים מאז הפסקת ההריון שלי ועד היום מדי פעם עולות לי דמעות בעיניים כשאני נזכרת במה שקרה ולמרות שאני כבר שוב בהריון שבוע 13 (עם כל החששות והפחדים, וזה כבר נושא כאוב אחר...) זה עדיין לא מעביר את העצב. את עברת את זה כבר ואת יודעת למה לצפות מבחינה רגשית, אין לי ספק. כל הכבוד על הכוחות שהצלחת לאמץ לעצמך בתקופה הכי קשה. עכשיו תתני לעצמך גם לבכות. ליבי.
 

קטיה 007

New member
וזה עדיין לא הסוף

היי זה עדיין לא הסוף קחי לך את כל הזמן שבעולם ואל תשכחי להוציא הכל החוצה אל תצברי בפנים שום דבר מיותר אנחנו פה בשבילך כדי ל"ספוג" הכל וכדי לחזק אותך ולהטעין אותך בכוחות מחודשים שולחת חיבוק חזק ואמיץ ממש כמוך אוהבת קטיה
 
לפילה...../images/Emo24.gif

מחזק אותך, ומבין על בשרי מה שכתבת...שהגישה הבסיסית שלי לחיים ולאבדן תשאר כשהייתה, גישה אופטימית בבסיסה, אבל אני חושבת שחיוני לתת גם לעצב מקום. ההקדשה הזו ראויה גם לי וגם לתינוקי שאיבדתי. מאד חשוב לנסות ולהיות עם עצמנו, לשוחח עם עצמנו ולחזק את עצמנו...כי רק אנו יודעים מה באמת אנו אמורים לעשות כדי להמשיך,להתמודד ולהמשיך במסלול החיים בעקבות האובדן. לכן, תוכניות מן הסוג שציינת מאד חשובות בעיני לנפש שלנו. שלך תמיד איתנו
 
למעלה