הנה זה הגיע

ענתי44

New member
הנה זה הגיע../images/Emo10.gif

אמא היתה מדהימה עד הערב. היא נכנסה לעולמה, מעכה את האוכל והייתי צריכה להתחנן שתאכל, ולתת לה ביס ביס עם חיבוקים ונשיקות.ואז הושבתי אותה בשירותים, אחרי שהלבשתי אותה בכותונת, והיה לי טלפון חשוב וכשחזרתי היא פשוט סירבה לתת לי יד או להלביש לה את הטיטול ניסיתי לחבק ולבקש ולשיר אבל היא השתוללה והפילה עצמה על הארץ. לא נתנה לי להרים אותה ושרטה אותי. רק צעקות ובכי שלי עזרו ולבסוף היא במיטה. ואני יושבת ובוכה ואדם קרוב אלי שאני ממש מעריכה אמר לי שזו אשמתי שאני " אגרסיבית חסרת סבלנות", ועכשיו אני לא יודעת מה יותר כואב אמא או העלבון...
 

ברית 10

New member
לענתי בהערכה רבה

ענתי יקרה, האם רק את מטפלת באמך? אני כל כך מבינה את הקושי, נראה לי כמעט בלתי נסבל. אותי זה תמיד שולח אח"כ לרגשות האשמה. אולי היתי יכולה אחרת... ובעיקר רגשות האשמה על הכעס המתעורר אצלי על אימי. כמה קל להראות לה את החמימות שחשים כשהיא משתפת פעולה וחמודה, וכמה היא רגישה לכל התנהלות יותר עניינית שלי, כשאני רק "עושה מה שצריך" והולכת לעבודה, (מתי את באה?) או למשפחה.(את מאוד עסוקה) כמה קשה לי לחוש את האהבה אליה כשהיא סוחטת רגשית. את ההתעקשויות למדתי לעקוף, לא לעשות עניין, לזרום איתה, ואח"כ לחזור למה שצריך (לקחת תרופות למשל). בכל מקרה היחסים לא פשוטים וברקע החשש, גם אני אהיה כך? גם אני אקשה כך על ילדי? מפחיד. תודה לך על השיתוף. הפורום מאוד מסייע לי להיות פחות לבד בקושי הרגשי. עם הפיסי הרבה יותר קל. ברית
 

ענתי44

New member
תודה ברית ../images/Emo45.gif

אני כל כך מבינה על מה את מדברת. לא משנה כמה שאני אדע שאני בסדר תמיד אחוש רגשי אשמה על שאני לא מתאמצת מספיק ועל שאולי יכולתי עוד קצת סובלנות ויחס טוב. אני המטפלת העיקרית. אמא במרכז יום ואז אני איתה אחי בא פעם בשבוע להחליף אותי לשעה ואחותי משתדלת לבוא כל שבת.
 

רותי57

New member
ענתי

אלהים את מה שאת עוברת אי אפשר לקלוט. אנחנו כולנו בסירה אחת אך כמעט לרובינו יש את העובדת הזרה, וכאשר המצב בלתי נסבל אנו יכולים אומנם לשבריר השניה להתנתק אך את תמיד שם. כמו שאת תמיד יודעת לנחם אותנו גם אני מנסה לאמר לך כי זאת המחלה שלה, ואת עושה את הבלתי אפשרי כדי שלאמא יהיה טוב , החזיקי מעמדוקבלי נשיקה ממני. רותי
 
ענתי , לב זהב

ענתי היקרה שלי , למה את תמיד צריכה לשמוע מה שאנשים טובים שאת מעריכה אומרים לך?! רק את יודעת מה זה לטפל באמא שלך החולה במחלה זו שבכל רגע התנהגותה שונה ואת צריכה לתמרן בכל המצבים הקשים וגם לטפל בה במסירות אין קץ. את עומדת בכל המצבים הקשים ובלחצים ונותנת את נשמתך וגופך עבור אמא ושאף אחד לא יגיד לך דבר כזה שאת חסרת סבלנות. את לא אשמה שזו המחלה וכך היא מתנהגת. לאמא שלך יש עדיין רגעים שבהם היא רגועה ומשתפת פעולה או מגיבה אפילו, תזכרי תמיד את הרגעים האלה כשמגיע הקטע הקשה ותתעודדי שעוד יגיעו הרגעים היפים וכך תצליחי לעבור את המאבק להלביש, להאכיל , לרחוץ ועוד... ענתי , אני מאחלת לך שהיום יהיה יום מוצלח הרבה יותר ויחזיר לך את האור בעיניים. תשמרי על עצמך , חיבוקים ממני , טובה
 

ענתי44

New member
ליאורלילי יקרה

בעיקרון את צודקת ואני משתדלת להתעלם מכל שלל ה"עיצות הטובות" גם אם אני משוכנעת שמתום לב נאמרו. במקרה זה מדובר באדם קרוב אלי רגשית. אני מעריכה אותו מאוד. הוא לא יאהב שאני מדברת עליו אבל הוא סעד את הוריו עד לסוף ואני מדברת על סרטן. הוא אדם רגיש, נדיב וחכם ( אוניברסיטת החיים) אני למדתי ממנו הרבה ובזכותו המאבקים עם אמא פחתו מאוד כמות הצעקות שלי פחתה בכ- 80% וגם יעילות הטיפול עלתה. אני יודעת שהוא אמר את זה מכוונה טובה אבל נעלבתי. מאוד. הוא לא מודע מה זה אלצהיימר ולקשיים שלנו.שלחתי לו קישור לפורום אבל אני משוכנעת שהוא לא קרא. תודה על האיחולים יקירתי.
 

zs1957

New member
ענתי המקסימה

את מטפלת באמא שלך בסבלנות ובאהבה ,במסירות ללא לאות. אל תקיבי לעצות של אחרים כי הם לא עוברים את מה שאת עוברת ואסור לאיש לשפוט אותך ולומר שאת חסרת סבלנות. אמא שלך זכתה בבת נפלאה. הלוואיורבים היו מתנהגים כמותך להוריהם. ברגעים הקשים עם אמא תמיד תחשבי על הרגעים הטובים שיש לך עמה. זה יקל עלייך מאד. אני מקווה שהיום יהיה לך יום נפלא ואמא תהיה שמחה ורגועה שולחת לך חיבוק גדול. זהבה שחם
 

ענתי44

New member
וזה נמשך../images/Emo10.gif

אמא חזרה מותשת ממרכז היום, אז נכנסנו לשירותים והספקנו בדקה ה-90.אחרי עשר דקות במיטה אני מריחה את הריח הנורא הזה בכל הבית מתפשט, רצתי לחדר והיא כולה מרוחה. כולל הידיים. ישר הרגשתי את הלחץ בחזה ואת הראש מתפוצץ. היה מאבק קשה להכניס אותה למקלחת. עשר דקות שהיא בבית אחרי שהעוזרת ניקתה והבית נראה כמו סדום ועמורה. אבל אני אשרוד. אני אתגבר והרבה בזכותכם וגם בזכות זה שפגע בי....
 

קורנית

New member
אוי, ענתי.....

באמת אין לי מה לכתוב לך, חוץ מךהציע - שוב ושוב - חיבוק וחיזוק וירטואלי מכאן
 

ברית 10

New member
לענתי האינסופית

הכוח ותעצומות הנפש שלך מעוררת השראה. אני מקווה שאת יודעת גם לטפל בעצמך, למצוא את המקורות שנותנים לך כוח ולשמור על שימחת החיים. אם אין איזון זה כל כך קשה. חזקי ואימצי
 

zs1957

New member
ענתי את עושה עבודת קודש

ואין לאיש זכות לבקר אותך.העבודה עם חולי אלצהיימר קשה ומתישה ועוד יותר קשה כאשר מדובר באמא שלך,שאת אוהבת אותה מאד וקשורה לה. מדי פכם מספרת לי המטפלת שגם אמא שלי מורחת את עצמה בקקי,אבל היא שקטה ולא מתנגדת כאשר היא לוחת אותה להתקלח. מחזקת את ידייך ומחזיקה לך אצבעות. זהבה שחם
 
למעלה