הנה כתבה מחו"ל לעיונכם ולתגובותיכם
אמנם יש כאן מספר טעויות כתיב ולשון ועוד לא עשיתי לכתבה זו הגהה אך זה לא מפריע. הנה הכתבה כלשנה: "רוקדים" תולדות חייו הקצרים של ריקוד עם ישראלי סאטירה שהיתה יכולה להיות מצחיקה אלמלא היתה כה עצובה מאת ע ל י כ ה ן (דנמרק) כמידי בוקר בימים האחרונים ישב מרק ד. (x) ב´היכון´ מתוח, צמוד למקלט הרדיו ומחכה להזדמנות חייו – מנגינה שתושמע ברדיו בהשמעת בכורה. למשמע מנגינה בלתי מוכרת זקפו אזניו ואצבעותיו לחצו ללא היסוס על כפתור ההקלטה של רשם הקול – מן הרדיו בקעה מנגינה חדשה. עם קצת מזל יספיק לחבר למנגינה ריקוד וללמד אותו הערב. האמנם הגיעה שעתו הגדולה להתגלות לעולם כ"יוצר" באמצעות ריקוד שיחבר למנגינה ומילים של שיר חדש ? האמנם יעלה בידיו להקדים יוצרים אחרים ? מרק ד. הוא מרקיד צעיר ומלא מרץ שסיים לפני מספר חדשים קורס מדריכים. מישהו טיפטף לאזנו שהוא מוכשר ושעתידו לפניו והוא בצניעות ראוייה לציון לא שכח את זה. לפני שבועיים נתקבל כמדריך מסייע בידיו של מרקיד ותיק יותר באחד החוגים, ששימעם יוצא לפניהם. היום הוא אמור להרקיד לראשונה בצורה עצמאית ואפילו ללא נוכחותו של המרקיד הקבוע בחוג (להלן נכנה אותו באות "מ"), שהשאיר בידיו לשבוע זה את החוג ויצא לחו"ל למספר ימים כדי להרקיד אי שם בנכר. למרק ד. היה ברור שבלי ללמד ריקוד חדש הוא לא ייחשב ובהזדמנות פז זו ילמד ריקוד שעיניו, אזניו או רגליו של אף אחד מלבדו טרם ראה , שמע או רקד : שני שפנים ביריה אחת. גדול. קשה לומר שהמנגינה שבקעה מהרדיו ושאותה הקליט בשלוש הדקות הבאות היתה יצירת מופת לכשעצמה, אבל זה לא העיקר – המנגינה היתה תערובת מזרחית, יוונית וצלילים בלתי מזוהים אבל היו גם מילים – הוא ציין לעצמו בשביעות רצון שהשיר "מדבר" לדור הרוקדים ובין המילים יש "אחלה", "את שורפת את ליבי" ו"חבל על הזמן". מרק ד. הירהר ששמו של הריקוד - "חבל על הזמן" - יעמוד ע"פ סדר הא"ב בקטלוג של דוד אדרי בין "חביבי" ו"חבלי משיח". הוא הקליט לייתר בטחון במכפיל רשם הקול שלו עוד פעם את המנגינה וניגש למלאכת היצירה.שבע דקות לאחר הלחיצה הראשונה היה מרק ד. מוכן לגשת בדחילו ורחימו למלאכת יצירת הביכורים שלו. דבר ראשון – ההחלטה החשובה אם יהייה זה ריקוד מעגל, זוגות או שורות ? הפור נפל על מעגל, שכן זה יכול להיקלט בכל סמינר וחוג , ובמבט לעתיד – אולי אפילו בחו"ל . מחשבותיו ריחפו כלפי העתיד: "אהייה יוצר ידוע של ריקודי עם וכולם יזכרו לי את ´חבל על הזמן´ , יצירת הביכורים שלי". העיב במקצת ה"ח" של ה"חבל" , שכן מן הידועות היא כי אות זו קשה להגייה בשפות שונות, פרט להולנד... הוא גירש את המחשבות הטורדות. תוך עשרים ושלוש דקות בערך היה הריקוד מוכן . היתה לו התלבטות קלה אם במסגרת הסיבובים ההכרחיים שבלעדיהם ריקוד אינו נחשב ל"ריקוד עם ישראלי מקורי" יהייה גם צעד תימני או אולי במקום זה שיכול חילוף, סיבוב כפול שיסבך שהרי הכלל הוא מדוע לפשט אם אפשר לסבך. גם הנפת הידים לאויר בתנועה מתחנחנת יכולה להיות טובה לריקוד ההולך וקורם עור וגידים של מרק ד. - מנסיונו כרוקד זכר כי זו תנועה אהובה במיוחד על הרוקדים . היה קטע אחד שנראה לו פשוט מדי, אפילו קל- והוא דאג מיד לסבך את הקטע, על פי הכלל האופייני ל"ריקוד עם ישראלי מקורי חדש", כלל האומר "מה יותר מסובך – יותר עממי ומדוע לעשות צעד פשוט אם אפשר לסבך אותו?". הוא הקדיש עוד מזמנו היקר להתאמן בריקוד , לפחות פעמיים - שלוש עד שהיה בטוח כי לא יפשל וילמד בביטחה את ריקוד הביכורים שלו. "אולי אצליח גם לשכנע את ראשי ´ארגון המדריכים לריקודי עם´ ללמד את יצירתי באחת ההשתלמויות". עכשיו הוא עומד לקצור את פירות הכסף שהשקיע בארגון - הירהר ומיהר לכתוב מכתב לארגון, אליו הצטרף לאחרונה ואף שילם את דמי החבר, כסף שבלעדיו לא יכול – על פי התקנות – ליצור ריקוד עם ישראלי מקורי. הוא מיהר להתיישב ולכתוב מכתב לארגון, בו הוא מדווח על ריקוד עם ישראלי מקורי. בראש המכתב, אחרי המילה "הנידון", כתב כמובן "יצירה חדשה" ובהנאה גדולה תיקתק את שם היוצר - "מרק ד.". רישום הריקוד במכתב גזל יותר זמן מאשר הזמן שהקדיש ליצירה עצמה. "עוד ידברו בי נכבדות" – לא יכל ולא רצה לסלק את האדרינלין שזרם בעורקיו יחד עם הגאווה ש"הנה - אני עשיתי זאת ". לקראת השעה בה הרוקדים מתקבצים ביום הקבוע מידי שבוע הגיע לאולם, כשהוא מצליח להסתיר את ההתרגשות הגועשת בו ואת ההרגשה החגיגית , בבחינת "מוטב שיראו בי בקי ורגיל ולא איזה טירון מושתן ומתחיל". הרוקדים הקבועים התקבצו, חלק הניד בראשו כאשר נוכח שהמדריך הקבוע "מ" ייעדר הערב אבל מאחר וכבר הגיעו היו מוכנים לא היו מוכנים לוותר על עוד הרקדה והיו מוכנים אפילו ליטול את ה´סיכון´. מרק ד. השתדל לבלום את סערת רוחו והפעיל את הרוקדים כבקי , רגיל וותיק. צפה ברוקדים שטרם ידעו איזה מאורע מיוחד במינו יקרה להם הערב – "הריקוד שלי יוצא לאויר העולם והם ירקדו אותו" – הירהר שוב ושוב. תוספת קטנה במחשבותיו היתה שאחרי ששמו ייצא לפניו רק השמים הם הגבול לתהילה.. השעה הגדולה הגיעה. במיקרופון, אותו הצמיד לפיו, הוא הודיע שהגיע הזמן ללמוד ריקוד חדש . בצניעות ראוייה לציון לא אמר לרוקדים דבר בזהותו של המחבר, אבל בסתר ליבו ציפה שאולי מי מהם יסתקרן וישאל אותו בפומבי את השאלה הגורלית הזו וכולם יטו אזנם ויתפעלו . הרוקדים, מודעים לעונש הרגיל הזה, קיוו שהמרקיד החדש יסתפק בריקוד אחד בלבד ולא יכפיל את העונש השבועי. בצעד בוטח לימד סיבוב אחרי סיבוב לצלילי המנגינה האלמותית הבלתי מוכרת עד כה - "חבל על הזמן". כאשר סיים כעבור כ – 8 דקות תמימות ללמד הוא ציפה מישהו יגלה עניין במחבר הריקוד, אך צדיק כזה לא נתגלה לצערו - איש לא התעניין מי חיבר את הריקוד וכך נשמטה מידיו הזדמנות פז בלתי חוזרת להתגלות כבר עכשיו כ"יוצר - פורה". אחר כך חזרו הרוקדים לשיגרת הריקודים עד סופו של הערב. שבוע לאחר מכן חזר "מ" משליחותו בין גויי העולם. מרק ד. ניסה לרמוז לו שבשבוע שעבר לימד ריקוד חדש, אך הדברים נכנסו באוזנו האחת של "מ" ויצאו בשניה. מחשבותיו של "מ" היו נתונות למאורע חשוב בחייו שלו – הוא ילמד הערב ריקוד חדש . שם הריקוד אותו ילמד - אם עדיין לא ניחשתם , הוא ... "חבל על הזמן", יצירתו האישית ותרומתו של "מ" לעולם ריקודי העם הישראלים. מרק ד. ראה בעינים כלות כשליבו דואב שעתיד ריקודו הראשון איננו בטוח והרוקדים אפילו לא שמו לב שבתוך שבוע הספיקו ללמוד שני ריקודים שונים לאותה מנגינה ובאותו שם. מרק ד. עדיין שם יהבו על המכתב ששלח ל"ארגון המדריכים והיוצרים" (הדגש על המילה האחרונה!), שאולי יגאל את היצירה שלו מתהום השיכחה. מרק ד. לא שכח את עלבונו האישי ושמח לאידו של מעסיקו "מ" – שבועיים לאחר מכן כבר הספיקו הבאים לחוג ללמוד עוד ארבעה ריקודים וגם המהדורה הנוספת של "חבל על הזמן" הספיקה להיכנס לתהום הנשייה ולרדת מן הבמה הציבורית. אלה היו תולדות חייו הקצרים של ריקוד עם ישראלי אמיתי ומקורי. (x) - אם הדברים שאתם קוראים עתה נראים לכם מוכרים פחות או יותר – אין זה מקרי לחלוטין, אבל השם – אותו בדיתי ממוחי הקודח והוא ניתן להתאמה ביותר ממקרה אחד במציאות עולם הריקוד בישראל.
אמנם יש כאן מספר טעויות כתיב ולשון ועוד לא עשיתי לכתבה זו הגהה אך זה לא מפריע. הנה הכתבה כלשנה: "רוקדים" תולדות חייו הקצרים של ריקוד עם ישראלי סאטירה שהיתה יכולה להיות מצחיקה אלמלא היתה כה עצובה מאת ע ל י כ ה ן (דנמרק) כמידי בוקר בימים האחרונים ישב מרק ד. (x) ב´היכון´ מתוח, צמוד למקלט הרדיו ומחכה להזדמנות חייו – מנגינה שתושמע ברדיו בהשמעת בכורה. למשמע מנגינה בלתי מוכרת זקפו אזניו ואצבעותיו לחצו ללא היסוס על כפתור ההקלטה של רשם הקול – מן הרדיו בקעה מנגינה חדשה. עם קצת מזל יספיק לחבר למנגינה ריקוד וללמד אותו הערב. האמנם הגיעה שעתו הגדולה להתגלות לעולם כ"יוצר" באמצעות ריקוד שיחבר למנגינה ומילים של שיר חדש ? האמנם יעלה בידיו להקדים יוצרים אחרים ? מרק ד. הוא מרקיד צעיר ומלא מרץ שסיים לפני מספר חדשים קורס מדריכים. מישהו טיפטף לאזנו שהוא מוכשר ושעתידו לפניו והוא בצניעות ראוייה לציון לא שכח את זה. לפני שבועיים נתקבל כמדריך מסייע בידיו של מרקיד ותיק יותר באחד החוגים, ששימעם יוצא לפניהם. היום הוא אמור להרקיד לראשונה בצורה עצמאית ואפילו ללא נוכחותו של המרקיד הקבוע בחוג (להלן נכנה אותו באות "מ"), שהשאיר בידיו לשבוע זה את החוג ויצא לחו"ל למספר ימים כדי להרקיד אי שם בנכר. למרק ד. היה ברור שבלי ללמד ריקוד חדש הוא לא ייחשב ובהזדמנות פז זו ילמד ריקוד שעיניו, אזניו או רגליו של אף אחד מלבדו טרם ראה , שמע או רקד : שני שפנים ביריה אחת. גדול. קשה לומר שהמנגינה שבקעה מהרדיו ושאותה הקליט בשלוש הדקות הבאות היתה יצירת מופת לכשעצמה, אבל זה לא העיקר – המנגינה היתה תערובת מזרחית, יוונית וצלילים בלתי מזוהים אבל היו גם מילים – הוא ציין לעצמו בשביעות רצון שהשיר "מדבר" לדור הרוקדים ובין המילים יש "אחלה", "את שורפת את ליבי" ו"חבל על הזמן". מרק ד. הירהר ששמו של הריקוד - "חבל על הזמן" - יעמוד ע"פ סדר הא"ב בקטלוג של דוד אדרי בין "חביבי" ו"חבלי משיח". הוא הקליט לייתר בטחון במכפיל רשם הקול שלו עוד פעם את המנגינה וניגש למלאכת היצירה.שבע דקות לאחר הלחיצה הראשונה היה מרק ד. מוכן לגשת בדחילו ורחימו למלאכת יצירת הביכורים שלו. דבר ראשון – ההחלטה החשובה אם יהייה זה ריקוד מעגל, זוגות או שורות ? הפור נפל על מעגל, שכן זה יכול להיקלט בכל סמינר וחוג , ובמבט לעתיד – אולי אפילו בחו"ל . מחשבותיו ריחפו כלפי העתיד: "אהייה יוצר ידוע של ריקודי עם וכולם יזכרו לי את ´חבל על הזמן´ , יצירת הביכורים שלי". העיב במקצת ה"ח" של ה"חבל" , שכן מן הידועות היא כי אות זו קשה להגייה בשפות שונות, פרט להולנד... הוא גירש את המחשבות הטורדות. תוך עשרים ושלוש דקות בערך היה הריקוד מוכן . היתה לו התלבטות קלה אם במסגרת הסיבובים ההכרחיים שבלעדיהם ריקוד אינו נחשב ל"ריקוד עם ישראלי מקורי" יהייה גם צעד תימני או אולי במקום זה שיכול חילוף, סיבוב כפול שיסבך שהרי הכלל הוא מדוע לפשט אם אפשר לסבך. גם הנפת הידים לאויר בתנועה מתחנחנת יכולה להיות טובה לריקוד ההולך וקורם עור וגידים של מרק ד. - מנסיונו כרוקד זכר כי זו תנועה אהובה במיוחד על הרוקדים . היה קטע אחד שנראה לו פשוט מדי, אפילו קל- והוא דאג מיד לסבך את הקטע, על פי הכלל האופייני ל"ריקוד עם ישראלי מקורי חדש", כלל האומר "מה יותר מסובך – יותר עממי ומדוע לעשות צעד פשוט אם אפשר לסבך אותו?". הוא הקדיש עוד מזמנו היקר להתאמן בריקוד , לפחות פעמיים - שלוש עד שהיה בטוח כי לא יפשל וילמד בביטחה את ריקוד הביכורים שלו. "אולי אצליח גם לשכנע את ראשי ´ארגון המדריכים לריקודי עם´ ללמד את יצירתי באחת ההשתלמויות". עכשיו הוא עומד לקצור את פירות הכסף שהשקיע בארגון - הירהר ומיהר לכתוב מכתב לארגון, אליו הצטרף לאחרונה ואף שילם את דמי החבר, כסף שבלעדיו לא יכול – על פי התקנות – ליצור ריקוד עם ישראלי מקורי. הוא מיהר להתיישב ולכתוב מכתב לארגון, בו הוא מדווח על ריקוד עם ישראלי מקורי. בראש המכתב, אחרי המילה "הנידון", כתב כמובן "יצירה חדשה" ובהנאה גדולה תיקתק את שם היוצר - "מרק ד.". רישום הריקוד במכתב גזל יותר זמן מאשר הזמן שהקדיש ליצירה עצמה. "עוד ידברו בי נכבדות" – לא יכל ולא רצה לסלק את האדרינלין שזרם בעורקיו יחד עם הגאווה ש"הנה - אני עשיתי זאת ". לקראת השעה בה הרוקדים מתקבצים ביום הקבוע מידי שבוע הגיע לאולם, כשהוא מצליח להסתיר את ההתרגשות הגועשת בו ואת ההרגשה החגיגית , בבחינת "מוטב שיראו בי בקי ורגיל ולא איזה טירון מושתן ומתחיל". הרוקדים הקבועים התקבצו, חלק הניד בראשו כאשר נוכח שהמדריך הקבוע "מ" ייעדר הערב אבל מאחר וכבר הגיעו היו מוכנים לא היו מוכנים לוותר על עוד הרקדה והיו מוכנים אפילו ליטול את ה´סיכון´. מרק ד. השתדל לבלום את סערת רוחו והפעיל את הרוקדים כבקי , רגיל וותיק. צפה ברוקדים שטרם ידעו איזה מאורע מיוחד במינו יקרה להם הערב – "הריקוד שלי יוצא לאויר העולם והם ירקדו אותו" – הירהר שוב ושוב. תוספת קטנה במחשבותיו היתה שאחרי ששמו ייצא לפניו רק השמים הם הגבול לתהילה.. השעה הגדולה הגיעה. במיקרופון, אותו הצמיד לפיו, הוא הודיע שהגיע הזמן ללמוד ריקוד חדש . בצניעות ראוייה לציון לא אמר לרוקדים דבר בזהותו של המחבר, אבל בסתר ליבו ציפה שאולי מי מהם יסתקרן וישאל אותו בפומבי את השאלה הגורלית הזו וכולם יטו אזנם ויתפעלו . הרוקדים, מודעים לעונש הרגיל הזה, קיוו שהמרקיד החדש יסתפק בריקוד אחד בלבד ולא יכפיל את העונש השבועי. בצעד בוטח לימד סיבוב אחרי סיבוב לצלילי המנגינה האלמותית הבלתי מוכרת עד כה - "חבל על הזמן". כאשר סיים כעבור כ – 8 דקות תמימות ללמד הוא ציפה מישהו יגלה עניין במחבר הריקוד, אך צדיק כזה לא נתגלה לצערו - איש לא התעניין מי חיבר את הריקוד וכך נשמטה מידיו הזדמנות פז בלתי חוזרת להתגלות כבר עכשיו כ"יוצר - פורה". אחר כך חזרו הרוקדים לשיגרת הריקודים עד סופו של הערב. שבוע לאחר מכן חזר "מ" משליחותו בין גויי העולם. מרק ד. ניסה לרמוז לו שבשבוע שעבר לימד ריקוד חדש, אך הדברים נכנסו באוזנו האחת של "מ" ויצאו בשניה. מחשבותיו של "מ" היו נתונות למאורע חשוב בחייו שלו – הוא ילמד הערב ריקוד חדש . שם הריקוד אותו ילמד - אם עדיין לא ניחשתם , הוא ... "חבל על הזמן", יצירתו האישית ותרומתו של "מ" לעולם ריקודי העם הישראלים. מרק ד. ראה בעינים כלות כשליבו דואב שעתיד ריקודו הראשון איננו בטוח והרוקדים אפילו לא שמו לב שבתוך שבוע הספיקו ללמוד שני ריקודים שונים לאותה מנגינה ובאותו שם. מרק ד. עדיין שם יהבו על המכתב ששלח ל"ארגון המדריכים והיוצרים" (הדגש על המילה האחרונה!), שאולי יגאל את היצירה שלו מתהום השיכחה. מרק ד. לא שכח את עלבונו האישי ושמח לאידו של מעסיקו "מ" – שבועיים לאחר מכן כבר הספיקו הבאים לחוג ללמוד עוד ארבעה ריקודים וגם המהדורה הנוספת של "חבל על הזמן" הספיקה להיכנס לתהום הנשייה ולרדת מן הבמה הציבורית. אלה היו תולדות חייו הקצרים של ריקוד עם ישראלי אמיתי ומקורי. (x) - אם הדברים שאתם קוראים עתה נראים לכם מוכרים פחות או יותר – אין זה מקרי לחלוטין, אבל השם – אותו בדיתי ממוחי הקודח והוא ניתן להתאמה ביותר ממקרה אחד במציאות עולם הריקוד בישראל.