הנה, מאיר, בשבילך

Silver Fox

New member
הנה, מאיר, בשבילך../images/Emo13.gif../images/Emo82.gif../images/Emo144.gif

Book Report: Animorphs Name of Book: Animorphs #26: The Attack. Author: K.A. Applegate. Number of Pages: 145. Submitted by: Yael Weisberg. The book’s plot Animorphs is a series of 54 books. Only the first 18 of these books were translated into Hebrew, so far. The story is about six kids fighting aliens: Jake, Marco – Jake’s best friend, Rachel – Jake’s cousin, Cassie – Rachel’s best friend, and Tobias – who didn’t really have any connection to anyone, he just happened to be there. (It started with five Animorphs, the sixth one joined in later.) It all started when the five kids were on their way home from the mall, going through an empty, isolated road. While they were walking, a spaceship landed right in front of their astonished eyes. Inside the spaceship was a dying Andalite (Andalites are aliens that look like blue unicorns with scorpion tails, and their technology is way better than ours). The Andalite told them about the Yeerks – another kind of aliens, which has already started to take over Earth. In their natural form they look like snails and are defenseless. The only problem is that they can get inside people’s heads and control their bodies. The Andalite gave the five children only one weapon to fight the Yeerks – the morphing power. It is an Andalite technology that allows you to become another person or animal – to morph – only by touching it once and thereby acquiring it. But you can not remain in one morph for more than two hours at once. If you do, you can never demorph (morph back to your human morph), you are stuck in that morph forever. That is what happened to Tobias – he is stuck in the body of a red tailed hawk. After he gave them the morphing power, the Andalite died, and the five kids were alone. They couldn’t tell anyone anything about the Yeerks, because there is no way of telling who already has a Yeerk in his head and who doesn’t. No way of telling who can be trusted and who can’t. Marco was the one that came up with the name “Animorphs”. It is cut out from the words “animal morphers”. A bit later, the sixth Animorph joined the group – an Andalite named Aximili Esgarrouth Isthill, or for short – Ax. Ax’s spaceship crashed on Earth, and he had become an Animorph. This state is only until other Andalites would come to help Earth, and will take him with them to the Andalite planet. This specific book (#26: The Attack), however, does not involve the Yeerks much. This book is told through the eyes of Jake, and is about a mission given to the Animorphs by a creature named “The Ellimist”. The Ellimist is to humans what humans are for ants – he is something beyond our understanding. He is something so complicated, so deep and advanced, that we are not able to understand him, what he is doing, what he wants, and why. It isn’t clear if he is one creature, or a whole species. It isn’t clear what he is made of – not flesh and blood (as far as the Animorphs can see). There are rules he must obey, but it isn’t clear who made those rules and why. He can do and understand things we can’t even imagine. The Ellimist has got into a fight with another powerful being as himself named Crayak – the Ellimist must stop Crayak from destroying a far- away planet not known to humans. They couldn’t fight each other directly, because that kind of a battle would lead to serious damage to everything around. So, they decided that each of them will choose seven warriors, these two groups will attempt to kill each other, and the group that stays alive – wins. Crayak chose seven Howlers – a species he had created especially to hunt and kill and destroy. The Ellimist chose the six Animorphs and a powerful android called Erek. Together they must kill all seven Howlers – or be killed themselves. Right when they took the mission, the Howlers and the Animorphs were transferred to the planet endangered. There they have had a few battles, from which both teams came out unharmed. The Animorphs had learned more and more with time: the Howlers were too powerful to be killed by force. They had a collective memory – whatever happened to one of them, the others remembered immediately as well. In addition – the Howlers didn’t know their victims had feelings. Crayak would not let them know that – because the Howlers weren’t cruel or evil, they were like little kids playing games, and didn’t realize what suffering they were causing. Also, the Animorphs had learned about the Iskoort – the species whose planet they were saving. They found out, for example, that the Iskoort had the technology to copy one’s memory, and show it to someone else. They also found out that the Iskoort were actually made of two different creatures: the Isk and the Yoort. The Isk were brainless bodies. The Yoort were Yeerks – the evil snail-like aliens that took over people’s minds. However, the Yoort were somehow good Yeerks – instead of enslaving other species, the Yoort had created a special species – the Isk – to live inside their bodies without hurting anyone. The Animorphs knew they had to keep the Iskoort alive, for if the Iskoort stayed alive, they would probably meet the Yeerks one day, and the Yeerks would realize there is a better way – and would leave the humans alone.
 

Silver Fox

New member
המשך../images/Emo82.gif../images/Emo144.gif

מצטערת שלא שרשרתי, שכחתי
המשך: My favorite character is Jake. I am not a leader like he is, but I still identified with him the most. Jake is a born leader. When the five kids found out about the Yeerks’ invasion to Earth, Jake didn’t really want any part of it – let alone leading the group. It was Tobias who convinced him to keep fighting the Yeerks. Jake was never officially selected to lead the Animorphs. Right from the beginning everyone just knew he would be the leader (and didn’t really ask for his opinion about it) – when there is trouble they always turned to Jake to get them out of it. It has always been this way. Jake isn’t really happy to be the leader, but he tries not to complain. Being a leader is very hard. Jake had to face the same things as all the others did – the battles, the horror, the confusion, the nightmares, the danger… but the others always had someone to lean on. If they were confused or scared, they could always just “close their eyes” and follow the leader. If they didn’t know what to do, they always had someone to count on to come out with a perfect plan or a solution. It doesn’t mean this was easy for them, but they all had someone that took care of them. Jake had no one to lean on. He felt that he was always expected to be at his best, never to be confused or scared, to always know what to do. If they got into trouble it was always his fault, because he was the one making all the decisions. Lucky for Jake, he had Cassie to help him. She couldn’t give him advice about what to do and where to go, but she always knew when something bothered him, and always supported him. They were also “secretly” in love, and always took care of each other. Despite the difficulties, Jake is a good leader. He knows his friends well, and can guess how they will react in different situations. He knows their strengths and their weaknesses. He is also always alert, his mind always working, looking out for danger and possible escapes, in case it will be needed. And he does make good plans, usually faster than the others.
 

Silver Fox

New member
המשך של ההמשך../images/Emo82.gif../images/Emo144.gif

The ending At the end of the story, Jake had used the information he had to defeat the Howlers. He knew the Animorphs were not powerful enough to destroy the Howlers themselves, but Crayak was… he also knew Crayak could not allow the Howlers to understand that other people had feelings, thoughts, and wishes. All they had to do is use the Iskoort technology to bring their own memories into the Howlers’ minds. Crayak would be forced to destroy these Howlers immediately, to prevent the understanding that their games cause damage from spreading to every Howler alive by their collective memory. The plan worked perfectly, and Crayak didn’t stop the memories from spreading quickly enough. One memory has already moved on to the other Howlers – the memory of love. No one can predict the future, but the Ellimist can make a pretty good guess of what would probably happen: In 300 years of so, the Yeerks will meet the Iskoort, and will see there is a better way. And as for the Howlers, in six months, Crayak will send them to annihilate a race called the Sharf Den. But instead of killing the Sharf Den, the Howlers will try to kiss them. I liked this ending very much. It was very sophisticated – I would never have thought of a plan like that. I also think it was somewhat inspiring, and it made me think about what’s good and what’s evil, and about how things aren’t always what they seem to look like on the outside. For example, when the Animorphs first met the Howlers they were sure the Howlers were cruel and heartless, which turned out to be totally wrong – the Howlers were playful, nice, and they were just having fun and not trying to hurt anyone. I was also impressed by the way the characters didn’t panic, although they had an impossible, frightening mission ahead of them. They all kept thinking clearly and logically – or at least tried to, as much as they could, and the fact is that the Animorphs did eventually win, against all odds. I think it can be a lesson for life – never give up hope, no matter how bad things look. A continuation to the story: The tale of the Sharf Den The evening wind blew past, and the fire flickered for a moment. Den and I fell silent, listening to the fire as it was cheerfully consuming the wood. “I still think it was a bad idea to come here.” I said. “Do you want to go back?” he asked, knowing I would never dare to walk around outside in the darkness. “You knew I’m afraid of the dark, and you still dragged me out here. There is no limit to your cruelty.” We fell silent again. My name is Shoufal; I am a Sharf Den. Sharf Den look like small people, with two short thick legs, and four small arms – two coming out of the shoulders, and two on the back. We have fur coming out from around our shoulders – long shiny black hairs, covering our entire body below shoulders except for our arms. I really didn’t want to be out there that evening, but I had to – Den needed me to be there and talk to him. His parents were fighting again, and he didn’t want to be home as they did. He came to my house and asked me to come with him – could I say no? Den has a weird way of communicating. He can’t talk honestly about what’s in his heart if there’s any civilization around him – he had to talk about it in a forest, or underwater, or somewhere deserted. So we went to the meadow behind my house, walked further away until we couldn’t see any buildings at all, and sat down and talked. He told me everything that happened, how his parents shouted and his sister cried and he ran outside to look for me. We started the fire when it started to get dark. Now it was my turn to change the subject to help him calm down and forget about it. Only I didn’t really have anything to say. It was pretty cold outside, and I kept hearing someone sneaking up from behind me. “My mom is going to kill me when I get back home, you know?” I said eventually. “Why?” he asked. “Because of the Howlers and everything.” I said in a small voice. “She’s still scared that Howlers are going to eat you in your sleep?” he laughed. “Yeah, well…” I said, embarrassed. “But you can’t blame her now. Everybody’s talking about these Howlers all the time. I think this time it’s for real.” “What, you think they’re actually going to come here and destroy our planet?” “Exactly. They’re destroying planets all the time, what makes you think we’re not next?” “What makes you think we are?” he insisted. I didn’t answer for a while. I was sure I heard breathing from behind my shoulder, but didn’t dare to turn around and look. “Well,” I explained after I listened to the breathing sound for a while, “we do know they are planning to come here sometime. And several spies reported that they’re coming now.” “I still think it’s not going to happen.” We fell silent for a moment. The breathing sound stopped, now I heard steps. I tried not to jump up and run away home. “Hey,” he said with a sudden vicious smile, “do you want to hear a scary story about Howlers?” “No, no!” I got up to my legs in a flash, “you know I’m afraid out here even as it is, don’t make me even more scared!” “Ah, don’t worry, it’s not that scary.” he said. “I’ve just heard, that on the last planet they were on, they went after children first. They waited until some irresponsible kid was alone, and then they jumped on him from behind, and ate his head first.” “Deeen! Stop it! I want to go back!” “Hey, Shoufal, what is that behind you?” “What?” I jumped and turned around. There was nothing there, of course, but I just had to make sure. “This is not, I repeat, NOT funny.” I said and turned around to him angrily. And right behind him, I saw what had to be – a Howler. “D… D… Den…” I squeaked. “What are you, stupid? You can’t fool someone the same way he had just fooled you a second ago, it would never work.” He seemed as about to say more, but then he must have felt the hand on his shoulder. He turned around. The Howler was much higher that us. He had two arms, longer than his legs. From his wrists came two sharp claws. His black skin looked like still-cooling lava. Beneath the black, in the cracks and creases of his flesh, were lines of bright red. His eyes were deep blue, in a creepy sort of way. He was pretty ugly. The Howler looked at Den. Then he got his mouth closer and closer to Den’s head… I wanted to help him, but I was paralyzed with fear. Den closed his eyes, waiting for sharp teeth to pinch his throat – and instead, he felt the Howler plant a huge kiss on his lips. Den opened one eye suspiciously, and said, “huh?” “Me kiss you.” The Howler said helpfully. “He’s crazy.” Den said, “This Howler is totally nuts!” “Kiss me you will?” the Howler asked politely. I smiled, went over to the Howler, and gave him a big kiss. I went back home that day with a new alien friend. I wasn’t afraid of the dark ever again
 

Silver Fox

New member
זהו../images/Emo13.gif../images/Emo82.gif../images/Emo144.gif

בטעות פתחתי הודעה חדשה, אז תסלחו לי בבקשה
 

Silver Fox

New member
עכשיו לי יש בקשה../images/Emo82.gif../images/Emo144.gif

מישהו יכול לתרגם לי את זה לעברית?
 

אנשובי

New member
אני יכול לנסות... זה יצא קצת מחורבש

שם הספר: אנימורפס 26# ההתקפה מחבר: ק.א. אפלאגייט מספר עמודים: 145 הסידרה "אנימורפס" מכילה 54 ספרים, רק 18 ספרים תורגמו לעברית, הסיפור הוא על שש (או שישה
) ילדים שנילחמים בחייזרים: ג´יייק, מרקו - החבר הכי טוב של ג´ייק, רייצ´ל - דודה של ג´ייק, קאסי - החברה הכי טובה של רייצ´יל וטובאיס שלא שאין לו קשרים לאף אחד [הערת המתרגם: מה זתומרת
], הוא פשוט היה שם (אלו היו חמשת האנימורפס הרגילים, האנימורפס השישי יצתרף מאוחר יותר.) הם היו בדרך הביתה מהקניון, כשהם עברו דרך אתר בניה נטוש, בזמן שהם הלכו חלילת התרסקה מול העניים שלהם. בתוך החלילית היה אנדליט גוסס (אנדילטים ניראים כמו חדי קרן [הערת המתרגם: היית צריה לרשום קנטורים] עם זנב של עקרב, הטכנולוגיה שלם הרבה יותר מתקדמת משלנו) האנדיליט סיפר להם על היירקים - סוג אחר של חייזרים שכבר מתחילים להשטלת על כדור הארץ. בצורה הטיבעית שלהם הם ניראים כמו רכיכות וחבסרי ישע. אבל יש רק בעיה אחת איתם הם יכולים להכנס לתוך ראשים של אנשים ולשלוט על הגוף שלהם. האנדיליט נתן לחמש הילדים נשק אחד להלחם ביירקים - הכוח להשתנות, זאת טכנולוגיה אנדילטית שמאפשרת לך להפוך לבן אחד אחר או חיה - כדי לרכוש השתנות - הם צריכים לגעת בזה (בגוף) רק פעם אחת וכבר הם רכשו אותו. אבל אתה לא יכול להשאר בהשתנות יותר משעתיים בבת אחת. אם אתה עושה את זה, אתה לעולם לא תוכל להשתנות חזרה, אתה תקוע בשתנות הזאת לנצח. זה מה שקרה לטובאיס - הוא נתקע בגוף של נץ אדום זנב. אחרי שהוא (אלפנגור) נתן להם את הכוח להשתנות, האנדיליט מת, וחמשת הילדים היו לבד. הם לא יכולים לבפר לאף אחד על היירקים, בגלל שאי אפשר לדעת למי כבר יש יירק בראש ולמי לא. אי אפשר לדעת במי לבטוח ובמי לא. מרקו המציא את השם "אנימורפס". זה נחתך מהמילים "animal morphers" קצת אחרי זה האנימורפס השישי הצתרף לקבוצה - אנדיליט שקוראים לו אקסימילי אסגרות איסטיל או בקיצור - אקס. החללית של אקס התרסקה על כדור הארץ, והוא נהפך לאנימורפס. זה המצב עד שאנגילטים אחרים יבואו לעזור לכדור הארץ, ויקחו אותו לכוכב של האנדילטים [הערת המתרגם:זה באמת יקרה
] זה specific [הערת המתרגם:בעעעע אני לויודע מה זה] ספר (26 ההתקפה), היירקים לא מעורבים בספר הזה הרבה, הספר הזה מסופר דרך העיניים של ג´ייק ומסופר בו על על משימה שניתנ לאנימורפס על ידי יצור הכרוי "האלימיסט" האלימיסט הוא לבני אדם מה שבני אדם לנמלים [הערת המחבר: אמרתי לך שיצא מחורבש
יעל התכוונה שביחס אל האלימיסט הוא בן אדם ואנחנו (בני האדם נמלים] הוא משהו מעבר להבנה שלנו, הוא משהו כול כך מורכב, כול כך עמוק ומתקדם, שאנחנו לא יכולים להבין אותו,מה הוא עושה מה הוא רוצה, ולמה. זה לא ברור אם הוא יצור אחד או גזע שלם, זה לא ברור ממה הוא עשוי - לא מבשר ודם (כמו שהאנימורפס יכולים לראות). יש חוקים שהוא חייב לציית להם,
 

Nagini Potter

New member
מזתומרת מזתומרת? ../images/Emo143.gif

כשהסיפור התחיל טוביאס לא היה קשור לאף אחד בכלל!! הם בקושי הכירו אותו! הקשר היחיד שהיה לו זה שג´ייק הציל אותו פעם מבריונים ומאז הוא החליט שג´ייק חבר שלו... אבל לא היה לי כוח להתחיל לספר את זה, וגם את הקטע שהם נפגשו בקניון, כי ראיתם איזה ארוך זה יצא, לא רציתי להתחיל להכנס לפרטים... בגדול, בהתחלה טוביאס לא הכיר את שאר האנימורפס. אחר כך הוא נהיה חבר שלהם, ברור, וגם הוא ורייצ´ל נהיו בערך זוג, והוא ואקס נהיו חברים בנפש, אבל זה אחר כך.... אה, ודרך אגב - זה שישה ילדים
לי זה לא יקרה Nagini Potter "הבן אדם מתחתן כי הממשלה לא יכולה להיות אשמה בהכל."
 

אנשובי

New member
המשך ראשון

אבל זה לא ברור מי יצר את החוקים האלו ולמה. הוא יכול לעשול ולהבין דברים שאנחנו אפילו לא יכולם לתאר. האלימיסט נילחם נגד עוד יצור חזק כמוהו בשם קראיק - האלימיסט חייב לעצור את הקריאק מלהשמיד כוחב רחוק שלא ידוע לבני אדם, הם (האלימיס והקראיק) לר יכולים להלחם אחד עם השני באופן ישיר בגלל שקרב כזה יכול להוביל להריסת כול מה שמיסביב, אז כול אחד בחר לעצמו צוות של שבעה לוחמים, שני הקבוצות ינסו להרוג אחד את השני והקבוצה שנישארת בחיים - מנצחת. קראיק בחר לעצמו שבעה אולרים - גזע שהוא יצר הם נוצרו כדי לצוד להרוג ולהשמיד. האלימיסט בחר את ששת האנימורפס ואנדרויד חזק בשם ארק. הם חייבים להרוג את שבעת האולרים - או למות על ידם. מיד שהם לקחו את המשימה האולרים והאנימרופס (וארק אני חייב לציין) הועברו לכוכב endangered [עוד משו שלא הבנתי
]. שם הם עברו כמה קרבות, שני הקבוצות יצאו ללא פגע. האנימרופס למדו עוד אם הזמן: האולרים חזקים מידי להרג על ידי כוח. יש להם זיכרון קולקטיבי - מה שקורה לאחד מהם, גם האחרים זוכרים. בנוסף לזה האולרים לא יודעים שלקורבנות שלהם יש רגשות. קראיק לא מרשה להם לדעת את זה - בגלל שהאולרים לא אכזרים או רשעים, הם כמו ילדים קטנים שמשחקים במשחק, ולא מודעים לסבל שהם גורמים. בנוסף לזה האנימורפס למדו על האיסטרוק - הם הגזע שאת הכוכם שלהם הם מצילים. הם גילו שלאיסטרוק יש את הטכנולוגיה להעתיק זיכרון אחד ולהראות אותו למישהו אחר, הם גם גילו שהאיסטרוק עשויים משני זנים שונים, האיסק והייורק. האיסק הם בעצם גופים חסרי מוח, והייורט הם היירקים - החייזרים דמוי החלזונות הרשעים שמשטלתים על מוחות של אנשים, למרות זה היורט היו מין יירקים טובים - במקום להשטלת על גופים של זנים אחרים היורט בנו זנים מיוחדים את האיסק - כדי לגור בתוך הגופים שלהם מבלי לפגוע באף אחד אחר. האנימורפס יודעים שהם חייבים להשאיר את האיסטרוק בחיים, כי אם האיסטרוק ישארו בחיים, הם יפגשו את היירקים יום אחד ויראו להם דרך יותר טובה - ויעזבו את בני האדם
 

אנשובי

New member
המשך שני (איזה סיוט../images/Emo122.gif)

הדמות האהובה עלי הוא ג´ייק. אני לא מנהיגה [הערת המתרגם:אני כותב בלשון נקבה כי אני מתרגם את מה שיעל כותבת
] כמוהו אבל אני עדיין מזדהה איתו הכי הרבה, ג´ייק הוא מנהיג מלידה, כש חמשת הילדים גילו שעל הפלישה של היירקים לכדור הארץ, ג´ייק לא ממש רצה חלק בזה - הוא נתן לקבוצה להתנהל לבד. זה היה טובאיס ששכנע את ג´ייק להמשיך להלחם נגד היירקים. ג´ייק אף פעם לא היה המנהיג הרישמי של האנימורפס. פשוט מההתחלה כולם ידעו שהוא הולך להיות המנהיג (והם לא ממש שאלו את דעתו בנושא) - שהם היו בצרה הם תמיד פנו לג´ייק שיוציא אותם מזה. זה תמיד היה ככה. ג´ייק לא תמיד שמח להיות המנהיג, אבל הוא אף פעם לא התלונן על זה. להיות המנהיג זה מאוד קשה, ג´ייק צריך להתמודד אם כול הקשיים שיש לאחרים - הקרבות, ההומור, ההחלטות, הסיוטים, הסכנות... אבל תמיד היה לאחרים (לאנימורפס) על מי להשען (כאילו תמיד היה לו מישהו שיתמוך בו), אם לאד מהם היה חסר ביטחון או שהוא היה מפחד, הם פשוט היו "עוצמים את העיניים" והולכים אחרי המנהיג. אם הם לא ידעו מה לעשות, תמיד הם סמכו על ג´ייק שיבוא אם תוכנית מושלמת. זה לא אומר שזה קל בשבילם, פשוט יש להם מי שידאג להם. לג´ייק אין אף אחד להשען אליו (אותו דבר כאילו אין לו מישהו שיתמוך בו). הוא מרגיש שהוא תמיד אחרי להיות הכי טוב, אף פעם לא להיות חסר ביטחון או לפחד, תמיד לדעת מה לעשות. אם הם היו ניכנסים לצרות זה תמיד היתה אשמתו, בגלל שהוא היה האחד שמחליט החלטות. למזלו של ג´ייק, יש את קאסי שתעזור לו. היא לא יכולה לתת לו עצות על מה לעשות ולאן ללכת, אבל היא תמיד יודעת מתי משהו מטריד אותו, היא תמיד תתמוך בו. הם דם מאוהבים "בסתר", ותמיד דואגים אחד לשני. למרות הקשיים, ג´ייק הוא מנהיג טוב. הוא מכיר טוב את החברים שלו, ויכול לנחש איך הם יתמודדו במצב קשה. הוא מכיר את החולשות שלהם ואת הדברים החזקים שלהם [הערת המתרגם:
]. הוא גם תמיד עירני, המוח שלו תמיד עובד, מחפש סכנות ודרכי בריחה אפשריות. במקרה ויזדקקו לו. והוא מתכנן תוכניות טובות, בדרך כלל מהר יותר מהאחרים.
 

אנשובי

New member
המשך אחרון תודה לאל

הסיום: בסוף הסיפור, ג´ייק השתמש במידע שהיה ברשותו כדי להביס את האולרים, הוא ידע שהאנימורפס לא חזקים מספיק כדי להשמיד את האולרים, אבל קריאק היה... הוא ידע שקראיק לא ירשה לאולרים להבין שלאנשים יש רגשות, מחשבות ומשאלות. כול מה שהוא היה צריך לעשות זה להשתמש בטכנולוגיה של האייסטרוק כדי להביא את הזיכרון שלו לאולרים. קריאק היה מוכרח להשמיד את האולרים מידית, כדי למנוע את ההבנה שהמשחק שלהם גורם נזק מלהתפשט לכולם האולרים החיים על ידי הזיכרון הקולקטיבי. התוכנית עבדה מצויין, והקריאק לא המנע מהזיכרון להתפשט מהר מספיק. זיכרון אחד כבר לאולרים האחרים - הזיכרון של אהבה. אך אחד לא יכול לחזות את העתיד, אבל האלימיסט יכול לנחש טוב מאוד מה יהיה. כנראה בעוד 300 שנים היירקים יפגשו את האיסטרוק ויראו שיש דרך אחרת. ולגבי האולרים, בעוד שישה חודשים קריאק ישלח אותם כדי להשמיד גזע בשם שארף דן (Sharf Den) במקום להרוג אותם האולרים ינסו לנשק אותם. אמממ ברשותך אני ידלג על הקטע האחרון כי הוא משו על הספר וחצמזה אני כבר עייף ויוצאות לי העיניים מלתרגם
 

Silver Fox

New member
תודה../images/Emo24.gif../images/Emo82.gif../images/Emo144.gif

בעברית זה ממש קצר... בטח דילגת על המון קטעים נו טוב לא נורא, הבנתי את הקטע
 

Nagini Potter

New member
כל הכבוד על המאמץ!../images/Emo143.gif

קבל ח"ח ^^ ודרך אגב: endangered = "נמצא בסיכון", או משהו כזה. בדרך כלל משתמשים בזה לתאר חיות שעומדות להעלם מהעולם, אבל נראה לי שאפשר להשתמש בזה גם במקרים אחרים. כאן הכוונה היתה שמדובר על הכוכב שנמצא בסכנה מקריאק.... specific = ספציפי.
. הכוונה היתה שעד עכשיו כתבתי את העלילה של כל הסדרה בכלליות, ואז התחלתי לכתוב מה קרה בספר #26 באופן ספציפי.... וזה בסדר שלא תרגמת הכל, הסוף לא חשוב... לי זה לא יקרה Nagini Potter "יש שני פתרונות לכל בעיה: הפתרון הלא נכון, והפתרון שלי." -תומאס א. אדיסון (?)
 
למעלה