הנה משהו שהגיע לידי היום-בעניין ההשכלה הגבוהה
טוב, בהמשך למה שדיברנו כאן היום על מעמד האוניברסיטאות, על החלטות שוחט ועוד ועוד - הגיע לידיי היום מכתב ששלח פרופ' אבנר דה-שליט, ראש החוג למדע המדינה באוני' העברית, לתלמידי הפקולטה. אני מביאה אותו כאן כלשונו, כי נראה לי שהוא מסכם את מצב ההשכלה הגבוהה כולה... אני מזמינה אתכם להגיב, כמובן. ****** לסטודנטיות ולסטודנטים במחלקה למדע המדינה שלום אני מוצא לנכון לכתוב אליכם לקראת סיום השנה. אני חושב שהמסורת שהתחלנו השנה של התכתבות מעין זאת היא טובה, ואני מקווה שאינה מכבידה עליכם. רציתי לשתף אתכם הפעם בחששות עקב בעיות התקציב באוניברסיטאות בשנה הבאה, אבל אוסיף מיד שלקראת סיום המכתב אביע גם משהו אופטימי. בודאי שמעתם על הוכוח בין האוניברסיטאות לאוצר, ותהיתם מה בדיוק קורה. ובכן, אם זה לא היה ברור, אז המצב לא טוב. כרגע אנו עומדים על הנתונים הבאים: *האוצר לא העביר את הכספים שועדת שוחט המליצה להעביר כתנאי לשרידות האוניברסיטאות; *חלק מהאוניברסיטאות בחובות גדולים מאד (העברית יחסית במצב טוב); *האוניברסיטאות הצטמצמו מאד בתקנים בשנים האחרונות. לדוגמא, בעברית ירדנו מ 1200 מרצים ל 950 מרצים. יחס דומה גם בסגל המנהלי. סך כל הצמצום הארצי שווה לסדר גודל של אוניברסיטה. הווה אומר שהממשלות האחרונות "הצליחו" לסגור אוניברסיטה אחת בישראל. לדברים הללו יש היבטים ברורים לחיי המחלקות. לשם דוגמא, תקציב המחלקה שלנו השנה היה 1.2 מיליון שקל. לקראת שנה הבאה נאמר לנו להתכונן לקיצוץ של בין 10 ל 20 אחוזים. כלומר, התקציב יהיה בין 960 אלף למיליון ו 80 אלף שקלים. מכיוון שעוזרי ההוראה והדוקטוראנטים איימו בשביתה וקיבלו תוספת, ומכיוון שהמורים מן החוץ שבתו (בצדק, לעניות דעתי) וקיבלו תוספת של עד 44 אחוזים, ומכיוון שהאוצר אינו מתכוון להעביר את הכספים לשם כך, עלות ההוראה של הסגל הזוטר (מורים מן החוץ ועוזרי הוראה ודוקטוראנטים) תעלה בממוצע ב 30 אחוז. פירושו של דבר, שבמונחים של תקציב השנה, בשנה הבאה צפויה ירידה של כמעט 50% מהתקציב. יתירה מכך, האוצר הודיע לאחרונה לראשי האוניברסיטאות שהוא אינו מתכוון למלא את חלקו בהסכם שנחתם (על ידי האוצר מן הסתם) לאחר שביתת המרצים. לכן האוצר לא יעביר את הכסף, וכל העליה במשכורת שקיבלנו תהיה על חשבון האוניברסיטאות, קרי על חשבון המחקר וההוראה. המדיניות של האוצר לדעתי אינה מוסרית, אבל אני חייב לציין שהיא גם לא פטריוטית. אנו יודעים שיש קשר הדוק בין לימודים אקדמים והכנסה גבוהה, וגם בין לימודים אקדמים ואפשרות למצוא תעסוקה (אחוז האבטלה בין בוגרי אוניברסיטאות הוא בטל בששים). כלומר צמצום היקף הלימודים האקדמים ודלדול תוכנם יגרום להכנסה נמוכה יותר בעוד כשלוש, ארבע, חמש שנים. כפועל יוצא מכך תהיה גביית מס נמוכה יותר, ולכן לשרותים חברתיים נמוכים יותר. כל זה יקרה בקדנציה של מישהו אחר, לכן אולי השרים הנוכחים אינם חרדים אישית, אבל אין ספק שזאת מדיניות שיש בה יצר של הרס עצמי. הייתי השבוע בכנסת, נפגשתי עם ח"כים יחד עם עוד שבעה נציגים של אוניברסיטאות שונות בארץ, והבעתי באוזני הח"כים את דעתי זאת. כמובן שמפגש זה היה מתסכל, משום שאותם ח"כים שהגיעו לפגישה היו כאלה שכבר משוכנעים שאכן זה המצב. המצב באוניברסיטאות אחרות הוא בכי רע. סיפר לי מרצה מאוניברסיטה כלשהי באזור המרכז, שהוא אינו מגיע לקמפוס למעט לכתות ההוראה שלו, משום שאת חדרו הוא חולק עם עוד חמישה מרצים, ועל כן למעשה אין לו חדר שבו יוכל לשבת ולחקור או לפגוש תלמידים. ומדובר באיש סגל קבוע באוניברסיטה. גם אצלנו המצב אינו טוב. במחלקה להסטוריה, לדוגמא, יש לשנה הבאה שבעה תקנים של מרצים. לפני כעשור היו שם 22 מרצים. מי בממשלה סבור שניתן ללמד הסטוריה בעת הקדומה, בימי הביניים, בעת החדשה, עם שבעה מרצים? או אולי השרים סבורים שאין צורך שילמדו הסטוריה בישראל? אולי הממשלה לא רוצה שיהיו הסטוריונים שיוכלו בעוד כעשרים שנה לשפוט את מעשיהם של השרים עתה. בגבעת רם, במדעי הטבע, חלק ניכר מהמחלקות החליטו שלא יבדקו תרגילים. התלמידים יגישו את התרגילים, אבל אין תקציב לעוזרי הוראה, כך שלא יתקנו את התרגיל. אם סטודנט/ית טעה/תה, הם אמורים לדעת זאת בעצמם. הצמצומים הללו יפגעו גם בהוראה אצלנו במחלקה. אנו כבר מצמצמים את מספר המורים מן החוץ שילמדו אצלנו. המהלך הזה קשה לי מאד מאד, שכן עלי לכתוב למורים שלימדו כאן והיו חלק מהקהילה שלנו, ולמעשה לפטר אותם. גם רווחת הסטודנטים תרד, שכן מי מכם שיירשמו לסמינרים בשנה הקרובה, יגלו שהם חולקים את ספסל הלימודים עם עוד שלושים ויותר סטודנטים. זכור לי היטב, שכאשר השתתפתי בסמינר אצל מורה מאד פופולרית בעת לימודי ה BA שלי כאן, בשנות ה 80, היא אמרה לנו שאי אפשר לקיים סמינר עם 13 סטודנטים; זה ממש יותר מידי... אבל מילה אופטימית לסיום. המצב במחלקה שלנו יחסית טוב. קודם כל הלימודים שלנו נשענים מעט על מורים מן החוץ, והרוב הניכר של הקורסים הוא של מרצים בסגל הקבוע או במסלול הקביעות, ולכן במובן הזה אתם תיפגעו מעט מאד, יחסית למחלקות אחרות. שנית, בשנים האחרונות נוצרה אוירה טובה מאד בקרב עוזרי ההוראה והסגל, כך שעוזרי ההוראה מוכנים לעבוד קצת יותר קשה ובתנאים קצת יותר קשים, וכך גם חברי הסגל הקבוע או במסלול קביעות, שכבר קיבלו על עצמם יותר בדיקת עבודות ובחינות וכיוב'. אנו גם עושים כל שביכולתנו, ובמסגרת החוק, בכדי לצ'פר את עוזרי ההוראה מעבר למשכורת שלהם. כמובן אסור לנו לתת להם משכורת ממקורות אחרים, אבל אם יש לנו כחוקרים תקציבי מחקר אישיים וניתן לתת להם מענק מחקר מתוך התקציב, בכדי לממן את עבודת המחקר שלהם, או אם הצלחנו לגייס קרן למלגות או לפרסים לתלמידי MA, אז הצלחנו לשפר את מצבם הכלכלי של תלמידי ה MA ועוזרי ההוראה. אני מאד מקווה שרמת הלימודים לא תיפגע. התלמידים, מצידם, גם נקראים להתחשב במצב. תבינו שעוזרי ההוראה עובדים בתנאים קשים ובמשכורת סמבולית כמעט. דרך אגב, אני חייב לספר לכם שבראיונות ושיחות שעשינו לקראת שנה הבאה ומינוי עוזרי הוראה, נתקלתי בתופעה מרנינת לב: עוזרי ההוראה מאד אוהבים את עבודתם זאת, מאד רצו להמשיך ולעבוד, והביעו שוב ושוב את הסיפוק הרב שיש להם מהמפגש עם התלמידים. אני מאד מקווה שאנחנו מצליחים ליצור כאן תחושה של קהילה לומדת, ועל אף שהממשלה מקשה יחסה אלינו, נוכל ללמוד ולחקור ולהנות מכך. אני נמצא כאן כמעט כל הקיץ, למעט נסיעה אחת קצרה לכנס מדעי ונסיעה קצרה נוספת בנוגע למחקר שלי. אשמח לשוחח אתכם אם תרצו, ואנא ראו את דלת משרדי כפתוחה בפניכם בעת הקיץ. אבל אל תשכחו גם לעשות כיף, להיות בים (תיזהרו ממדוזות), לטייל, לפנק את ההורים שלכם, לראות סרטים טובים, ולאגור כוחות לקראת שנה הבאה. הבה נקווה שהיא תיפתח כסדרה. שלכם, אבנר
טוב, בהמשך למה שדיברנו כאן היום על מעמד האוניברסיטאות, על החלטות שוחט ועוד ועוד - הגיע לידיי היום מכתב ששלח פרופ' אבנר דה-שליט, ראש החוג למדע המדינה באוני' העברית, לתלמידי הפקולטה. אני מביאה אותו כאן כלשונו, כי נראה לי שהוא מסכם את מצב ההשכלה הגבוהה כולה... אני מזמינה אתכם להגיב, כמובן. ****** לסטודנטיות ולסטודנטים במחלקה למדע המדינה שלום אני מוצא לנכון לכתוב אליכם לקראת סיום השנה. אני חושב שהמסורת שהתחלנו השנה של התכתבות מעין זאת היא טובה, ואני מקווה שאינה מכבידה עליכם. רציתי לשתף אתכם הפעם בחששות עקב בעיות התקציב באוניברסיטאות בשנה הבאה, אבל אוסיף מיד שלקראת סיום המכתב אביע גם משהו אופטימי. בודאי שמעתם על הוכוח בין האוניברסיטאות לאוצר, ותהיתם מה בדיוק קורה. ובכן, אם זה לא היה ברור, אז המצב לא טוב. כרגע אנו עומדים על הנתונים הבאים: *האוצר לא העביר את הכספים שועדת שוחט המליצה להעביר כתנאי לשרידות האוניברסיטאות; *חלק מהאוניברסיטאות בחובות גדולים מאד (העברית יחסית במצב טוב); *האוניברסיטאות הצטמצמו מאד בתקנים בשנים האחרונות. לדוגמא, בעברית ירדנו מ 1200 מרצים ל 950 מרצים. יחס דומה גם בסגל המנהלי. סך כל הצמצום הארצי שווה לסדר גודל של אוניברסיטה. הווה אומר שהממשלות האחרונות "הצליחו" לסגור אוניברסיטה אחת בישראל. לדברים הללו יש היבטים ברורים לחיי המחלקות. לשם דוגמא, תקציב המחלקה שלנו השנה היה 1.2 מיליון שקל. לקראת שנה הבאה נאמר לנו להתכונן לקיצוץ של בין 10 ל 20 אחוזים. כלומר, התקציב יהיה בין 960 אלף למיליון ו 80 אלף שקלים. מכיוון שעוזרי ההוראה והדוקטוראנטים איימו בשביתה וקיבלו תוספת, ומכיוון שהמורים מן החוץ שבתו (בצדק, לעניות דעתי) וקיבלו תוספת של עד 44 אחוזים, ומכיוון שהאוצר אינו מתכוון להעביר את הכספים לשם כך, עלות ההוראה של הסגל הזוטר (מורים מן החוץ ועוזרי הוראה ודוקטוראנטים) תעלה בממוצע ב 30 אחוז. פירושו של דבר, שבמונחים של תקציב השנה, בשנה הבאה צפויה ירידה של כמעט 50% מהתקציב. יתירה מכך, האוצר הודיע לאחרונה לראשי האוניברסיטאות שהוא אינו מתכוון למלא את חלקו בהסכם שנחתם (על ידי האוצר מן הסתם) לאחר שביתת המרצים. לכן האוצר לא יעביר את הכסף, וכל העליה במשכורת שקיבלנו תהיה על חשבון האוניברסיטאות, קרי על חשבון המחקר וההוראה. המדיניות של האוצר לדעתי אינה מוסרית, אבל אני חייב לציין שהיא גם לא פטריוטית. אנו יודעים שיש קשר הדוק בין לימודים אקדמים והכנסה גבוהה, וגם בין לימודים אקדמים ואפשרות למצוא תעסוקה (אחוז האבטלה בין בוגרי אוניברסיטאות הוא בטל בששים). כלומר צמצום היקף הלימודים האקדמים ודלדול תוכנם יגרום להכנסה נמוכה יותר בעוד כשלוש, ארבע, חמש שנים. כפועל יוצא מכך תהיה גביית מס נמוכה יותר, ולכן לשרותים חברתיים נמוכים יותר. כל זה יקרה בקדנציה של מישהו אחר, לכן אולי השרים הנוכחים אינם חרדים אישית, אבל אין ספק שזאת מדיניות שיש בה יצר של הרס עצמי. הייתי השבוע בכנסת, נפגשתי עם ח"כים יחד עם עוד שבעה נציגים של אוניברסיטאות שונות בארץ, והבעתי באוזני הח"כים את דעתי זאת. כמובן שמפגש זה היה מתסכל, משום שאותם ח"כים שהגיעו לפגישה היו כאלה שכבר משוכנעים שאכן זה המצב. המצב באוניברסיטאות אחרות הוא בכי רע. סיפר לי מרצה מאוניברסיטה כלשהי באזור המרכז, שהוא אינו מגיע לקמפוס למעט לכתות ההוראה שלו, משום שאת חדרו הוא חולק עם עוד חמישה מרצים, ועל כן למעשה אין לו חדר שבו יוכל לשבת ולחקור או לפגוש תלמידים. ומדובר באיש סגל קבוע באוניברסיטה. גם אצלנו המצב אינו טוב. במחלקה להסטוריה, לדוגמא, יש לשנה הבאה שבעה תקנים של מרצים. לפני כעשור היו שם 22 מרצים. מי בממשלה סבור שניתן ללמד הסטוריה בעת הקדומה, בימי הביניים, בעת החדשה, עם שבעה מרצים? או אולי השרים סבורים שאין צורך שילמדו הסטוריה בישראל? אולי הממשלה לא רוצה שיהיו הסטוריונים שיוכלו בעוד כעשרים שנה לשפוט את מעשיהם של השרים עתה. בגבעת רם, במדעי הטבע, חלק ניכר מהמחלקות החליטו שלא יבדקו תרגילים. התלמידים יגישו את התרגילים, אבל אין תקציב לעוזרי הוראה, כך שלא יתקנו את התרגיל. אם סטודנט/ית טעה/תה, הם אמורים לדעת זאת בעצמם. הצמצומים הללו יפגעו גם בהוראה אצלנו במחלקה. אנו כבר מצמצמים את מספר המורים מן החוץ שילמדו אצלנו. המהלך הזה קשה לי מאד מאד, שכן עלי לכתוב למורים שלימדו כאן והיו חלק מהקהילה שלנו, ולמעשה לפטר אותם. גם רווחת הסטודנטים תרד, שכן מי מכם שיירשמו לסמינרים בשנה הקרובה, יגלו שהם חולקים את ספסל הלימודים עם עוד שלושים ויותר סטודנטים. זכור לי היטב, שכאשר השתתפתי בסמינר אצל מורה מאד פופולרית בעת לימודי ה BA שלי כאן, בשנות ה 80, היא אמרה לנו שאי אפשר לקיים סמינר עם 13 סטודנטים; זה ממש יותר מידי... אבל מילה אופטימית לסיום. המצב במחלקה שלנו יחסית טוב. קודם כל הלימודים שלנו נשענים מעט על מורים מן החוץ, והרוב הניכר של הקורסים הוא של מרצים בסגל הקבוע או במסלול הקביעות, ולכן במובן הזה אתם תיפגעו מעט מאד, יחסית למחלקות אחרות. שנית, בשנים האחרונות נוצרה אוירה טובה מאד בקרב עוזרי ההוראה והסגל, כך שעוזרי ההוראה מוכנים לעבוד קצת יותר קשה ובתנאים קצת יותר קשים, וכך גם חברי הסגל הקבוע או במסלול קביעות, שכבר קיבלו על עצמם יותר בדיקת עבודות ובחינות וכיוב'. אנו גם עושים כל שביכולתנו, ובמסגרת החוק, בכדי לצ'פר את עוזרי ההוראה מעבר למשכורת שלהם. כמובן אסור לנו לתת להם משכורת ממקורות אחרים, אבל אם יש לנו כחוקרים תקציבי מחקר אישיים וניתן לתת להם מענק מחקר מתוך התקציב, בכדי לממן את עבודת המחקר שלהם, או אם הצלחנו לגייס קרן למלגות או לפרסים לתלמידי MA, אז הצלחנו לשפר את מצבם הכלכלי של תלמידי ה MA ועוזרי ההוראה. אני מאד מקווה שרמת הלימודים לא תיפגע. התלמידים, מצידם, גם נקראים להתחשב במצב. תבינו שעוזרי ההוראה עובדים בתנאים קשים ובמשכורת סמבולית כמעט. דרך אגב, אני חייב לספר לכם שבראיונות ושיחות שעשינו לקראת שנה הבאה ומינוי עוזרי הוראה, נתקלתי בתופעה מרנינת לב: עוזרי ההוראה מאד אוהבים את עבודתם זאת, מאד רצו להמשיך ולעבוד, והביעו שוב ושוב את הסיפוק הרב שיש להם מהמפגש עם התלמידים. אני מאד מקווה שאנחנו מצליחים ליצור כאן תחושה של קהילה לומדת, ועל אף שהממשלה מקשה יחסה אלינו, נוכל ללמוד ולחקור ולהנות מכך. אני נמצא כאן כמעט כל הקיץ, למעט נסיעה אחת קצרה לכנס מדעי ונסיעה קצרה נוספת בנוגע למחקר שלי. אשמח לשוחח אתכם אם תרצו, ואנא ראו את דלת משרדי כפתוחה בפניכם בעת הקיץ. אבל אל תשכחו גם לעשות כיף, להיות בים (תיזהרו ממדוזות), לטייל, לפנק את ההורים שלכם, לראות סרטים טובים, ולאגור כוחות לקראת שנה הבאה. הבה נקווה שהיא תיפתח כסדרה. שלכם, אבנר
