אין שום דבר אידיאלי ומושלם../images/Emo68.gif
חולה כרוני במשפחה הוא תיק כבד כבד, בין אם הוא מאושפז ובין שהוא בבית. בלתי אפשרי לעמוד בטיפול ובעול הנפשי לבד. יש להבין שהמחלה היא מחלה של כל המשפחה ! נכון שלא כולם יכולים או רוצים ליהיות שותפים פעילים פיזית, לכן יש לשבת ולדבר, ולעיתים אף לערב עו"ס מהלישכה, כדי לעשות חלוקת עבודה. למשל מי שגר רחוק ישתתף יותר בהוצאות כלכליות. מנטינה, גם אישפוז דורש התיצבות יום יומית אצל החולה, ולוא רק מין הטעם שלהראות לצוות המטפלים שיש משפחה עירנית ותומכת ושומרת על החולה. כך שאני לא יודעת מה יותר טוב. לדעתי הכל עינין של התארגנות+ כסף. אז לילה טוב מאסתר
