הנה עוד שאלה לפורום...

[צהלולים]

הנה עוד שאלה לפורום... ../images/Emo140.gif

עד כמה אתם מיישמים בעצמכם את העצות שאתם נותנים למתאמנים שלכם? האם אתם באמת ובתמים עושים סיכום יום... / פותחים כל בוקר במדיטציה... / אומרים לעצמכם ש"האירוע הוא רק אירוע והרגש נובע מפרשנות של האירוע" גם לאחר שבני זוגכם מעליבים אתכם... / נפטרים מפרדיגמות ישנות וחווים שינוי והתחדשות על בסיס יומיומי... (וכל דוגמא אחרת שאתם יכולים לחשוב עליה)?

 

[Yin]

מי נותן עצות?

 

[צהלולים]

המילה עצות ממש לא במקום

התכוונתי ל"מטלות" (כנראה בזווית העין נכנסה לי מילה משרשור אחר...)

 

[אבי בכר 2005]

אני בהחלט מיישם לפחות עצה אחת

העצה היא "תתאמן על זה" ואני מתאמן על זה

סוף שבוע מצויין וצהלולי שיהיה לך

 

[רוח מדבר]

אחת הסיבות שכששואלים אותי

האם היית חוזר על השנתיים וחצי האחרונות בתות (למי שלא יודע, אימנתי שנתיים וחצי במסגרת תות בניהולו של אלון גל - ההוא עם הקרחת ממשפחה חורגת (-; ) ואני תמיד עונה שכן, היא כי שם הדרך היא " walk your talk" לפני שיכולתי לאמן מישהו הייתי חייב להתאמן בכל הכלים שדרכם אני מאמן אנשים... ולכן הצמיחה האישית שלי הייתה מופלאה, בעיני. אז כן, אני מתאמן על רוב הדברים שאני מדבר עליהם - אם אני אומר למאומנים שלי לעמוד במילה שלהם (אחרת אין טעם לערוך אימון) אני לא יכול להרשות לעצמי שלא לעמוד במילה שלי.. נכון? דוגמה אישית, בעיני היא ה-א' ב' של אימון אחרים. מיקי

 

[צהלולים]

מצטייר כאילו יש משהו בעייתי

בלאמן בתות? (כלומר, למה בעצם שואלים אותך אם היית חוזר על כך? זו לא עבודה טובה ולגיטימית?)

 

[רוח מדבר]

אין שום דבר בעייתי בתות

אני עזבתי את תות באוג' האחרון ... בגלל זה שואלים אותי אם הייתי חוזר על כך

זו בהחלט עבודה טובה ולגיטימית, יתרה מכך זו עבודה עם תהליך התפתחות אישי מדהים. מיקי

 

[סיגלורונן]

כל בוקר מחדש אני מתאמנת ....

התחלתי ליישם את העניין שאני בעצם לא יודעת כלום , ולא נותנת פרשנות לדברים שנראים כך או אחרת .. אני משתדלת להיות הכי ברורה שאני יכולה ומשתדלת להבין את מי שנמצא מולי - לא מפרשנת , ולא יוצאת מתוך הנחות יסוד מוטעות. כל יום מחדש אני מצמיחה כנפיים ועפה לי ממקום שיגרתי ובטוח לתוך הזדמנות חדשה שבאה.. זה מרגיש כמו להוולד כל בוקר מחדש ככה זה מרגיש לי ואני שמחה שיש לי את הזכות להעביר את זה הלאה.... סיגל

 

[pardes1]

אני רואה באימון דרך חיים

בעיקר משתדלת לחשוב פשוט.

 

[ענבל רובמן]

קשוט עצמך תחילה!

זה קשה, אין ספק. מצאתי את עצמי בתקופה מסוימת מאמנת אנשים לכיוון מסויים ועושה בעצמי משהו אחר (או לא עושה). מיד לקחתי את עצמי לשיחה צפופה. לסנדלר, לתפיסתי, מותר ללכת יחף, אבל הוא צריך לעבוד על הפקת סנדלים. נכון שיועץ נישואים לא חייב להיות נשוי, לדוגמא, אבל אם הוא גם לא עובד על עצמו בכלל כדי להבין מה לא עבד שם ולהתקדם בעצמו בנושא זוגיות, יהיה לי קשה להתייעץ איתו (ולא כל שכן- להתאמן אצלו). אז גם אם אני לא אוהבת את זה, אני יוזמת שיווק; גם אם זה מרגיז אותי אני עושה שיחות גביה; גם אם אני בטוחה שאני אזכור - אני רושמת ברשימת המטלות היומית ליהול זמן; גם אם נוח לדחות (מכל מיני סיבות, שרובן אישיות ולא קשורות לזמנים) - אני עושה את כל המאמצים לבצע את זה עכשיו, וגם אם הכי פשוט להשתבלל - אני מנסה לדבר על זה ולפתוח ולסלק את הקושי מהמערכת. וזה לא קל. לפעמים אני מרגישה שאני צריכה להיות יותר קדושה מהאפיפיור, כי אם אני לא עושה, איזו זכות יש לי לדרוש (אין לי מילה טובה יותר, סליחה) מהם? נאה דורש - נאה מקיים.