אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הנה פארודיה חיה לדו-שיח ליבוביציאני קלאסי
- פותח הנושא 000 000
- פורסם בתאריך
שמתחיל - זורם - ונגמר, באופן ידוע מראש.
בביתו של ליבוביץ מתקיים כעת מפגש שבועי בין ליבוביץ לתלמידו. על השולחן מונחים שני עותקים פתוחים של מורה נבוכים.
ליבוביץ: היום נלמד קצת על המקום שתופסת שמירת המצוות בדת היהודית, לפי הבנת הרמב"ם.
תלמיד: אם כבר אתה נוגע בזה, תמיד הטרידה אותי השאלה הנצחית הקלאסית: למה בכלל אתה רוצה לשמור מצוות.
ליבוביץ: טוב, קודם תענה לי אתה: למה אתה רוצה להיות הגון, ולא רוצה להיות מנוול?
תלמיד: סליחה? מי בכלל אמר לך שאני רוצה להיות הגון ולא מנוול?
ליבוביץ: אתה לא רוצה להיות הגון?
תלמיד: ממש לא.
ליבוביץ: אז אתה רוצה להיות מנוול?
תלמיד: כמובן, וכי עלה על דעתך אחרת?
ליבוביץ: טוב, אם כך אז נסתתמו טענותיי...
תלמיד: אבל תכלס, מה התשובה לשאלה העיקרית שלי? למה אתה רוצה לשמור מצוות?
ליבוביץ: כבר עניתי לך: למה אתה רוצה להיות הגון?
תלמיד: שוב פעם אותו תקליט? אז אולי כדי לגוון קצת, הנה אשאל אחרת: למה כפוי עליך לשמור מצוות?
ליבוביץ: למה כפוי עליך להכיר בלוח הכפל?
תלמיד: שוב פעם אותו תקליט? מי בכלל אמר לך שכפוי עלי להכיר בלוח הכפל?
ליבוביץ: האם לא כפוי עליך להכיר בלוח הכפל?
תלמיד: ממש לא. הרי רק הבוקר החלפתי אותו בלוח שנה גרגוריאני.
ליבוביץ: כנראה לא ירדת לסוף דעתי. הרי תסכים איתי שכפוי עליך לחשוב ששתים כפול שתיים הם ארבע, לא?
תלמיד: לעיתים, בחלום הלילה, אני חולם באומץ על...לא תאמין: על שתיים כפול שתיים ש...הופ! נהיים שווים לחמש! אינני פוחד מזה!
ליבוביץ: ומה לגבי זה שיש עם פלסטיני? זה לא כפוי?
תלמיד: למען הגילוי הנאות, אספר לך כי - בבחירות האחרונות לכנסת - הצבעתי לתלמידו של ברוך גולדשטיין זצ"ל שנטבח במערת המכפלה ע"י המון זועם ודמו עדין רותח ומצפה לנקמה שתבוא בעגלא ובזמן קריב כן יהי רצון סלה ועד.
ליבוביץ: תלמיד של גולדשטיין? אז מה אתה עושה בביתו של ליבוביץ? עליך להכריע מי המורה שלך: ליבוביץ או גולדשטיין!
תלמיד: אני תמיד אוהב לגוון: לעיתים במורים, לעיתים בשאלות, ואגב - לעיתים - אפילו בחלומות. טוב, השעון אמנם מראה לנו שהשיעור כבר נגמר, אבל לפחות לשיעור הבא, הייתי מצפה ממך שגם אתה תגוון קצת בתשובות, במקום לחזור כל פעם על אותו תקליט.
ליבוביץ: אז הבה נסכם את השיעור הנוכחי, בכך שאציין, שהשיחה איתך הסבה לי קורת רוח רבה מאד. אל תחשוש מלבוא לכאן שוב. אז על מה נדון בפעם הבאה?
תלמיד: יש המון אפשרויות. למשל, אפשר לדבר קצת על יורה-טבוחים, או על הורה-נמוכים, או על מוצא-נשוכים. אפילו על קורא-נבובים אפשר לדבר, ובלבד שזה לא יהיה שיעור על המורה הנצחי הקבוע, כי פשוט נמאס!
ליבוביץ ותלמידו לוחצים ידים, התלמיד יוצא מהבית אל הכביש הריק, בעוד שליבוביץ נותר מהורהר. לפתע, הוא שולף מהמדף העליון של הספריה את כרך יב של האנציקלופדיה העברית, פותח בעמוד 289, ומוסיף בעיפרון את המילה "לפעמים" אחרי המילה השניה של השורה השלישית שבתחילתו של הערך החדש המופיע שם. אחר כך הוא מציץ בשעונו, מביט דרך החלון אל השמש הנוטה לשקוע, ומייד יוצא מביתו. לאיזה כיוון? כמובן, לבית הכנסת ישורון, מתוך רצון מגמה מטרה וכוונה, לקיים את מצוות תפילת מנחה.
בשבוע הבא, פרק ב: הרפתקאותיו של ליבוביץ והארנב הירוק. היו-נא עימנו כאן, באותו ערוץ, ובאותה השעה, כלומר מייד אחרי חדשות השעה ארבע, אנו מצפים לכם, להתראות.
בביתו של ליבוביץ מתקיים כעת מפגש שבועי בין ליבוביץ לתלמידו. על השולחן מונחים שני עותקים פתוחים של מורה נבוכים.
ליבוביץ: היום נלמד קצת על המקום שתופסת שמירת המצוות בדת היהודית, לפי הבנת הרמב"ם.
תלמיד: אם כבר אתה נוגע בזה, תמיד הטרידה אותי השאלה הנצחית הקלאסית: למה בכלל אתה רוצה לשמור מצוות.
ליבוביץ: טוב, קודם תענה לי אתה: למה אתה רוצה להיות הגון, ולא רוצה להיות מנוול?
תלמיד: סליחה? מי בכלל אמר לך שאני רוצה להיות הגון ולא מנוול?
ליבוביץ: אתה לא רוצה להיות הגון?
תלמיד: ממש לא.
ליבוביץ: אז אתה רוצה להיות מנוול?
תלמיד: כמובן, וכי עלה על דעתך אחרת?
ליבוביץ: טוב, אם כך אז נסתתמו טענותיי...
תלמיד: אבל תכלס, מה התשובה לשאלה העיקרית שלי? למה אתה רוצה לשמור מצוות?
ליבוביץ: כבר עניתי לך: למה אתה רוצה להיות הגון?
תלמיד: שוב פעם אותו תקליט? אז אולי כדי לגוון קצת, הנה אשאל אחרת: למה כפוי עליך לשמור מצוות?
ליבוביץ: למה כפוי עליך להכיר בלוח הכפל?
תלמיד: שוב פעם אותו תקליט? מי בכלל אמר לך שכפוי עלי להכיר בלוח הכפל?
ליבוביץ: האם לא כפוי עליך להכיר בלוח הכפל?
תלמיד: ממש לא. הרי רק הבוקר החלפתי אותו בלוח שנה גרגוריאני.
ליבוביץ: כנראה לא ירדת לסוף דעתי. הרי תסכים איתי שכפוי עליך לחשוב ששתים כפול שתיים הם ארבע, לא?
תלמיד: לעיתים, בחלום הלילה, אני חולם באומץ על...לא תאמין: על שתיים כפול שתיים ש...הופ! נהיים שווים לחמש! אינני פוחד מזה!
ליבוביץ: ומה לגבי זה שיש עם פלסטיני? זה לא כפוי?
תלמיד: למען הגילוי הנאות, אספר לך כי - בבחירות האחרונות לכנסת - הצבעתי לתלמידו של ברוך גולדשטיין זצ"ל שנטבח במערת המכפלה ע"י המון זועם ודמו עדין רותח ומצפה לנקמה שתבוא בעגלא ובזמן קריב כן יהי רצון סלה ועד.
ליבוביץ: תלמיד של גולדשטיין? אז מה אתה עושה בביתו של ליבוביץ? עליך להכריע מי המורה שלך: ליבוביץ או גולדשטיין!
תלמיד: אני תמיד אוהב לגוון: לעיתים במורים, לעיתים בשאלות, ואגב - לעיתים - אפילו בחלומות. טוב, השעון אמנם מראה לנו שהשיעור כבר נגמר, אבל לפחות לשיעור הבא, הייתי מצפה ממך שגם אתה תגוון קצת בתשובות, במקום לחזור כל פעם על אותו תקליט.
ליבוביץ: אז הבה נסכם את השיעור הנוכחי, בכך שאציין, שהשיחה איתך הסבה לי קורת רוח רבה מאד. אל תחשוש מלבוא לכאן שוב. אז על מה נדון בפעם הבאה?
תלמיד: יש המון אפשרויות. למשל, אפשר לדבר קצת על יורה-טבוחים, או על הורה-נמוכים, או על מוצא-נשוכים. אפילו על קורא-נבובים אפשר לדבר, ובלבד שזה לא יהיה שיעור על המורה הנצחי הקבוע, כי פשוט נמאס!
ליבוביץ ותלמידו לוחצים ידים, התלמיד יוצא מהבית אל הכביש הריק, בעוד שליבוביץ נותר מהורהר. לפתע, הוא שולף מהמדף העליון של הספריה את כרך יב של האנציקלופדיה העברית, פותח בעמוד 289, ומוסיף בעיפרון את המילה "לפעמים" אחרי המילה השניה של השורה השלישית שבתחילתו של הערך החדש המופיע שם. אחר כך הוא מציץ בשעונו, מביט דרך החלון אל השמש הנוטה לשקוע, ומייד יוצא מביתו. לאיזה כיוון? כמובן, לבית הכנסת ישורון, מתוך רצון מגמה מטרה וכוונה, לקיים את מצוות תפילת מנחה.
בשבוע הבא, פרק ב: הרפתקאותיו של ליבוביץ והארנב הירוק. היו-נא עימנו כאן, באותו ערוץ, ובאותה השעה, כלומר מייד אחרי חדשות השעה ארבע, אנו מצפים לכם, להתראות.
לא מדוייק
מאחר של' הציג כמה טיעונים במעמד של עובדות למרות שהם אינם עובדות כלל אלא טיעונים ערכיים.
למשל הטיעון ש"היהדות" מתגלמת במעשה המצוות מוצג על ידו כעובדה אולם זו עובדה חלקית ומגמתית שמונחית ע"י עמדה ערכית.
כ"כ טיעונים "דתיים" נוספים מוצגים על ידו כעובדות אולם הן "עובדות" אך ורק ממבט ערכי מסויים שאינו חל על כלל ציבור מאמינים. למשל הטיעון החילוני כפרני שאלהים מעולם לא עזר ולא הושיע חותר נגד המסורת הדתית המתייחסת למשל ליציאת מצרים כסיפור ישועה לאומי וכן סיפור נצחון בני ישראל במלחמתם בכניסה לארץ שגם הוא סיפור ישועה דתי לאומי. לכל אותן ישועות לאומיות יש להוסיף מבחינת המבט הדתי ( שליבוביץ היה חסר אותו ) את כל הישועות הפרטיות כפי שנתפסו ע"י תודעתם של המוני בית ישראל המאמינים. זה שהיו וישנם וגם יהיו קטסטרופות לאומיות ופרטיות זהו צדו האחר של המטבע, שמתקיים לצד הישועות אבל מבחינה דתית ( שליבוביץ היה חסר אותה ) לא יתכן לראות בתולדות העולם את "מנהגו של הטבע" האריסטוטלי או את "רשעת האדם" אלא את הנהגתו של אלהים.
נדמה לי שלא רבים העזו להתווכח אתו מנקודת מבט דתית זו ברמה נאותה והיחיד שאולי התקרב לכך היה ד"ר אלדד שלמרות שלא חבש כיפה שחורה היה חדור דתיות, ותראה כמה מעניין לקבוע שליבוביץ לא פסל אותו על וויכוחיו איתו שלעתים הגיעו לטונים גבוהים מאד, אדרבא - הוא נסע אתו לכל קצווי הארץ כדי להתווכח מולו בפומבי שוב ושוב על אותם הנושאים ומכאן אתה יכול ללמוד משהו על גדולת שניהם שלמרות היותם מייצגים שני עולמות שונים היה ביניהם "דיבור" ואולי אף יותר מכך.
מאחר של' הציג כמה טיעונים במעמד של עובדות למרות שהם אינם עובדות כלל אלא טיעונים ערכיים.
למשל הטיעון ש"היהדות" מתגלמת במעשה המצוות מוצג על ידו כעובדה אולם זו עובדה חלקית ומגמתית שמונחית ע"י עמדה ערכית.
כ"כ טיעונים "דתיים" נוספים מוצגים על ידו כעובדות אולם הן "עובדות" אך ורק ממבט ערכי מסויים שאינו חל על כלל ציבור מאמינים. למשל הטיעון החילוני כפרני שאלהים מעולם לא עזר ולא הושיע חותר נגד המסורת הדתית המתייחסת למשל ליציאת מצרים כסיפור ישועה לאומי וכן סיפור נצחון בני ישראל במלחמתם בכניסה לארץ שגם הוא סיפור ישועה דתי לאומי. לכל אותן ישועות לאומיות יש להוסיף מבחינת המבט הדתי ( שליבוביץ היה חסר אותו ) את כל הישועות הפרטיות כפי שנתפסו ע"י תודעתם של המוני בית ישראל המאמינים. זה שהיו וישנם וגם יהיו קטסטרופות לאומיות ופרטיות זהו צדו האחר של המטבע, שמתקיים לצד הישועות אבל מבחינה דתית ( שליבוביץ היה חסר אותה ) לא יתכן לראות בתולדות העולם את "מנהגו של הטבע" האריסטוטלי או את "רשעת האדם" אלא את הנהגתו של אלהים.
נדמה לי שלא רבים העזו להתווכח אתו מנקודת מבט דתית זו ברמה נאותה והיחיד שאולי התקרב לכך היה ד"ר אלדד שלמרות שלא חבש כיפה שחורה היה חדור דתיות, ותראה כמה מעניין לקבוע שליבוביץ לא פסל אותו על וויכוחיו איתו שלעתים הגיעו לטונים גבוהים מאד, אדרבא - הוא נסע אתו לכל קצווי הארץ כדי להתווכח מולו בפומבי שוב ושוב על אותם הנושאים ומכאן אתה יכול ללמוד משהו על גדולת שניהם שלמרות היותם מייצגים שני עולמות שונים היה ביניהם "דיבור" ואולי אף יותר מכך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.