המהלך שביצע שגוי בכל שלב
1) דקארט מניח שקיימת "אמת ודאית" שאיננה תלויה בשום הנחת מוצא - זו שגיאה חמורה. 2) דקארט טוען שהספקנות היא אמת ודאית מאחר שאם מישהו חולק עליו אז הוא מטיל ספק בטענתו. זו שגיאה, כיוון שאם אף אחד לא יחלוק עליו אזי ייתכן שהטענה שלו תיראה לכולם כמו אמת, אבל היא תהיה שקרית. כמו כן טענה זו מניחה באופן סמוי שקיים מישהו המסוגל להטיל ספק, כלומר אדם חושב. ידוע לנו שהטענה שלו שקרית, כי למשל לפני שהיו יצורים חיים לא היה מי שיטיל ספק, ולכן ה"אמת הודאית" שלו היא שקר. 3) בהסתמך על ה"אמת הודאית", שכדי להגיע אליה יצא דקארט מהנחה שקיים אדם חושב מבלי לשים לב לכך, הוא מסיק שקיים אדם חושב. כלומר, הטענה של דקארט היא: קיים אדם חושב, לכן קיימת ספקנות (לא נכון), לכן קיים אדם חושב (טענה מעגלית). דקארט גם לא מוכיח בשום שלב שמקור הספקנות הוא דווקא באדם חושב (איך הוא יודע שלא בחתול חושב?) או שהאדם החושב זה הוא בעצמו (אולי האדם החושב הוא בארט סימפסון, ודקארט קיים רק בדמיון של בארט?) בקיצור, דקארט מבצע הרבה שגיאות לוגיות והטענות שלו חסרות כל ערך.