הנוער - וריגושים המושכים אותו

[גרשון לב]

הנוער - וריגושים המושכים אותו

הגולשת החדשה שלנו, עינבל, מדגישה וחוזרת ומדגישה שיש למשוך את הנוער ע"י הבלטת אלמנט הגבורה, התקווה והחיובי, לשון אחרת: קינות אינן מושכות את הנוער. זה מזכיר לי: לפני מספר ימים שוחחתי עם בני וביקשתי שירגיל את נכדי [7.10] לקרוא ספרים. הוא ענה לי שניסה להביא להם ספרים מהספריה - ודווקא ספרי ריגול וכאלה שיש בהם כדי למשוך - אלא שהם לא נמשכו. "אין זה מסוג הריגושים המושך אותם" ומה מושך אותם? Playstation, המחשב, הטלפון הסלולרי, כדורגל. הנוער מוכן ליסוע לחו"ל ולראות מה שהיה מחנות ריכוז. אך כמה מהם קורא ספרים? נדהמתי לקרוא ש ק.צ'טניק, שפתח בפני את הצוהר לשואה, נחשב ל- "גס" מדי, כביכול. הוא כתב מה שחווה הוא וחוו אחרים, הוא לא רק רמז. אני כותב זאת בהמשך לדעתי שיש למשוך לנושא בני נוער. כיצד לעשות זאת? האם זה בכלל ייתכן, כאשר הרוב אינו קורא כלל ספרים. נכתב שפע של ספרים על השואה, מבחינה אישית ומבחינה מחקרית. לגבי דידי, חלק מאלה הוא מרתק. אך חוזרת השראלה למקומה: מה לעשות?

 

[ענת אדרת]

ריגושים ושואה../images/Emo4.gif

חיפשתי בגוגל מה יש לו להגיד על "משחק מחשב שואה", תקראו את התגובה האחרונה. אח"כ חיפשתי "אינטראקטיבי שואה", וקיבלתי תשובות מענינות, מצ"ב למטה, מסתבר שיש הרבה אנשי חינוך שמנסים ליצור תוכניות שירתקו את הנוער, "בית לוחמי הגטאות", "משואה", "יד ושם" (מצ"ב קישורים). ואני אומרת דבר פשוט - תנו לנוער עצמו ליצור סרטים, ליצור אתרי אינטרנט, ליצור בתנועת הנוער פעילות מתאימה, כשזה יגיע כיוזמה של בני הנוער, אז יחפשו חומר, ילמדו, וגם ישאירו באמצעים אלקטרוניים מידע שנשאר גם לעתיד באופן מעניין. הבעיה שבגני הילדים, בתי הספר ובתיכונים, לא תמיד מלמדים על השואה, למנהלים/ות מורים/מורות לא תמיד יש תקציבים וסבלנות להשקעה בטקסים מענינים, באתרי אינטרנט שיקימו הילדים עצמם ועוד ועוד. מדריכים בתנועות נוער לא תמיד רצים לעסוק בזה, מצער, אבל מצער לא פחות שיש עוד הרבה דברים שקשורים להיסטוריה ולתרבות יהודית וישראלית שאינם באים לידי ביטוי במערכת החינוך בישראל.

 

[ענת אדרת]

"בית לוחמי הגטאות" קישור:

 

[גרשון לב]

תודה רבה לך, ענת

החומר מעניין ביותר. וחוזרת השאלה למקומה: האם יכולים אנו לעשות דבר מה? למשל: ליצור קשר עם הפורום העוסק בנסיעות, להביא לידיעת הנוער פורום זה [לא די, לדעתי, בכיתוב מהצד], להציע להם לשאול שאלות כאן ולבקש מהם לתאר כאן את רשמיהם כאן. ואולי עוד או אחרת, איני יודע.

 

[ענת אדרת]

תחרות

אם יש גוף שיהיה מוכן להעניק פרסים, אפשר ליצור כאן בפורום תחרות עם הצבעה. מבחינת תאריך אפשר לקראת ינואר - יום השואה הבינלאומי או ניסן - יום השואה. תחרות נושאת פרסים ליצירה אומנותית/סרט/סיפור/כרזה/מיצג וכו' שקשור לשואה. '

 

[גרשון לב]

רעיון נהדר

גם אם יהיה מי שיטיל ספק בנכונות למשוך לנושא השואה ע"י פרס. על אף זאת, הרעיון נראה לי ולא נותר אלא למצוא גוף תורם. לי, לצערי, אין על מי להמליץ. הנהלת הפורומים ודאי תקפוץ ידה. אולי מישהו אחר?

 

[ענת אדרת]

לעניות דעתי הפרס אמור להיות קשור

לשואה, לדוגמא: כניסה בחינם למוזיאונים שעוסקים בשואה, אפשרות לרכוש אנציקלופדיה, ספרים וסרטים על השואה, פרסום והצגת מקום ראשון בתחרות באתרים מובילים וכדו'.

 

[schlomitsmile]

לא הייתי מוותרת מראש על הנהלת ../images/Emo43.gif הם מקדמים תחרויות אחרות, ואם תהיה להם סיבה להניח שהתחרות הזאת תמשוך קהל, יתכן שיירתמו. במקביל, רצוי באמת לחפש נותני-חסות אחרים/נוספים. אבל נראה לי, שזה משהו שגולש מהשורה אינו מוסמך לעשות, אלא רק מנהל הפורום. האמת- מרגישה פה קצת לא נח- בני לא השמיע קולו בכל הדיון הזה שמתנהל פה ביומיים האחרונים. אולי לא נראה לו כל העניין?

 

[מישהי בכחול לבן]

שלום גרשון,

אולי הקדמתי קצת בגישתי זו, אבל המוקד הוא העניין. יתכן ואני אמרתי את מה שמעניין ומושך אותי (כמובן שאני לא מתעלמת מהדברים האחרים, כנראה שיותר קל לי להתמודד עם הנושא הקשה יותר במינונים קטנים..), וזהו דבר סובייקטיבי לגבי כל אדם, כמו שאמרתי - נושא השואה הוא נושא מגוון ומלא, ויש בו נושאים רבים שאנשים שונים יכולים להתחבר אליהם יותר. צריך לעורר עניין בקרב בני הנוער. מניסיון אני אומרת שאם אנשים לא היו זורקים לי פיסות מידע בנושאים שונים, אזי לא הייתי מתעניינת בדברים. אני מסכימה למה שאמרה אחת הגולשות בפורום שצריך לאסוף קבוצה קטנה של לא הרבה אנשים, ושתשב עם ניצול שואה, ולה הוא יספר את סיפורו. שמתי לב כשהייתי קטנה יותר והביאו לבית הספר ניצולי שואה שיספרו את סיפורם, תמיד הם מאוד השפיעו עלי באישיותם, במקוריותם ובמיוחדותם. אני חושבת שכל ניצול שואה, או אדם שמאוד מאוד קרוב לנושא השואה, יכול לספר את סיפורו, או להדריך ולעצב את הדור הצעיר, במסגרת של קבוצת בני נוער. לצערנו, היום בני הנוער שקועים עמוק בטכנולוגיה ובקידמה, ולא מודעים להווי החברתי שיכול להיות להם. אולי יש לשקול להוציא את המשחקים הללו ולהכניס במקומם משחקים אחרים, יותר משחקים של ביחד, ויותר זמן איכות עם המשפחה - זה יכול לעשות רק טוב לכולם.

 

[גרשון לב]

תכל''ס

מקובל על כולנו: כל דור וגירוייו: הגולשים כאן מגורים ע"י סיפורי ה שואה, הנוער - משחקים, מוסיקה וספורט. מקובל עלינו גם שרמת החינוך בארץ,- עלובה; ומקובל גם שהנוער אינו קורא ספרים. השאלה המעשית היא: האם ניתן לעשות משהו ואם כן, - מה? לא אתפלא אם מנהל הפורום, שעד כה לא הגיב בנושא זה, ירים ידיים ויאמר שאין כל תכלית בנסיון כזה. לגטימי. נראה לי, בכל זאת, שנסיונות רצויים. הגולשת החדשה שלנו מציעה להפגיש מספר אנשים עם ניצול שואה. אדרבה, - קבצתי מספר אנשים ואנו נשתדל לדאוג למפגש. בתור התחלה.

 

[מישהי בכחול לבן]

אמרת שנוער צעיר מתעניין יותר

ואולי צריך לתת על זה את הדעת. כלומר אם יש התעניינות שזה דבר מצויין, אז כדי לספק את ההתעניינות הזו. אפשר גם להשפיע על ילדים בגיל צעיר. כשאני הייתי קטנה הקשבתי בהשתוקקות ממש לסיפורים של ניצולי השואה, והם השאירו עלי רושם רב! אני חושבת גם שאם יש רצון מצד האנשים הבוגרים יותר לחנך ולעצב את הדור הצעיר ולהעביר לו מסרים חינוכיים, אז יש למצוא את הדרכים לכך - וזה אפשרי! צריך להתמקד מה עושים ובאילו גילאים מתמקדים: אם מדובר בגילאים קטנים של בית ספר יסודי אז צריך לתת עדות של ניצול שואה, כי ילדים זה משהו שאפשר להשפיע עליו ולעצב מגיל צעיר. אם מדובר בגילאים בוגרים יותר של חטיבת ביניים אז יש אולי לעשות שיחה, רב שיח כזה, ולדבר על הנושא תוך השתתפות פעילה בדיון. גילאים של תיכון - אלו אנשים שאוהבים לעשות דברים, אז אפשר להטיל עליהם איזשהו פרוייקט שקשור לנושא, לתת להם לערוך מחקר, לראיין, זהו גיל מאוד דינמי (אני אומרת מניסיון), לתת להם רעיונות ליוזמות וכו'.. גילאים יותר בוגרים - פה הם כבר צריכים לקחת פיקוד על הדברים והם אלו שצריכים להדריך וליזום ולעשות. אגב, מה שהיה חסר בהודעה הקודמת שלי הוא ליצור התלהבות! ההתלהבות יוצרת עניין, ומהעניין באה סקרנות, שכבר מתפתחת לרצון לדעת יותר ולחקור ולגלות. זה אפשרי!

 

[גרשון לב]

אפשרי באופן מעשי, כיצד? This is the question

 

[מישהי בכחול לבן]

להתחיל לעשות!

פשוט להוציא את הרעיון אל הפועל! למצוא ניצולי שואה, לדבר עם מנהלי בתי ספר שיאשרו שיחה עימם, וקדימה לעבודה! לגבש תוכנית (שיחה) עם ניצולי שואה בקרב תנועות נוער ביחד עם צעירים ולקדם את העניין! לאסוף קבוצה של ילדי גן ולהפגיש בינם לבין הניצולים. זה יהיה מרתק!! יש אינסוף אפשרויות ופעילויות, השאלה אם מוציאים את זה לפועל! זה לא אמור להיות משהו גדול, אלא משהו קטן ונחמד, להתחיל בקטן, אני, המטרות שלי מתחילות בקטן, וכשאני משיגה אותן אני עוברת לדבר הבא...

. זה אפשרי, צריך רק ללכת עם הרגש ולעשות את מה שמתכננים!

 

[גרשון לב]

שוחחנו על הבאת נוער לפורום

והגענו לבתי ספר. למיטב ידיעתי, הדבר מבוצע בבתי ספר. כראוי או לא, - איני יודע. ראוי לשאול, למשל, את סבא אריה, הגר בדרום והוא ניצול שואה, אם ועד כמה הנוזשא מפותח באיזור מגוריו.

 

[iwit]

הפורום לא צריך לעשות מה שנעשה ממילא בבתי הספר

עדים מגיעים לבתי-הספר, אני מאמינה שכל תלמיד עובר מפגש אחד כזה לפחות ביסודי ובתיכון. כמה יעסקו בשואה בכל בית ספר זה כמובן תלוי בהעדפות אישיות של מורה זה או אחר, להיסטוריה או לספרות - וזה תמיד יהיה במגבלות הזמן המועט ממילא שיש לעמוד במכסת החומר שתלמידים נדרשים ללמוד. היתרון של פורום כמו זה הוא שהפורום יכול להוריד את הפן הדידקטי מהעניין ולהציע איזה אלטרנטיבה לדיבור על השואה. קרי, גם להיות במה לתלמידים שכתבו משהו על השואה (אפילו יומני מסע), שיש להם איזה עניין אישי בשואה והם רוצים לשתף, שיש להם שאלות (במערכת החינוך לרוב התלמידים שומעים על השואה ופחות מדברים ומביעים דעה), שרוצים לדבר גם על מה שלא נכנס לתוכנית הלימודים, וגם להיות מקור ידע. השאלה היא מה הפורום רוצה להיות, ואיך מביאים את האנשים לפה, במובן הטכני של המילה - וזה ממש לא ברור לי. אם אכן יש איזו התעוררות של תלמידים סביב התקופה שהם נוסעים לפולין או סביב יום השואה, והם מבקרים בפורום, צריך לחשוב מה הם מצפים למצוא פה. אולי צריך שיהיה כאן מאגר של סיפורי ניצולים שיאספו חברי הפורום? ובהקשר הספרותי שדובר עליו קודם, אולי צריך שתהיה בפורום רשימה כלשהי של ספרים שעוסקים בשואה, עם כמה מילים על כל ספר, וזה יכול לכוון אנשים לתחומים יותר ספיציפיים שידברו אליהם.

 

[גרשון לב]

מסכים עם iwit

חייב להיות קשר בין פורום זה לפורום התלמידים. לפי השאלות שלהם, נראה שהם ישמחו מאד לקבל כאן אינפורמציה. דבר זה מחייב עבודה שיטתית. מישהו כאן חייב לרכז זאת. הייתי מצפה לכך ממנהל הפורום או אדם אחר המיומן בכך. הדבר גם מחייב מיומנות במחשב וכאן יכולים תלמידים לעזור לנו. ישנו חומר באתרים אחרים ואחת הבעיות היא ריכוזו. מי מוכן ויכל לנהל את הנושא?

 

[מישהי בכחול לבן]

לא הבנתי.

איך הפורומים של שואה הנצחה ותיעוד ופורום תלמידים יועילו אחד לשני במובן המעשי? שאלה לגרשון: מה אתה מצפה ממפגש עם תלמידים? איווית, אני חושבת שהרעיון שלך בנוגע לספרים הוא מעולה, ויתכן שאם אקבל אינפורמציה מעניינת על ספר, יתכן ואבקש אותו מהסיפריה שלנו בהזדמנות.

 

[גרשון לב]

ל- עינבלי [המתקראת "מישהי"] שלום רב !

כיצד יוכלו הפורומים להועיל זה לזה? בפורום על נסיעות שאלות רבות ולעתים השואלים גם גולשים לכאן. הרעיון הוא להקים כאן מאגר שיתאים לשאלותיהם של הנוסעים. מעבר לכך, אני מצפה שהצעירים ילמדו על השואה, בין באופן פסיבי ובין באופן אקטיבי באמצעות המחשב החביב כל כך עליהם: אפשר לעזור לנו בריכוז חומר, אפשר להכין מצגות שונות...מי שמשוגע על המחשב - ויש יותר ויותר כאלה - יכל למצוא ענין רב בכך.

 

[מישהי בכחול לבן]

יש לך עוד רעיונות?

אפשר לעשות כל מיני יוזמות ולגייס אנשים לפעול... אגב, מה לגבי אסיפה של ילדים בבית ולהביא ניצול שואה? ילדים וקשישים דווקא מוצאים שפה משותפת!!

 

[iwit]

הדיון הזה משום מה הפך לדיון של שלושה אנשים...

כך שאני לא יודעת אם יש נכונות בפורום להרמת פרוייקט כזה. אני מבינה קטנה מאוד במחשבים - אבל עם הכוונה כלשהי אשמח לעזור.