הנוער רוצה ללכת עד הסוף !
הנוער רוצה ללכת עד הסוף אנו נמצאים כבר שנים מספר בתקופה בה הנוער אינו שואף לשרוד - הוא שואף להרבה מעבר ... לדור המיסדים היו שאיפות קיומיות , לנכדים ולנינים - דור השמנת - שאיפות שונות , הם רוצים יותר , הם רוצים הכל ! (ואם לא ? לעיתים עדיף להם כלל לא .) הם אינם חפצים בפשרות , הם רוצים ללכת עד הסוף מחפשים את האמת המוחלטת האבסולוטית ומוכנים לנדוד עבורה למזרח הרחוק ואפילו למאה שערים... אמת היא שאנו יצירי כפיו של הבורא , מחוברים מגוף הבנוי מחומר גשמי אשר בתוכו נשמה רוחנית וקדושה שהיא חלק אלוקים . האמת היא שזה "בלתי אפשרי" ולא נתפס בשכל שחומרי יוכל להכיל בתוכו את הרוחני והקדוש , וכבר תמה שלמה המלך החכם מכל אדם "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך - ואף כי הבית הזה ?? אך זהו כוחו של הקב"ה שהוא "נמנע הנמנעות" ואינו מוגבל לא בבלי גבול ואף לא בגבול , לא למעלה עד אין סוף ואף לא למטה עד אין תכלית , לא בגבוה ביותר ואף אינו מוגבל לרדת ולחיות בכל רגע את הנמוך ביותר... אם כן אנו יצורים מורכבים דו פרצופיים ומפוצלי אישיות - הנשמה מושכת לבית המדרש והגוף לבית עבודה זרה ... וכבר סיפרה לנו רבקה את היסורים שהיו לה בהריונה עם עשיו ויעקב , כאשר עברה ליד בית מדרש - רצה יעקב לצאת , וכאשר עברה ליד בית ע"ז - רצה עשיו לצאת , כל אחד מושך לעבר אחר ורבקה נקרעת בין שני תינוקות-עולמות אלו . ברור שאנו המחוברים משני העולמות - לא פעם קרועים בין שניהם ומוצאים את עצמנו חסרים מנוחת הנפש ומנוחת הגוף . אם כן אצלינו פעם גובר ייצר הגוף למלאות את רצונותיו בהיתר ואף באיסור , ופעם גובר רצון הנפש למלאות את רצונותיה השונים בתכלית . לכן אם נביט לאמת המוחלטת בעניים - נמצא את עצמנו במקום טוב באמצע , לא צדיקים גמורים ואף לא רשעים גמורים , מתנדנדים בין לבין . אף הנוער שמחפס את האמת המוחלטת ואינו מסתפק בפשרות , גם הוא מחפש לדעת ולמצוא את האמת , למצוא את היעדים , את המטרה ואת סודות הבריאה ולדעת את האלוקים , בהצבת האידיאות הוא סולד מפשרות ומחצאי אמיתות , הוא רוצה לדעת את האמת כולה בלא פשרות , יחד עם זאת הוא יודע שבחיים כמו בחיים הדרך לכבוש את האידיאות הללו אינה פשוטה , היא מהקל אל הכבד ו"שבע יפול צדיק וקם" , אך ידיעת האמת האמיתית והצבת האידיאות האמיתיות לכשעצמן - דבר גדול הוא ! כפי שכבר אמרנו אנו בתווך שבין הגוף לנפש וקרועים בין רצונותיהם ותאוותיהם ההפוכים זה מזה . בכדי להגיע למנוחה לשקט ולשווה חייבים לגשר ביניהם ולהביא להסכמה ולשיתוף פעולה מוסכם ביניהם . הנשמה מצידה , לעולם לא תסכים להתענג מחטא ועוון וגם בשעת החטא היא נאמנת לאלוקים ומכניסה לנו יסורי מצפון וחרטות (ולכן אמרו חז"ל רשעים מלאים חרטות) ואנחנו שוב נקרעים בין תענוגי הגוף ליסורי הנפש . הגוף לעומת זאת מסכים להתענג בתענוגי הנפש והוא מתענג , לדוגמה , ממעשה טוב וחסד , אם כן , את הגוף ניתן לשכנע שטובתו האמיתית שלו , היא לעזור לנשמה להיות קשורה לבורא העולם ואז יהיה לו טוב (לא רק בעולם הבא אלא) כאן ועכשיו בעולם הזה , את כל צרכיו הגשמיים הוא יקבל , אך במקום באיסור , בהיתר ! ואז הם יהיו עם שמחה עם נחת עם מנוחת הגוף ומנוחת הנפש , ובלי מלחמות בלתי פוסקות עם הנפש , להיפך - לא רק הגוף יעזור לנפש לקיים את המצוות - אלא גם הנפש תעזור לגוף שיקבל את כל צרכיו כולם ! בכדי שיהיה בריא ושלם ויוכל למלאות את רצון ה' כאן בעולם הגשמי . "כל מעשיך לשם שמים - ובכל דרכיך דעהו"
הנוער רוצה ללכת עד הסוף אנו נמצאים כבר שנים מספר בתקופה בה הנוער אינו שואף לשרוד - הוא שואף להרבה מעבר ... לדור המיסדים היו שאיפות קיומיות , לנכדים ולנינים - דור השמנת - שאיפות שונות , הם רוצים יותר , הם רוצים הכל ! (ואם לא ? לעיתים עדיף להם כלל לא .) הם אינם חפצים בפשרות , הם רוצים ללכת עד הסוף מחפשים את האמת המוחלטת האבסולוטית ומוכנים לנדוד עבורה למזרח הרחוק ואפילו למאה שערים... אמת היא שאנו יצירי כפיו של הבורא , מחוברים מגוף הבנוי מחומר גשמי אשר בתוכו נשמה רוחנית וקדושה שהיא חלק אלוקים . האמת היא שזה "בלתי אפשרי" ולא נתפס בשכל שחומרי יוכל להכיל בתוכו את הרוחני והקדוש , וכבר תמה שלמה המלך החכם מכל אדם "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך - ואף כי הבית הזה ?? אך זהו כוחו של הקב"ה שהוא "נמנע הנמנעות" ואינו מוגבל לא בבלי גבול ואף לא בגבול , לא למעלה עד אין סוף ואף לא למטה עד אין תכלית , לא בגבוה ביותר ואף אינו מוגבל לרדת ולחיות בכל רגע את הנמוך ביותר... אם כן אנו יצורים מורכבים דו פרצופיים ומפוצלי אישיות - הנשמה מושכת לבית המדרש והגוף לבית עבודה זרה ... וכבר סיפרה לנו רבקה את היסורים שהיו לה בהריונה עם עשיו ויעקב , כאשר עברה ליד בית מדרש - רצה יעקב לצאת , וכאשר עברה ליד בית ע"ז - רצה עשיו לצאת , כל אחד מושך לעבר אחר ורבקה נקרעת בין שני תינוקות-עולמות אלו . ברור שאנו המחוברים משני העולמות - לא פעם קרועים בין שניהם ומוצאים את עצמנו חסרים מנוחת הנפש ומנוחת הגוף . אם כן אצלינו פעם גובר ייצר הגוף למלאות את רצונותיו בהיתר ואף באיסור , ופעם גובר רצון הנפש למלאות את רצונותיה השונים בתכלית . לכן אם נביט לאמת המוחלטת בעניים - נמצא את עצמנו במקום טוב באמצע , לא צדיקים גמורים ואף לא רשעים גמורים , מתנדנדים בין לבין . אף הנוער שמחפס את האמת המוחלטת ואינו מסתפק בפשרות , גם הוא מחפש לדעת ולמצוא את האמת , למצוא את היעדים , את המטרה ואת סודות הבריאה ולדעת את האלוקים , בהצבת האידיאות הוא סולד מפשרות ומחצאי אמיתות , הוא רוצה לדעת את האמת כולה בלא פשרות , יחד עם זאת הוא יודע שבחיים כמו בחיים הדרך לכבוש את האידיאות הללו אינה פשוטה , היא מהקל אל הכבד ו"שבע יפול צדיק וקם" , אך ידיעת האמת האמיתית והצבת האידיאות האמיתיות לכשעצמן - דבר גדול הוא ! כפי שכבר אמרנו אנו בתווך שבין הגוף לנפש וקרועים בין רצונותיהם ותאוותיהם ההפוכים זה מזה . בכדי להגיע למנוחה לשקט ולשווה חייבים לגשר ביניהם ולהביא להסכמה ולשיתוף פעולה מוסכם ביניהם . הנשמה מצידה , לעולם לא תסכים להתענג מחטא ועוון וגם בשעת החטא היא נאמנת לאלוקים ומכניסה לנו יסורי מצפון וחרטות (ולכן אמרו חז"ל רשעים מלאים חרטות) ואנחנו שוב נקרעים בין תענוגי הגוף ליסורי הנפש . הגוף לעומת זאת מסכים להתענג בתענוגי הנפש והוא מתענג , לדוגמה , ממעשה טוב וחסד , אם כן , את הגוף ניתן לשכנע שטובתו האמיתית שלו , היא לעזור לנשמה להיות קשורה לבורא העולם ואז יהיה לו טוב (לא רק בעולם הבא אלא) כאן ועכשיו בעולם הזה , את כל צרכיו הגשמיים הוא יקבל , אך במקום באיסור , בהיתר ! ואז הם יהיו עם שמחה עם נחת עם מנוחת הגוף ומנוחת הנפש , ובלי מלחמות בלתי פוסקות עם הנפש , להיפך - לא רק הגוף יעזור לנפש לקיים את המצוות - אלא גם הנפש תעזור לגוף שיקבל את כל צרכיו כולם ! בכדי שיהיה בריא ושלם ויוכל למלאות את רצון ה' כאן בעולם הגשמי . "כל מעשיך לשם שמים - ובכל דרכיך דעהו"