הנושאים החשובים ביותר לנוער הישראלי

[Perrymedic]

הנושאים החשובים ביותר לנוער הישראלי

שאלה שמעניינת אותי והייתי רוצה לשמוע מה אנשים המתעניינים בהיסטוריה יענו עליה. אם הייתם צריכים לדרג את חמשת הנושאים/תקופות שהכי חשוב ללמד את הנער היהודי-ישראלי לפני צבא, מה הם היו? (ניתן לחרוג מדווקא 5 נושאים אם בא לכם... מה שחשוב זה הדירוג)

 

[masorti]

זו לא שאלה בהסטוריה אלא בפוליטיקה..

מיניסטרית מסוימת חושבת שחיוני שכל נער יהודי-ישראלי יתעמק בגבולות הקו הירוק. רבנים השייכים לאגף אחר של הציונות יחשבו מן הסתם שראוי ללמוד בהרחבה על גבולות ההבטחה. מה שנשאר לנו בפורום הוא למקם את עצמנו בין שני הקצוות.

 

[טשאפק]

גם וגם

אני מניח שאנשים מכל קצות הקשת יסכימו שחשוב ללמד על השואה ועל מלחמת השחרור, למשל. מה בדיוק ללמד זו כבר שאלה אחרת.

 

[יואב65]

זה לא המה זה האיך.

נדמה לי שזה היה מאיר שלו שכתב שמצידו יכולים לעבור ללמד שלושה נושאים בלבד: אשורית עתיקה, פחחות מגרפות והנדסת רכבות קיטור כל עוד מי שמעביר אותם זה מורה עם שאר רוח שילמד את התלמידים לחשוב. מכיוון ששאלת: שואה ומלחמת השחרור. את תנ"ך הייתי מעביר כתקופת המקרא (יותר בראות היסטורית ובקורתית). השכלה וראשית הציונות. רנסנס. המהפיכה הצרפתית. ימי הביניים.

 

[אלי ו.]

ואני אומר שאלה שטויות

אני מאוד מחבב את שלו הסופר אבל התפיסה שהוא מעביר היא טעות מערבית קלאסית ששמה דגש על "כלים" ומניחה שאם ניתן כלים מחשבתיים הידע יבוא מאליו. ברור שחינוך אמור לספק כלים מחשבתיים אבל גם ידע בסיסי ו"שפה משותפת". בשנים האחרונות אני רואה דגש על התפיסה של שלו בחינוך, דגש שמצליח לגדל דור של בורים (אבל ספקנים).

 

[Boogieman]

לא מסכים.

אין שום אפשרות לפתח כלים בלי להקנות ידע. ידע זה חומר הגלם שעליו עובדים אותם הכלים ולכן הקניית כלים בלי הקניית ידע זה משהו שלא קיים. אני גם מקבל את הטענה שבשביל להקנות כלים, לא עקרוני באיזה ידע להשתמש, אדם שמפתח את הכלים יכול להשיג בעצמו כל ידע שירצה. ידע בלי כלים, לעומת זאת, קיים וגם קיים ומקובל מאוד במערכת החינוך בארץ שמגדלת, במקרה הטוב, ילדים שמשננים בע"פ חומר למבחן בלי שהם מבינים מה הם משננים ולא כל שכן מחזיקים ביכולת לבקר, למקד, לנתח ולהשתמש בו. בד"כ הם שוכחים את מה ששיננו, ואת מה שהם זוכרים הם מקבלים כעובדה בלתי מעורערת. במקרה הרע, הם נשארים בלי ידע ובלי כלים גם יחד. הסיבה היחידה למתן דגש על הקניית ידע בלבד היא שהרבה יותר קשה להקנות כלים, זה דורש הרבה יותר מאמץ ומשאבים והמערכת לא מוכנה להשקיע את מה שנדרש ומיישמת את הפתרון הקל. התוצאה, כמה שמשקיעים, ככה מקבלים וככה הנוער נראה.

 

[Perrymedic]

מסכים עם מה שאמרת...

אבל יש לי שאלה עקרונית. על איזה כלים בדיוק אתה מדבר בהקשר של לימוד ההיסטוריה? מהי מטרתם?

 

[Boogieman]

כלים, על קצה המזלג.

1. מיומנות קריאה: הבנת הנקרא, ניסוח מחדש במילים אחרות, הבחנה בעיקר וטפל, הפרדה בין עובדה, דיעה ופרשנות, הצבה בתוך הקשר, הבנת סגנון ומטרה, יכולת לתמצת, לסכם ולבקר וכו'. 2. מיומנות חיפוש מידע: היכולת למיין מידע, לשאול שאלות ממוקדות, לדעת איזה סוגי מידע יש, אילו יענו על שאלותיך ואיך אפשר למצוא אותם. הצלבה בין מקורות, הבנת המקורות בהקשר של הזמן, המקום והנסיבות שבהם נוצרו והבנת הרלוונטיות שלהם לשאלות שנשאלו וכו'. 3. מיומנויות הפשטה: בניית תמונה כוללת קוהרנטית מפיסות מידע והיכולת להציב מידע חדש בתוך המודל הזה, היכולת להסיק מסקנות ולהגות דיעות על סמך הבנת הנושא, היכולת לבצע אינטגרציה בין תחומים נושאיים שונים וכו'. 4. מיומנויות דיון: הבנת הטיעון, הכרת סוגי הטיעונים והיכולת להבין את הביסוס שלו על עובדות והנחות יסוד, היכולת לבנות טיעונים ולהתאים אותם כתשובה על טיעונים נגדיים. היכולת לבקר טיעונים ולחשוף את הנחות היסוד ואת המידע שמסתתר מאחוריהם וכו'. 5. מיומנויות ביטוי: ניסוח בכתב ובע"פ, התאמת השימוש בשפה למטרות שונות, היכולת להעביר מסר בצורה בהירה, תמציתית ואפקטיבית, היכולת להביע את עצמך וכו'.

 

[אלי ו.]

אני דוקא מסכים

לא כתבתי שאין צורך להקנות כלים אלא שיש צורך גם ביצירת ידע בסיסי משותף.

 

[יואב65]

ידע בסיסי

תראה אני סטודנט לרפואה. אני רוכש עכשיו טונות שלידע. שמות של אנזימים,לכל תרופה יש שמונה שמות, מחלות תסמונות ועוד. לכל הידע הזה אין שום משמעות הוא רק נותן לי תמונת מצב לגבי מה שידוע כעת. כבר היום אני יכול להגיד לך שחלק מהדברים שלמדתי בשניה שלישית (והיום אני בשישית) הם שטות מוחלטת. פעם חשבו כך היום לא... בהקשר לשפה המשותפת זה נכון אבל גם זו נקנית הרבה ע"י אוטודידקטיות. אם לא יהיו כלים לחשיבה עצמאית הידע הזה חסר משמעות. אני מגדיר את עצמי כחובב היסטוריה רוב הידע הזה בא ממה שאני קראתי ומיעוטו המוחלט מביה"ס. שם כשהמורה שאלה על מלחמת השחרור בכיתה ט' וציינתי במבחן כי האמברגו נתן יתרונות לישראל נכשלתי למרות שהמחקר די לטובתי... בברכה יואב

 

[אלי ו.]

שוב, אני לא פוסל כלים

ולא ברור לי מדוע השתמע מהודעתי אחרת. הבעיה שלי עם התפיסה כאילו תפקיד החינוך הוא רק לתת כלים והידע אינו חשוב. ממבט על בוגרי מערכת החינוך אני מגלה שהדגש על כלים מצליח להוציא יותר מדי בורים. בעיני יש דברים שבוגר תיכון אמור לדעת, הוא אמור להכיר ספרות מסויימת, לדעת דבר או שניים על מבנה השלטון, לדעת הסטוריה ברמה בסיסית, מתימטיקה ברמה סבירה, כתיבה, אנגלית, תנ"ך וכו'.

 

[Boogieman]

מה הביא אותך למסקנה

שהתופעה הנ"ל נובעת מדגש מוגזם על הקניית כלים? מהיכרות עם לא מעט תלמידים במערכת החינוך (בין השאר, שנה שעברה עבדתי במרכז עזרה בלימודים לנוער) מערכת החינוך לא עוסקת בהקניית כלים בכלל, וגם לא בהקניית ידע לצורך העניין. היא עוסקת בעיקר במציאת טריקים ושטיקים להעלאת ממוצעי ציונים שונים ומשונים בלי לעסוק בחינוך אמיתי.

 

[רוח הנסיך ארטוד]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[שינובי5]

המהירות

שהתחום בו אתה עוסק משתנה הינה פנומנלית. היסטוריה יותר איטית...