הנושא מעט נפיץ פוליטית בימינו, אבל -

[חביף]

העדפתי סימון המובהק ממש

כדי לא להפוך את השרשור למאבק פוליטי חסר ערך, אולי.
אם יתפתח שרשור כמו קיומו/אי קיומו של יהווה/החבר הדמיוני - שנינו, אני מניח, נשמח בו.

 

[סיגלית 2014]

הקשבתי לנאום שלו בכנסת

הוא יוצא נגד התקשורת, כביכול, שמהללת את הצעד של הזוג למסד את הקשר בינהם וזה מפריע לו.

"היהדות פתוחה לכולם. קצקץ קטן, קצת לימודים ונקבל אותך לחיקינו".
ענק

חבר כנסת, יהודי, ממשיך שושלת יהודית שילחם (עלק) בהתבוללות.

תכלס, שורה תחתונה, מדובר בסרסור לשעבר שהמילים שיוצאות לו מפה... לא נעים להודות... מעניינות את המקום שאני יושבת עליו. קודם שהוא ילמד איך להיות יהודי אחר כך שילחם וילמד אותנו כיצד נלחמים בהתבוללות.

 

[סיגלית 2014]

זכור לי משהו כזה

שהוא היה הפייבוריט של נתניהו (כבר הצהרתי שאני מתה על נתניהו?

)

מאז שהוא מכהן כחבר כנסת הוא סיפק לא מעט פרובוקציות. כבר הפסקתי לספור כמה פעמים ועדת האתיקה של כנסת החליטה להשעותו.
אז בגדול, לעניות דעתי, הוא לא תורם בהרבה. אני לא מוצאת תכלית והגיון ב"פליטות הפה" (או הנאומים) שלו חוץ מלספק חומר נוסף לבדיחות בארץ נהדרת.

 

[סיגלית 2014]

אתה מבין שהשמאל הישראלי שמצביע למפלגה הזו

גם גורם למספרם לעלות בכנסת?
אני לא מדברת על ערבים ישראלים. יהודים, אזרחי ישראל.
מה ההגיון בזה, הרוג אותי, לא מבינה.
הימין גרם להם להתאחד לרשימה אחת?? מה שתגיד...

בעיניך, חברי הכנסת ברשימה המשותפת חסרי משקל מכיוון שהימין עלה לשלטון. אין לדעת מה היה קורה לו השמאל היה עולה לשלטון (שלא תבין אותי לא נכון, אני לא סובלת את מפלגת הליכוד ובמיוחד לא את הקודקוד שלה). בעיניך הם חסרי משקל מכיוון שהם אינם בממשלת ישראל.
מבחינת "הסכנה היא בחוקים", חבר הכנסת אורן חזן, שאינו מכהן כשר בממשלה, נמצא באותה עמדה כמו חברי הכנסת ברשימה המשותפת. כולם חברי כנסת המחממים כסאות בבית המחוקקים.

לא מאמינה שתוכנית כזו תצא לפועל. זו ירייה ברגל.

 

[סיגלית 2014]

אמת, הן לעולם לא היו חלק מהקואליציה

ואני מאד מעריכה את הניסיון להרגיע אותי, תודה רבה, אך אני עדיין לא רגועה בנושא זה. אוי לנו אם נגיע לזה.
אם השמאל היה עולה לשלטון, הייתה יכולה להיות אפשרות כזו. הרי אפשרות כזו מהווה בסיס למהלך הגאוני של נתניהו, ביום הבחירות האחרון, להאיץ בבוחרים שלו כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי".
(במהלך גאוני -אין הכוונה לתמיכה במהלך אלא לחשיבה יצרתית שתכלס עזרה לו לעלות לשלטון)
לא אתווכח עימך לגבי מידת המעורבות של הימין באיחוד הרשימה המשותפת. גם בלינק שצירפת לא מצאתי עובדות לכך.

מדוע יהודים בוחרים ברשימה ערבית? אולי מכיוון שהם חושבים שחשוב להילחם למען זכויותיהם. אולי הם חושבים שאם מצבם של ערבי ישראל ישתפר, הדבר יעלה את סיכוי, בגדול, לשלום עם הפלסטינאים. אבל זהו נושא לויכוח שלם.

אם נחזור לאורן חזן ונוסיף את מירי רגב, לא נראה לי שנתווכח הרבה. מירי רגב, לא נעים לכתוב, נצטיירה אצלי כחתיכת לשון ענקית ורטובה, ואין הכוונה לפה מפיק מרגליות.
ואחרים בליכוד לא משפיעים? מיקי זהר קופץ בראש, דוד ביטן המושחת.
אני אישית מתגעגעת לצניעות של בני בגין

 

[סיגלית 2014]

כבר כתבתי שאיני מתווכחת עימך

בעניין מעורבות הימין במהלך של המפלגות הערביות.
לא שאני תומכת במאת האחוזים במהלך, להורדת אחוז החסימה הייתה סיבה ויש הגיון "לנפות" מפלגות קטנות. אני לא חושבת שהימין ציפה לתוצאה כזו. הם ציפו דווקא לתוצאה הפוכה.
כעת, גם אם יוריד את אחוז החסימה, לא נראה לי שהרשימה המשותפת תתפצל למפלגות המקוריות.

מדוע אנשים בוחרים במפלגות שפוגעות בהם? לא יודעת.
אני משערת שלא כל מה שמפורסם במצע של מפלגה מקובל על הבוחר באותה מפלגה. לא נראה שיש התאמה כמו כפפה ליד. מפלגה יכולה להטיב בנושא אחד ולהרע בנושא אחר (אינדבידואלית) . אנשים בוחרים במה שנראה להם "הרע במיעוטו" או בוחרים במשהו קבוע שנים על גבי שנים.
לדעתי, גם בבחירות הבאות יבחרו שוב בנתניהו כי גם הוא, בעיני העם, נחשב ל"הרע במיעוטו" (לא בעיני). פעם היו לנו מנהיגים שהיה אכפת להם. היום יש לנו אנטרסנטיים מחממים כסאות.

 

[סיגלית 2014]

נשים בוחרות במפלגות דתיות

כי הן נשים דתיות, לא? או שמוכרים להם מצע שיקרי?
לא יודעת, יחיאל. יש אנשים שבוחרים קבוע עבור אותה מפלגה ללא שום השקעת מחשבה.
(גם שמעתי על כאלו שמגיעים לקלפי ועושים "אנ דן דינו..."

)
בפריפריה תמיד מצביעים עבור הליכוד מאותה סיבה.
מזכיר לי את אבי שעד לפני 15 שנה בערך, תמיד היה עונה אותה תשובה כאשר היו מתקשרים אליו סוקרים: "אדוני, מה תהיה הצבעתך בבחירות?"
"מה זאת אומרת?" היה עונה להם, "אני פועל ואני מצביע למפלגת הפועלים" (המערך דאז). רק ב 15-18 שנה האחרונות הוא התחיל לזגזג.

 

[חביף]

ישנה תיאוריה שלמה בענין "אור השמש מחטא"

ובבסיס שלה, אמונה עמוקה, שהעלאת דעות חשוכות, גזעניות כמו של חזן לאוויר העולם עוזרת בעצם לסילוקן מהבימה התרבותית בה אנחנו חיים.
אני לא תומך בגישה הזו. חזן מייצג זרם עכור במיוחד של החברה הישראלית-היהודית, עליה נמנים גושפטיין, הצל, עו"ד שפ[כ]טל, דרעי ושאר החרדים ל"טוהר" הדם היהודי. זרם עכור זה כבר הגיע לכנסת, מתנפנף בכרזות פרסומת לבחירות [ תל אביב, רמלה ], ובמרשתת רבים המוחאים כפיים לַטַּנֶּפֶת שפולט החזן מפיו, ואחרים אף מתחרים בו.
לכן, אין לפסול דבריו או להמעיט בסכנתם, כי רבה היא מאוד.

 

[חביף]

הנושא מעט נפיץ פוליטית בימינו, אבל -

דומני שמאז ומעולם קיימת "תחרות" או שני קולות הופכיים ביחס להקשרות חוזית-זוגית בין בני אדם.
קול אחד הינו זה המכיר בכוח המשפחה, השבט או הלאום לקבוע מי יהיו בני הזוג [ נִתָּנים כמה כללי יסוד מרכזיים שאסור לחצותם ] והקול השני הוא הקול של הבחירה האירוטית האישית המתעלם מכל כלל חברתי-תרבותי-פוליטי או אחר.
דוגמות מהספרות לא חסרות לנו, מספיק נזכיר "רומאו ויוליה" . אצלנו הדוגמה הבולטת היא ארגון "להב"ה" המוקצה. נזכיר גם מקומות אחרים בעולם בהם נישואים הינם מימוש של נורמות חברתיות-תרבותיות-מעמדיות, או של שאיפות פוליטיות [ שלמה ואלף נשותיו, דוד ומיכל בת שאול, שנקנתה במאה עורלות של פלשתים] או נישואיו השונים של הנרי השמיני.
הבחירה הארוטית החופשית מאז ומעולם היתה לצנינים בעיני התרבות השבטית או זו הרואה באיזו סמכות עליונה יודעת-כל קובעת. גם כאן מהספרות, סיפור פשוט של עגנון, העוסק בבחירה הארוטית של הירשל, והדחפות אמו בבחירה הזו - תוצאה שידוך עם עם מינה [בעלת הכסף וחסרת ההכוח המיני של בלומה נאכט ], ועתיד נורא , חסר סיפוק של הירשל . או מחיי - נישואי אמי ואבי, נישואים בין-עדתיים שזכו לקיתונות של לעג מחברות סבתי ולגלוג מהמתנשאים ממשפחת אבי.
והנה, לוסי וצחי התחתנו, מוסלמיה ויהודי. השבטיות מייד קפצה, ח"כ צעיר, פותח פה בגדול של צינור מים ענק ומוציא מתוכו ברכות שלא תאומנָּה. מי תומך בו? גופשטיין מן הקבוצה "להב"ה" [ קבוצה גזענית ששומרת על "טוהר הדם היהודי"] העסוקה רדיפה אחר נשים יהודיות שהתחתנו עם בני עם אחר.
עמדתי ברורה לגמרי - ויוה ל-אמור "Vive l'amour"
מה אתם-ן אומרות על כך?
האם חיי זוג מעורב יצליחו או ייכשלו?
האם באמת אהבה ורגשות גוברים על כללים חברתייים, שנאה לאומית, מצב מלחמה ?
האם יש מקום בכלל לנישואים בין בני זוג מעמים נאבקים-נלחמים זה בזה?
האם לסמכות יש בכלל זכות להתערב [ ח"כ חזן]?

 

[סיגלית 2014]

מה אתה מציע לעשות?

כבר הצהרתי מה אני חושבת עליו ועל דעותיו.
מה הלאה?
יש עוד סכנות לדעתי. מספר חברי הכנסת הערבים העולה משנה לשנה, הוא נתון מדאיג לא פחות בעיני.
הפרובוקציות שמספקת חברת הכנסת חנין זועבי לא פחות גרועות מאלו של אורן חזן. גם היא ודבריה הם סכנה, לדעתי.
מה אני יכולה לעשות כרגע, חוץ מאשר לנסות להביא שינוי בקלפי? (למען האמת, אילו הבחירות היו מתקיימות היום, אין לי שמץ של מושג לגבי ההצבעה שלי. אין לי למי להצביע)

 

[סיגלית 2014]

אופס....

התכוונתי למספר חברי הכנסת הערבים מבחירות לבחירות, ולא משנה לשנה. ההתאחדות של המפלגות הקטנות לרשימה המשותפת שהפכה למפלגה השלישית בגודלה, מפחיד בעיני ומסוכן.

 

[חביף]

לא להקל ראש בדבריו של חזן

לגבי שאר האיומים על חייך, אני לא מוטרד מהם. זועבי מצחיקה אותי עד דמעות, ואני מעריץ גדול של "מופע זועבי", איך כמו תלמידי פבלוב מצטיינים כל הימין קופץ לדום כשהיא מעירה או מעלה נושא כלשהו.
ברור שמבחינתך, אני מקל ראש בזועבי, אני יודע.

 

[סיגלית 2014]

"לא להקל ראש..." זה משפט יפה

אבל לא עונה על השאלה שלי. מה אני, "האזרח הקטן", יכולה לעשות?
חנין זועבי מצחיקה אותך כמו שאורן חזן מצחיק אותי. צחוק צחוק, אבל זה עצוב, מרגיז ומרגיש מסוכן שאלו הם חברי הכנסת שלנו.
גם מרגיז ומפחיד ראש הממשלה שלנו עם ההתבטאויות שלו והצעדים שהוא נוקט בהם. עד לבחירות אין לי הרבה מה לעשות.
ואתה יודע מה? עם כל הביקורת שהוא חוטף (הוא ואשתו), בבחירות יבחרו בו שוב.

 

[חביף]

איני תפס עצמי כאזרח קטן

עבודתי מונעת ממני להוריד אחריות ולתפוס "ראש קטן". יתרה מכך, פעילות במפלגות או חוץ פרלמנטרית בארגוני חברתיים יכולה הלשפיע ולגרום לשינוי.
עמדה בה "מה אני האזרח הקטן יכול לעשות" היא בדיוק העמדה ששליטים מהסוג הביביאני מחפשים.

 

[סיגלית 2014]

אם כוונתך לעבודתך

בהוראה, איני מורה וגם אם הייתי ממשיכה להיות מורה, לא הייתי מדברת עם תלמידי על נטיותי הפוליטיות. אני חושבת שזה לא לעניין בכלל.
אם התכוונת למשהו אחר, סליחה מראש.

צר לי, אין לי זמן לפעילות במפלגות. אני אם לשלושה ילדים, עובדת במשרה מלאה, לומדת ומנהלת בית. אם אתחיל בפעילות כזו היא תבוא על חשבון הזמן עם ילדי, על חשבון הזוגיות שלי או על חשבון המנוחה שלי. לזה אני לא מסכימה. יש סדר עדיפויות. אגב, ניסיתי בעבר, זה לא הלך (מכרה מבוגרת, די פעילה ממפלגת המחנה הציוני, גייסה אותי ולאחר זמן קצר מאד פרשתי).

אני יכולה להשפיע אך ורק בקלפי. וכמו שטענתי, לדעתי, למרות כל הביקורת כלפי ראש ממשלתנו, בבחירות הוא יבחר שוב ואצטרך, שוב, לקבל את דעת הרוב.

 

[חביף]

תיקון ותוספת

החיבור המוזר שעושים בני אדם בין פעילות חינוכית-חברתית-פוליטית לבין הנחלת עמדות פוליטיות, כפי שבישראל מבינים, מצביע על כשלון מערכת החינוך האזרחי הישראלית, ללא ספק.
העמדות הפוליטיות שלי הן תוצר של תפיסה פוליטית עמוקה יותר, שאינה מתבטאת ברובד הבסיסי שלה בהחלטה אם אני ימין או שמאל או מרכז, אלא בהבנה העמוקה שאזרח בחברה דמוקרטית חייב להיות אחראי על "מה שקורה", כי הוא ויתר על רבות מזכויותיו למען שלטון שיתופי, לכן הוא חייב להיות ביקורתי, לבטא את דעותיו בצורה רהוטה, להיות שותף בארגונים חוץ-פרלמנטריים, לתרום מזמנו וכו'
אז הסירי דאגה מלבך, ללמד בן אדם קרוא וכתוב, חשבון, לדעת לקרוא מעבר ל-פשט, לדעת לכתוב מעבר לביטוי צורך, להנחיל ערכים של כיבוד הזולת או "אל תגידו בגת.." , ללמוד מההיסטוריה או "אל תעשה לחברך.." זו פעילות פוליטית וזו השפעה על החברה ועל המציאות.
הבחירה בדברייך מתורצת היטב. לטעמי סדרת התירוצים, שנתת, אינה מצדיקה "הטמנת הראש בחול" וקבלת ההחלטה הדמוקרטית שהיא מכאניסטית וחסרת עומק אזרחי-תרבותי בסיסי.
לדעתי חינוך ילדים פרטיים, והערכים שאת מנחילה להם היא השינוי. חינוך הוא אקט פוליטי במהותו. קבלת "דעת הרוב" כביטוי לדמוקרטיה הוא אקט פוליטי מובהק, "מה אני האזרח הקטן יכול לעשות חוץ מלהצביע" הינו ביטוי לאין-אונים אזרחי או ליאוש, אף הוא ביטוי פוליטי מובהק. אבל, אפשר לחנך ילדים אחרת, לחשוב ולפעול אחרת. ללמד אותם מהבית את הערך של הפעילות החברתית-הקהילתית והפוליטית, זו ששואפת לשינוי ולא ליאוש ולקבלת המציאות "כמות שהיא" ללא ביקורת או רצון לשנותה.

 

[סיגלית 2014]

השינוי וההשפעה שאתה כותב עליהם

שהם שינוי והשפעה אדירים, הם לטווח הארוך. אלו לא פעולות לשינוי לטווח הקצר כפי שהבנתי ממך מההודעות הקודמות.
שינוי לטווח הקצר הוא מהפך בבחירות.
זוהי המהות של הדמוקרטיה. בדמוקרטיה (חוץ מהזכויות שיש לאזרחים ), נבחר מועמד ע"י העם וגם אם אינו המועמד המועדף עלי, עלי לקבל את דעת הרוב (בדיוק כמו שציינת).
בדמוקרטיה, אכן אני יכולה להביע דעתי. אך אם איני מביעה דעתי בכל הזדמנות, איני שותפה לשינוי ולהשפעה?
לדעתי, אותה אחריות שהזכרת, על "מה שקורה", שחייבת להיות בכל אזרח, דווקא נעדרת. כאשר יש בערך 50 אחוזי הצבעה, הווה אומר בערך מחצית מבעלי זכות ההצבעה לא מימשו את זכותם הדמוקרטית, זה היעדר האחריות.
(בדומה למה ששמעתי היום בעבודה: "כולם מתלוננים, אבל להצביע לא הולכים. מה ההגיון?")
לגבי חינוך ילדים פרטיים, אין ספק שהם קולטים הרבה מהבית, ממני ומאבא שלהם, אך כשיגדלו יגבשו דעה משלהם. למרות זאת מסכימה שהבסיס יהיה אותו בסיס. מקווה להצליח להנחיל בקרב ילדי מה שהורי ניסו להנחיל אצלנו: לבחור לעסוק במקצועות שתורמים לחברה.

 

[חביף]

כן, 50% מוותרים על חובתם האזרחית

מה ל'שות?
בגללם או בזכותם יש לנו רה"מ מהסוג שיש כיום, מנהיגים א-לה-חזן הסרסור , ושלל נחקרים בשחיתות שהינם נבחרי ציבור.

 

[סיגלית 2014]

אז אתה למעשה מסכים איתי

שה-דרך להשפיע בדמוקרטיה היא למעשה בקלפי .
ו"מה אני האזרח הקטן יכול לעשות חוץ מלהצביע, הינו ביטוי לאין-אונים אזרחי או ליאוש"- אינו בהכרח נכון.
הרי בעצמך כתבת כי אלו המוותרים על זכותם הדמוקרטית- בגללם יש לנו ראש ממשלה מהסוג שיש להם היום ומנהיגים כמו א-לה חזן הסרסור.

 

[חביף]

לא, ממש לא!

תקראי מחדש את דבריי. הויתור על החובה הדמוקרטית להצביע מוביל ל... כלומר, אדם מוותר על חובתו וזכותו לקבוע מיהם מנהיגיו, המשתמע מכך כוחו הרב להשפיע. הבעיה היותר חמורה היא הויתור על פעילות ציבורית, חברתית, קהילתית, וכאן בעיקר אני רואה את יכולת ההשפעה של היחיד, כל יחיד.