הדוגמה הפופולרית והרווחת ביותר לכשל ארגומנטי/מחקרי זה היא..
עשיית סקרים/תבחינים סוציולוגיים שפשו בדור האחרון, שמעמידים בצל רב מאוד את מהימנותן של כל המחקרים הללו (אגב, לא רק סוציולוגיים, אך בקטיגוריה זו התופעה רחבה ומפוקפקת יותר).
והא משל ואידך זיל..
נושא המחקר/סקר: מעמדן של הנשים בפזורה הבדואית בנגב בשנת 2014.
מנגנון עשיית המחקר/סקר הוא אותו מנגנון אמין ובעל המיתודה הסטטיסטית המדעית המקובלת (מדגם מייצג, קבוצת מיקוד, פיילוט וכו')
לצורך המחקר נערך תסקיר או/ו שאלון או/ו פרמטרים קבועים (ואם המחקר "טוב" אז כל אלו יחדיו) למול קבוצת ביקורת דומה הידועה לנו (תסקיר זהה שנערך לנשות היישוב עומר).
שלושה תבחינים/שאלות/קריטריונים לדוגמה במסגרת התסקיר/מחקר:
1. השכלה
2. קריירה
3. מני את מספר הפעמים בהן המרית את פי בעלך או אביך או אחיך הגדול בשנה האחרונה?
וכו'
ממצאי התסקיר לאחר בחינה מדוקדקת:
לעניין ההשכלה נמצא כי 65% מהנסקרות/נבחנות למדו שמונה שנות לימוד. 5% בעלות הסכלה תיכונית. 2% בעלות השכלה על תיכונית. והיתר אנאלפתיות. מבין הנסקרות 99% אחוזים מהאנלפתיות הן בנות 60-85 ומאה אחוזים מבנות ההשכלה העל תיכונית הן בנות גיל 18-28. לעניין הקריירה נמצא כי 50% מהנסקרות/נבחנות לא עבדו כלל בחייהן. 13% לא עבדו בשנה האחרונה והיתר, עובדות. מבין קבוצת הגיל 15-24 90% עובדות. לשאלה השלישית ענו 70% כי הן המרו בין 1-2 פעמים בלבד את פי בעליהן וכו' בשנה האחרונה. היתר, למעלה מ-2 אך לא יותר מחמש פעמים בשנה האחרונה.
מסקנת החוקרים/סוקרים ממחקר מדומיין זה שיקבל כותרת בכל עיתוני הערב היא: הדור הצעיר של החברה הבדואית עובר שינויים מרחיקי לכת דפוסי העבר. ואם להיות עיתונאיים: "ניצני פמיניזם בפזורה הבדואית בנגב". ואם זה ידיעות אחרונות זה יהיה בסגנון: "מהגמל לקבריולט: תכירו את האישה הבדואית החדשה".
מחקר מדומיין זה, שעל אף שהניח טענה מראש ונעשה בכלים ובמיתודה תקינים, עדיין לא הניח את המבוקש (שכן, כל מחקר מתחיל מנקודה זו, וזוהי בעצם שאלתך). רק מסקנתו, תולדת אבחון שלל הטענות שנבחנו, שגתה בשגיאת "הנחת המבוקש", שכן היא הניחה כי טענותיה הוכחו בתסקיר והמסקנה היוצאת על סמך ההנחות/ טענות הללו היא אמפירית.
העובדה (ונניח שזו עובדה) ש-99% מהאנאלפתיות הן מבוגרות, אינה קשורה במישרים למהפך תודעתי שעברו נשות הבדואים. אלא לעובדה הפשוטה שבתקופת צעירותן לא היה בנמצא כלל בתי ספר או שהנורמה הייתה כזו ואפשר, לא רק אפשר, אלא מבחינה הסתברותית זה כמעט ודאי, שאם היו חיות בדורנו היו מתפלגות אותו דבר כש שממצאים אלו הורו. הלאה.. העובדה שקבוצת הגיל הצעירה "קרייריסטית" יותר, אינה אומרת כי יש שינוי תודעתי וכו'. אלא ייתכן שיוקר המחייה ודרישות ההישרדות בחברה בימינו גדולים יותר שעבודת הבעל אינה מאפשרת קיומן. המריית הפה בגיל הצעיר יותר אינה אומרת שחל שינוי מהפכני, אלא שבשל תהליכים פסיכולוגיים טבעיים "גילאי המרדנות" והעובדה המדעית שרק בגיל 24 מגיע המוח לבשלותו הקוגנטיבית בעיקר באיזורי "תכנון עתיד" שמאפשר לרוב האוכלוסיה האנושית התמתנות מסויימת וכו' וכו'.
המבוקש היה אכן מעמד האישה הבדואית וכו', גם התסקיר נבחן על פי מבוקש זה - ודבר זה הוא לגיטימי. המסקנה משלל המחקר הייתה שלל הטענות מתוך המבוקש שהוביל לכשל טיעוני/מחקרי.
וזוהי דוגמה המעידה על הכלל (מחקר אמיתי שהתפרסם לאחרונה: "הימנעות מאכילת ארוחת בוקר בגיל הילדות מעלה את הסיכוי לחלות במחלות לב בגיל מבוגר" - לבד תבין כיצד נערך מחקר זה, מה נשאל בו, וכיצד הגיעו למסקנות שגויות מתוכו וכו' וכו').
