הנטיה לאלצהיימר - תשובה לע. שחף

ronnyw

New member
הנטיה לאלצהיימר - תשובה לע. שחף

קראתי את המאמר שבקישור שלך. לא הצלחתי, כמובן, להבין חלקים גדולים ממנו, אבל חיפשתי בו סטטיסטיקות ולא מצאתי. אז אני נשארת עם נתונים סטטיסטיים שאני מכירה ממאמרים קודמים. אני מצרפת מסר שרשמתי בפורום לפני כמה זמן, בתשובה למישהו שהתלבט באותו נושא של גנטיקה. "שלום רב !! יש לי אימא שאובחנה בגיל 82, דודה (אחות של אימי) שאובחנה בגיל 81, אחות בת 49 בשלב השלישי של המחלה. פחות או יותר צמח. בזמנו ניסיתי להתעמק קצת בעינייני גנטיקה. להלן ממצאי: ככל שתוחלת החיים עולה - כך עולה גם התוחלת למחלה. היחס ישר וברור. אז חבל להתעמק בנושא אלצהיימר של זקנה. לגבי הצעירים - המחקרים ממש לא חד משמעיים. יש נטיה גנטית כלשהיא, אבל היא איננה מובהקת. למה הכוונה? אם לאדם בריא יש סיכוי של 5% לחלות בגיל צעיר, אדם שיש לו "נטיה גנטית" סיכוייו גבוהים ב- 10% (כלומר סיכוייו הם 5% 5.). אז מה זה אומר? ממש ממש כלום !!! (וגם זה לא וודאי ולא ברור). אלה מספרים שאין להם שום משמעות בחיי היום-יום." עד כאן המסר שלי מאז. ברצוני לציין שהמספר 5% הוא מוגזם ומופרך (לכן כתבתי "אם") ובמציאות המספר קטן בהרבה, ולכן גם הסיכוי של צעיר, שנושא את הגן, קטן בהרבה מ- 5.5%. הסיכוי הוא קטן מאוד, ולא צריך, לדעתי, שום התייחסות . (הסיכוי למחלת לב או לתאונת דרכים גדול בהרבה. אז מה, אנו לא נוסעים? חיים בחרדה? לא. (כך אני מקווה). הסטטיסטיקה של סרטן שד ("אחת מ- תשע") היא אחרת לגמרי. גם במקרה זה הטיפול המונע (כריתת שני השדיים) שבוחרות נשים לעשות נראה לי הזוי ולא נכון, ונובע ממשהו אחר לגמרי. אבל לא זה המקום לדון בכך. מה אני רוצה לאמר? גם אם יש במשפחתך חולי אלצהיימר צעירים - חיי את חייך כרגיל. אל תתיחסי לזה, אל תחשבי שכל שכחה מקרית היא סימן ש"הינה זה מתחיל". עשי רק מה שנכון לכולם - ל כ ו ל ם !!! - חיי טוב, תפיקי את המירב ודאגי לביטוח סעודי טוב לכל צרה שלא תהיה...
 

ע שחף

New member
רוני, אני מקווה שהעובדה שאני בן

אינה מפחיתה מהמשקל של דברי.. שבהם הדגש היה דווקא על היבטים סביבתיים וחשיפה מוגברת של המוח ומע' העצבים - במיוחד של צעירים וילדים - למפגעי הסביבה. זו אוכלוסיה שמפתחת בשנים האחרונות נטייה מובהקת ללקויות למידה, שאין דרך אחרת להסבירן אלא בהשפעות סביבתיות, ויש צורך להגן עליה ככל האפשר. אין היום כיתת בית ספר בארץ שאין בה לפחות 2-3 תלמידים לקויי למידה, כ- 10% מאוכלוסית התלמידים (סביר להניח שהאחוז בקרב הנושרים גבוה בהרבה). כמובן, גם שיטות האבחון והטיפול השתפרו, ויתכן שכל העצלנים והטפשים הזכורים לנו מימי ביה"ס לא היו אלא לקויי למידה. מכל מקום, מחקרים מצביעים על השפעות של עופרת (באוויר, במים), קרינה סלולרית, מזון מעובד, צבעי מאכל, סוכרים וכו' כאויבים מובהקים של מע' עצבית צעירה. לגבי המאמר בס. אמריקן, בתמציתיות, מדבר על חלבון ש 'שתול' בקליפת המוח. בתהליך האלצהיימר החלבון הזה נקטע (כאילו נקצר) פעמיים ע"י שני אנזימים המופרשים במוח. שני המקטעים יוצרים 2 תופעות שונות, שכל אחת תוקפת את הנוירונים במוח באופן שונה: המקטע הראשון מתרבד במרחב שבין הנוירונים, השני נוטה ליצור צבירים שתוקפים במישרין את הנוירון וגורמים למותו, כלומר: ליכולתו לשדר ולקלוט נוירוטרנסמיטרים. ישנן 2 מגמות עיקריות בפיתוח התרופתי העכשוי כנגד אלצ': כיוון אחד הוא לנקות את הצבירים של המקטעים (בטא-אמילואיד) מקליפת המוח ובכך לשחרר את הלחץ מהנוירונים; כיוון שני הוא לדכא את ייצור האנזימים מלכתחילה ובכך למנוע את היווצרות האמילואיד מלכתחילה. לילה טוב
 

ronnyw

New member
חס וחלילה וחס, בן כמוהו כבת...

כנראה שהסטטיסטיקה בילבלה אותי, שהרי רוב חברי הפורום הפעילים הם חברות... (אולי גם זה נושא למחקר - למה רוב המשתתפים הם ממין נקבה. האם משום שהבנות הן אלו שלוקחות על עצמן את הטיפול? האם משום שבנות נוהגות ללהג יותר? ואולי כי להן יש כושר ביטוי טוב יותר מלהם? אין לי כל כך נסיון עם פורומים אחרים, אבל בטוחתני שבפורום מפעילי עגורנים יש יותר בנים...) בכל אופן תודה על ההבהרה של הכתבה. זה נשמע יותר ברור. ובלי קשר לתוכן המאמר,עדיין אני חושבת שאנו - עם חולי אלצהיימר צעירים במשפחה - לא צריכים לחשוש מהמחלה במובן הסטטיסטי של המילה. הסיכוי לחלות עדיין קלוש ואינו מצריך - לדעתי - שינוי כלשהו באורח החיים או ברמת החרדה.
 
למעלה