נ ו ע ה 12
New member
"הניצחון של אורן אלמוג"
הוא היה רק בן 10 וחצי כשאיבד כמעט את כל משפחתו ואת מאור עיניו בפיגוע בחיפה. אבל זה לא מנע מאורָן אלמוג להמשיך את חייו.
"אני בחרתי בחיים". נכון, אני לא רואה, ואיבדתי את האנשים הכי קרובים אלי. אבל גם הרווחתי לא מעט בגלל הפציעה שלי. זכיתי להיות אלוף בשיט, לשרת בתפקיד מעניין ומאתגר מאוד בחיל המודיעין, להשתתף באירועים ענקיים בחו"ל לטובת צה"ל והמדינה, לפגוש אנשים מרתקים, ולחוות רגעים ומקומות מזווית אחרת לגמרי, דווקא בגלל שאני עיוור.
היתה לי אפשרות להתייאש ולהיות מריר ומתוסכל, אבל זה לא אני. מייד אחרי הפציעה החלטתי לחיות הכי קרוב לחיים שהיו יכולים להיות לי בתור ילד רגיל. בשירות הצבאי הרגשתי שאני מגשים את החלום. זה כל כך הרבה בשבילי. לא אוותר על החיים האלה אפילו לשנייה". היה לי חשוב מאוד להתגייס, ויותר מזה - לעשות תפקיד משמעותי בצבא. לשרת ולתרום לביטחון המדינה, אחרי מה שאני עברתי בתור ילד. חיפשו לי תפקיד וחיל שיתאימו לי, וככה הגעתי למודיעין".
על התפקיד הוא לא יכול לדבר, רק לומר שהיה מאתגר מאוד. "עבדתי לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה. היו רגעים שהרגשתי שאני עושה עבודה חשובה ועומד באתגר, והיו גם רגעים של משבר, כשלא הצלחתי לעשות משהו בגלל שאני לא רואה כלום, ואז הייתי קורא למישהו לעזור לי.
• ערן נבון, "ישראל היום".
הוא היה רק בן 10 וחצי כשאיבד כמעט את כל משפחתו ואת מאור עיניו בפיגוע בחיפה. אבל זה לא מנע מאורָן אלמוג להמשיך את חייו.
"אני בחרתי בחיים". נכון, אני לא רואה, ואיבדתי את האנשים הכי קרובים אלי. אבל גם הרווחתי לא מעט בגלל הפציעה שלי. זכיתי להיות אלוף בשיט, לשרת בתפקיד מעניין ומאתגר מאוד בחיל המודיעין, להשתתף באירועים ענקיים בחו"ל לטובת צה"ל והמדינה, לפגוש אנשים מרתקים, ולחוות רגעים ומקומות מזווית אחרת לגמרי, דווקא בגלל שאני עיוור.
היתה לי אפשרות להתייאש ולהיות מריר ומתוסכל, אבל זה לא אני. מייד אחרי הפציעה החלטתי לחיות הכי קרוב לחיים שהיו יכולים להיות לי בתור ילד רגיל. בשירות הצבאי הרגשתי שאני מגשים את החלום. זה כל כך הרבה בשבילי. לא אוותר על החיים האלה אפילו לשנייה". היה לי חשוב מאוד להתגייס, ויותר מזה - לעשות תפקיד משמעותי בצבא. לשרת ולתרום לביטחון המדינה, אחרי מה שאני עברתי בתור ילד. חיפשו לי תפקיד וחיל שיתאימו לי, וככה הגעתי למודיעין".
על התפקיד הוא לא יכול לדבר, רק לומר שהיה מאתגר מאוד. "עבדתי לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה. היו רגעים שהרגשתי שאני עושה עבודה חשובה ועומד באתגר, והיו גם רגעים של משבר, כשלא הצלחתי לעשות משהו בגלל שאני לא רואה כלום, ואז הייתי קורא למישהו לעזור לי.
• ערן נבון, "ישראל היום".