הניתוחשלי
"הכוס לא חצי ריקה כמו שפסימיסטים אומרים כמו שהוא רואה, אין כלום בכוס כוס שלמה של כלום כדי לספק אותו מכיוון שקול השאיפה מזמן כבר שתק" הדובר מרגיש מרוקן מהכל. הוא כבר לא פסימי או אופטימי, הוא מרגיש כמו כלום. אין לו רצונות, אין לו שאיפות, הוא ריק.
"זמר, סופר, הוא לא חולם עכשיו על ללכת לשום מקום הוא נתן תשומת-לב לכלום, וכל מה שהוא היה זאת רק טרגדיה" הדובר מדבר על מחסור בהשראה- זמרים, סופרים- הם לא חולמים על ללכת לשום מקום. הם לא חולמים על להתפרסם. אין להם יותר מוזה, הם ריקנים. הם לא שמים לב למה שקורה מסביבם. הם הופכים לטרגדיה.
"אז הוא נוסע במעגלים מצליח להגיע לשום מקום ונכנע לתוכן שמההתחלה שם אותו שם, שם, שם, שם...." הוא נוסע במעגלים ולא מגיע לשום מקום- חוזזר על אותן הפעולות, שגרה, לא מגיע לשום מקום. שום דבר לא חדש. הוא לא עושה כלום, שבכך הוא בעצם נכנע לריקנות שמההתחלה גרמה לו לעשות כלום, ובגללה הוא לא עושה כלום. כלומר, הוא הרגיש ריקני, אז הוא הפסיק לעשות דברים- לכתוב, לשיר- ובעצם זה שהוא הפסיק הוא גורם לריקנות.
"אז באלימות, בייאוש, הוא בוכה לאלוהים או לאף אחד... האם יש טעם לכל הטירוף הזה? וכל מה שהוא היה זה רק טרגדיה" דבר ראשון- זה אולי כאילו, הקטע הכי יפה ever. הוא בעצם כבר איבד כל תקווה. הוא בוכה, צורח לאלוהים, שואל אותו אם יש טעם לכל הטירוף הזה.. אבל אז הוא בעצם תוהה- יש אלוהים? הוא איבד את האמונה שלו. הוא שוב מדגיש שהפך לטרגדיה.
"הוא מרגיש לבד הלב שלו בידו הוא לבד הוא מרגיש לבד אני מרגיש..." כאן הדובר אומר שהוא שפך את כל כולו- הלב שלו ביד שלו- כלומר לא נשאר לו כלום. אולי זה מרמז על למה הבן אדם הפך לריקני- הוא שפך כ"כ הרבה מעצמו[כנראה על הדף, כי הרי הוא זמר, סופר..] עד שלא נשאר כלום. הוא מרגיש לבד וכל זה, ואז הוא אומר "אני מרגיש" כאן הדובר אולי אומר לנו איך הוא מרגיש? אולי כותב השיר[זה ברט?] מרגיש כמו שהיוצר בסיפור מרגיש?
"ואז ביום האחרון ההוא הוא נשבר והוא עמד זקוף והוא צעק והוא לקח את חייו." ביום האחרון הוא נשבר, עמד זקוף, צעק ולקח את חייו- כלומר, הוא צרח שאין לו כלום, שהוא ריק, שנמאס לו. ואז הוא התאבד- לקח את חייו. וזהו
ואמ. צירפתי מין כזה סיפור שכתבתי על הניתוח של השיר. ואמ. תכתבו גם אתם ניתוחים. מה שאני כותבת זה כזה.. דעתי. זה לא בהכרח חכם או נכון, אז אמ. כתבו
התרגום: הכוס לא חצי ריקה כמו שפסימיסטים אומרים כמו שהוא רואה, אין כלום בכוס כוס שלמה של כלום כדי לספק אותו מכיוון שקול השאיפה מזמן כבר שתק זמר, סופר, הוא לא חולם עכשיו על ללכת לשום מקום הוא נתן תשומת-לב לכלום, וכל מה שהוא היה זאת רק טרגדיה אז הוא נוסע במעגלים מצליח להגיע לשום מקום ונכנע לתוכן שמההתחלה שם אותו שם, שם, שם, שם.... אז באלימות, בייאוש, הוא בוכה לאלוהים או לאף אחד... האם יש טעם לכל הטירוף הזה? וכל מה שהוא היה זה רק טרגדיה הוא מרגיש לבד הלב שלו בידו הוא לבד הוא מרגיש לבד אני מרגיש... ואז ביום האחרון ההוא הוא נשבר והוא עמד זקוף והוא צעק והוא לקח את חייו. ד"א, באתר של sing365 כתוב מאיזושהי סיבה שבגשר האחרון ברט צורח (Why world? WHY WORLD?? Hate you! HATE YOU!!! BYE WORLD!!!!!!) אבל מהזה לא נראה לי
קיצור, אעלה את הניתוח שלי עוד מעט..
