הנכדה שלי איננה רוצה ללכת לבית ההורים
- פותח הנושא micha08
- פורסם בתאריך
אני מהצד השני...
כלומר, הילדים שלי מעדיפים באופן מובהק וגורף להיות אצל אמא שלי מאשר בבית. כאשר הם מגיעים אליה היא מפנה עבורם את כל כולה, מתכננת להם פעילויות, מבשלת רק מה שהם אוהבים... בקיצור מפנקת מאוד. היא גם לא מבקשת מהם שיעזרו בכלום בגלל שיש לה בבית שלה את הסדר שלה והיא לא אוהבת איך שהם עושים את הדברים, אפילו לא שהם יקחו את הצלחות שלהם לכיור, כי היא חוששת שישפך להם בדרך... אז מה רע להם? אבל כמובן שהמצב הזה מתאים לחופשה אצל סבתא ולא מהווה תחליף לחיים האמיתיים שהם מה שיש בבית עם חובות ומחוייבויות וצורך להיות עצמאיים ופחות פינוקים ובילויים ולאכול לא רק שניצל ופירה כל יום... בקיצור, החיים זה לא פיקיניק ולא חופשה אינסופית אצל סבא וסבתא. מה שאת צריכה לעשות זה לדעתי זה לגבות ולחזק את הורי הילדה ולהגיד לנכדה בצורה נעימה אבל אסרטיבית שאת מאוד שמחה שהיא באה להתארח אצלכם, שעכשיו הביקור הגיע לסיומו ושתפגשו שוב בשבוע הבא לכייף יחד. אל תתני לפרידה להפוך לדרמה גדולה, תעשי את זה קצר וקולע, עם חיוך ונשיקה בלי יותר מידי נחמות, שאלות והתעסקויות מיותרות. חוץ מזה תוודאי עם הורי הילדה שכמות הביקורים ואורכם מתאימה להם ותעשו ביניכם "תאום ציפיות" לגבי הביקורים. שיהיה לך בהצלחה.
כלומר, הילדים שלי מעדיפים באופן מובהק וגורף להיות אצל אמא שלי מאשר בבית. כאשר הם מגיעים אליה היא מפנה עבורם את כל כולה, מתכננת להם פעילויות, מבשלת רק מה שהם אוהבים... בקיצור מפנקת מאוד. היא גם לא מבקשת מהם שיעזרו בכלום בגלל שיש לה בבית שלה את הסדר שלה והיא לא אוהבת איך שהם עושים את הדברים, אפילו לא שהם יקחו את הצלחות שלהם לכיור, כי היא חוששת שישפך להם בדרך... אז מה רע להם? אבל כמובן שהמצב הזה מתאים לחופשה אצל סבתא ולא מהווה תחליף לחיים האמיתיים שהם מה שיש בבית עם חובות ומחוייבויות וצורך להיות עצמאיים ופחות פינוקים ובילויים ולאכול לא רק שניצל ופירה כל יום... בקיצור, החיים זה לא פיקיניק ולא חופשה אינסופית אצל סבא וסבתא. מה שאת צריכה לעשות זה לדעתי זה לגבות ולחזק את הורי הילדה ולהגיד לנכדה בצורה נעימה אבל אסרטיבית שאת מאוד שמחה שהיא באה להתארח אצלכם, שעכשיו הביקור הגיע לסיומו ושתפגשו שוב בשבוע הבא לכייף יחד. אל תתני לפרידה להפוך לדרמה גדולה, תעשי את זה קצר וקולע, עם חיוך ונשיקה בלי יותר מידי נחמות, שאלות והתעסקויות מיותרות. חוץ מזה תוודאי עם הורי הילדה שכמות הביקורים ואורכם מתאימה להם ותעשו ביניכם "תאום ציפיות" לגבי הביקורים. שיהיה לך בהצלחה.
הנכדה שלי
למיציפיצי תודה רבה, באמת יש לנו, כנראה, יותר זמן להקדיש לנכדה שלנו, מאשר הזמן שההורים יכולים להקדיש לה, אולי העצות שלך עוזרות, ואני חושבת שפחות או יותר זה מה שאנחנו עושים, אני שמחה שזה קורה גם במשפחות הכי טובות, אבל אני עדיין מודאגת, לדעתי אני הולכת להיעזר בעזרה מקצועית (עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, או משהו כזה). ושוב תודה רבה
למיציפיצי תודה רבה, באמת יש לנו, כנראה, יותר זמן להקדיש לנכדה שלנו, מאשר הזמן שההורים יכולים להקדיש לה, אולי העצות שלך עוזרות, ואני חושבת שפחות או יותר זה מה שאנחנו עושים, אני שמחה שזה קורה גם במשפחות הכי טובות, אבל אני עדיין מודאגת, לדעתי אני הולכת להיעזר בעזרה מקצועית (עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, או משהו כזה). ושוב תודה רבה
היי סבתא, איזה כייף שהגבת!
לא כתבת בת כמה הילדה וזה נתון חשוב. רציתי לשאול אותך עוד משהו - למי בעצם הפרידה קשה, לך או לילדה? כי אצלנו הרבה פעמים נראה היה שהפרידה קשה לסבתא יותר מאשר לילדים
כלומר, היא "מושכת" את הפרידה כי קשה לה ואז הילד "עוזר" לה למשוך את זה עוד יותר באמצעות בכי ועוד חיבוקי וכמה תחינות של "אל תלכי סבתא" וכו' ואז נהיית דרמה גדולה שנגמרת 2 דקות אחרי שסבתא הולכת וילד חמודי כבר עסוק במשהו אחר בזמן שהסבתא עוד בטראומת הפרידה... לכן נשאלת השאלה מה מטרת הייעוץ המקצועי? אגב, קראתי שוב את מה שאני כתבתי ואני רוצה רק להדגיש שאין כל רע בעיני בפינוק של סבתא, זה רק שונה ממה שיש בבית.
לא כתבת בת כמה הילדה וזה נתון חשוב. רציתי לשאול אותך עוד משהו - למי בעצם הפרידה קשה, לך או לילדה? כי אצלנו הרבה פעמים נראה היה שהפרידה קשה לסבתא יותר מאשר לילדים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.