purple rain2
New member
הנני כאן../images/Emo152.gif
תודו שהתגעגעתם
אז כדי להקדים תרופה למכה ולמנוע את כל שאלות ה"איך היה?" (כאילו שבאמת אכפת לכם, אני יודעת שאתם שואלים רק מתוך נימוס), החלטתי לרכז את כל רשמיי בהודעה יעילה אחת, ולו מתוך הסבירות האפסית, אך הקיימת, שמישהו באמת יקרא
ולהלן המדריך המקוצר לתייר המתחיל בקרואטיה וסלובניה- לגזור ולשמור:
1. מיטות- המיטות כאן קצרות עד כדי גיחוך, אין חיה כזאת: כמה לילות שימורים שאני, ממרומיי סנטימטריי הקומפקטים, העברתי במאמץ להידחס למיטה.
מוסר השכל:הבא מיטה מהבית. 2. מים- בלכתך לסופר הקרוב למלונך (אני מוכנה לחתום שזה יהיה Merkator, המונופול שלו יותר מונופולי משל בזק), וודא כי משית ממדף הנוזלים השקופים מים ולא סודה, למרות שהם נראים זהים כמו שתי טיפות מים (אח, השנינות). יש אנשים שאשכרה אוהבים לשתות מים עם גז, לך תבין. מוסר השכל: עבור לסעיף הבא. 3. מגבות- המגבות פה זו תופעה שלא תיאמן, אין לה אח ורע בעולם: הם מתנגבים עם מגבות ידיים. מטעמי צניעות לא ארחיב בתיאור, אבל רק תחשבו שאם במאותגרים אנכית כמוני נפלה שלהבת (המגבת לא הגיעה הרבה אחרי המתניים)- מה יגידו הארזים? מוסר השכל: ובהמשך ישיר, התזה שלי היא שהקרואטים הם פשוט סוטים, אחרת איך תסבירו גם את העובדה שהדלת של השירותים שקופה? 4. לינה- כנראה שגם אם עושים הזמנה לצימר מהארץ, מתקשרים יום לפני הטיסה כדי לאשר את ההזמנה ובאותו יום מיועד בטיול מתקשרים מהדרך כדיל לומר שמגיעים אך מאוחר, בסביבות 23:00- יש אנשים שישכירו את הצימר למישהו אחר וכשתגיע אליהם ב-22:00 ותדפק על דלתם, הם רק ימשכו בכתפיים. god bless את משפחת יוסף בת חמש הנפשות מישראל שהבריזה לשכנה ששמעה את הויכוח ונזעקה לגדר. מוסר השכל: אמן שאלוהים יקלל את הכלבה הזו ואת כל זרעה בשבע שנים שחונות. 5. מסעדות- טרם לכתך למסעדה צום שלושה ימים (זה יתקזז עם יום כיפור, תשעה באב וצום גדליהו, כן?). המנות עולות על גדות הצלחת, שאפילו השיעולים מכל עשן הסיגריות שאופף אותך מכל עבר (ולעיתים ריח "ניחוח" מחשיד במקצת)- לא ישרפו את עודף הקלוריות. ואם חשקה נפשך באיזו מלצרית מסוקסת, הנמך ציפיותייך: גיל המלצרים והמלצריות הממוצע שם עומד על 50. אה, כן- ואם המלצר over נחמד אליך, אל תיפול בפח- סביר להניח שהוא רק מנסה לכפות על המס שתאלץ לשלם רק מעצם ישיבתך במסעדתו. מוסר השכל: ואתם עוד חשבתם שהישראלים עזי מצח... 6. אהבה- לבנות: הבנים כאן smokin' hot
טיפ קטן: כשאתן בסלובניה, חפשו את חברת הראפטינג הפיראטית XXL- יש להם מדריך שנראה גגות (מי אני ומה שמי?), או במילה אחת: עדגחדהדמלהךדעי
oh my בחיי שהייתי עושה לו ילד|נאוהב| לבנים- למה נראה לכם שהסתכלתי?
7. מזג אויר-אל תאמין לחזאים. אחרת אל תתפלא אם בעת טיול בשמורת טבע שהדרך היחידה להגדיר אותה היא חלקת אלוהים קטנה תתרטב עד לשד עצמותיך כשלפתע ייפתחו ארובות השמיים וימטירו עליך גשם זלעפות (מה שכן, אבא אומר שמי גשמים עושים שיער רך כמו משי, מה שעבד לפחות לגביי- נסו את זה בבית!). ומצידו השני של המתרס- בלכתך לסיור על חומות העיר דוברובניק, קח בחשבון שאתה בא במצב צבירה מוצק ויוצא נוזל. ואם חשבתם שבישראל מזיעים מפלי הניאגרה, אחיי, כנראה שמעולם לא ידעתם עומס חום מהו: פה זה 800 מעלות, 600 מעלות בצל ו-900 אחוזי לחות
. מוסר השכל1: אל תקשיבו לאמא. מוסר השכל2: 99% מהחזאים מוציאים שם רע לשאר. 8. טיסות- ודא כי אתה לא חוזר ארצה עם החברה הקרואטית, אחרת עוד תמצא את עצמך במטוס עתיק יומין (של חברה שפשטה את הרגל, פחדתי לשאול למה), חסר: טלוויזיות, אוזניות, מחלקה ראשונה (מה אני לא מספיק VIP בשבילם?) ושמיכות (לא ציפיתי לציפית, אבל לפחות לכרית!), שהמיזוג אוויר שלו פולט עשן מחשיד ושמגיש לחמניה מעופשת וגבינה שידעה ימים טובים יותר. אה כן, ושבגללו נאלצנו להיכנס לשדה באוטובוס, כי לפני 30 שנה לא חשבו על שרוולים. ואם כל זה לא מספיק, זו הייתה בין הטיסות היותר גרועות שהיו לי, האוזניים שלי לא כאבו ככה מאז הצרחות של מאיה בוסקילה בקדם אירוויזיון
וסתם משהו לא קשור: באחד הימים ביקרנו במערת נטיפים אדירה, שהכניסה אליה היא עם רכבת צעצוע כזו (כמו זו של הילדים הקטנים בלונה פארק שאתם נוסעים בה בחשאי)- קיצר נשבעת לכם זה היה ממש כמו סצינה מאיזה סרט של הארי פוטר, ובכלל, זה היה אחד הדברים היותר מגניבים שעשיתי בחיי (וחוץ מזה שזו הייתה סוג של פנטזיה אישית
) ולסיום סיומת: אללי איזה לא כיף זה להיות מנותקת מכם
תודו שהתגעגעתם
