הנסיבות להירצחו של ג'ון לנון..

מאור 87

New member
הנסיבות להירצחו של ג'ון לנון..

מאמר שכתבתי לאחרונה לרגל 23 שנים להירצחו של ג'ון לנון. במאמר ניסיתי לעקוב אחר מעשיו של הרוצח מארק צ'פמן לפני הרצח, ולהבין מה בעצם היה המניע שלו לרצח. לא הצלחתי להבין.. אולי אתם תצליחו.. הנסיבות להירצחו של ג'ון לנון ה-8 בדצמבר, 1980 היה אחד הימים החשובים והמשמעותיים שידע העולם. היה זה היום שבו ג'ון לנון, מי שנחשב לדמות המשפיעה ביותר בעולם המוזיקה, נרצח. לפחות באוקטובר של אותה שנה כבר ידע בוודאות רוצחו של ג'ון, מארק דיוויד צ'פמן, על מימוש כוונותיו בקרוב. היה זה ה-20 באוקטובר 1980, כשצ'פמן קרא בעיתון "Honolulu Star" על חזרתו של לנון לאולפן ההקלטות אחרי 5 שנים שבהן הקדיש את רוב זמנו למשפחתו. כשבוע לאחר מכן, הגיע צ'פמן לחנות נשק קטנה בהונלולו שם קנה את האקדח שעתיד לרצוח את לנון. עפ"י השמועות לפחות, שמו של בעל החנות שמכר לצ'פמן את האקדח היה, למרבה האירוניה, אונו (כשם אשתו של לנון באותה תקופה, יוקו אונו). לאחר כשלושה ימים, עזב צ'פמן את הונלולו בדרכו לניו יורק, כאשר אותו אקדח שקנה רק לפני כמה ימים נמצא בין מזוודותיו. באותו יום, ה-30 באוקטובר 1980, כאשר נחת בניו יורק, הגיע צ'פמן לבניין ה"דקוטה", שם גרו ידוענים רבים שביניהם ג'ון לנון ואשתו יוקו. הבניין ממוקם ממש ממול הסנטראל פארק, ב- East 72nd St. עם הגעתו לאזור מגוריו של לנון, שוטט צ'פמן בסמוך לבניין במטרה למצוא את דירתו של לנון שהייתה בקומה השישית. הוא החל בשיחה עם שומר הבניין, שאמר לו שאיננו יודע עם לנון ואשתו בכלל נמצאים בניו יורק. עוד באותו יום, נזכר צ'פמן ששכח לקנות כדורי יריה לאקדח שקנה בהונלולו, וחיפש היכן להשיגם בניו יורק, אך לאכזבתו, גילה שהחוק בניו יורק אוסר על מכירתם, מה שככל הנראה, עיכב את תכניותיו. אז החליט צ'פמן התקשר אל דנה ריבס, מי שעבדה במשרד השריף באטלנטה, ג'ורג'יה, ואמר לה שברצונו לבקר אותה ואת שאר חבריו שמתגוררים באטלנטה. ריבס מצידה הזמינה אותו להתגורר בדירתה. כבר בתחילת נובמבר, היה צ'פמן בטיסתו מניו יורק לאטלנטה. בעת היותו באטלנטה, אמר צ'פמן לריבס כי קנה אקדח לשם הגנה עצמית עבור שהייתו בניו יורק, אלא שחסרה לו התחמושת לאקדח. ריבס סיפקה לו את הכדורים שהוא צריך, וב-10 בנובמבר חזר צ'פמן לניו יורק. בניו יורק, עפ"י עדותו, צפה צ'פמן בסרט "Ordinary People" שהיווה השראה גדולה עבורו. בסיום הסרט הוא התקשר לאשתו ואמר לה שהוא שב הבייתה, ושאהבתה כלפיו הצילה אותו. צ'פמן אומר שהייתה זו כמו חזרה למציאות; הוא הבין באותו רגע שיש לו אשה שאוהבת אותו. בשיחת הטלפון שהייתה להם, אמר לה צ'פמן כי רצה לרצוח את ג'ון לנון, ואילו אשתו רק ביקשה ממנו לחזור כבר הבייתה. וכך עשה. מחשבותיו השטניות אט אט התמוגגו, אך לא לזמן רב. כבר כשהגיע הבייתה החלו ייסוריו והמחשבה שהוא חייב לרצוח את לנון הייתה חזקה מתמיד.
 

מאור 87

New member
המשך..

ביום שבת, ה-6 בדצמבר 1980 הוא חזר לניו יורק. בניו יורק, הוא שכר חדר ב-YMCA שנמצא ב-63rd Street, ממש סמוך לסנטראל פארק. בצהרי היום, הלך הוא תשעה בלוקים עד שהגיע לבניין הדקוטה, מקום מגוריו של לנון. בכניסה לבניין, הוא פגש בשתי נשים - ג'וד סטיין וג'רי מול, אשר טענו שהן נמצאות בקשר עם לנון ואף מיודדות עמו. צ'פמן הציע להזמין אותן לארוחת ערב על חשבונו בתנאי ששתיהן תחזורנה מאוחר יותר. בזמן שהשתיים סעדו, רכש צ'פמן את התקליט "Double Fantasy" של לנון. בשעה 5 אחה"צ בדיוק, הוא התייאש כשחשב שהשתיים הוליכו אותו שולל, וחזר למלון שלו. כרבע שעה בדיוק לאחר מכן, למרבה האירוניה, הגיעו שתי הנשים בדיוק בזמן לפגוש את לנון. מסיבה זו או אחרת, למחרת עזב צ'פמן את ה-YMCA ועבר למלון שרתון שבשדרה השביעית, 52nd Street. היה זה עוד יום שבו הוא שוטט ליד בניין הדקוטה לשווא. יום נוסף לאחר מכן, ביום שני ה-8 בדצמבר, התעורר צ'פמן בחדרו במלון וידע שהיום יהיה היום שבו ינקוט בפעולה. לאחר שקם והתלבש, הוא פתח את ספר התנ"ך של המלון שהיה בחדרו בחלק שנקרא "The Gospel Of John", ועל יד המילה "John" הוא הוסיף בכתב "Lennon". את הספר הוא הניח על השולחן בחדרו, ועל יד הספר הניח צ'פמן תמונה שלו עם ילדים וייטנאמים לצד מכתב שכתב שבו הוא מהלל את המעשים הטובים, לטענתו, שעשה במחנה פליטים במלחמת וייטנאם. הוא לקחת את התקליט "Double Fantasy" ואת האקדח שלו, ויצא לדרכו. בדרכו לבניין הדקוטה, עצר צ'פמן לקנות עותק של "התפסן בשדה השיפון" ועט כדורי. על עטיפת הספר רשם את המילים "This is my statement".
 

מאור 87

New member
המשך...

כאשר הגיע לבניין הדקוטה, המתין שם ללנון תוך כדי קריאת הספר שזה עתה קנה. בעת הקריאה פגש את פול גורש, צלם חובבן שנהג להתחכך במפורסמים על מנת לצלמם. ככל הנראה, מיתר ריכוז בספרו, לא שם לב צ'פמן שבזמן הקריאה יצא לנון ממונית שהגיעה למקום ונכנס לבניין. לאחר כמה רגעים הגיעה למקום ג'וד סטיין. היא סיפרה לו שביום הקודם, היא וחברתה ג'רי מול, פגשו את לנון בזמן שחיכו לצ'פמן. הוא הזמין אותה לארוחת צהריים, וכשחזרו לבניין הדקוטה פגשו שם את שון לנון בן ה-5, יחד עם האומנת שלו. ג'וד ערכה היכרות קצרצרה ביניהם, וצ'פמן אף לחץ את ידו של שון. בעת חקירתו, סיפר צ'פמן על המפגש עם שון: “He was the cutest little boy I ever saw. It didn’t enter my mind that I was going to kill this poor young boy’s father and he won’t have a father for the rest of his life. I mean, I love children. I’m the Catcher in the Rye.” הוא המשיך לחכות בסבלנות לג'ון מחוץ לבניין הדקוטה. בעת ההמתנה ראה מפורסמים שונים שגרו בבניין כגון פול סיימון, מיה פרל וגילדה רדנר. אך לא את לנון. עדיין. על מנת להעביר את הזמן שוחח מעט עם שומר הבניין אותו הכיר בהגעתו הראשונה לניו יורק, עוד בנובמבר, ועם גורש, הצלם. הוא הראה לו את התקליט "Double Fantasy" ואמר שהוא מחכה שלנון יגיע כדי שיחתום לו על התקליט. בזמן שהם שוחחו שמע לפתע צ'פמן קולות מוכרים. הוא הסתובב וראה - ג'ון לנון, יוקו אונו ועוד כמה אנשי צוות יצאו מהבניין.
 

מאור 87

New member
המשך...

צ'פמן היה כה נדהם עד שהיה על גורש לדחוף אותו על מנת להצליח לצלם את לנון. צ'פמן הראה ללנון את התקליט, וללא מילים נתן לו אותו על מנת שיחתום. לנון לקח את התקליט בחיוך וחתם "John Lennon 1980". הוא שאל את צ'פמן אם הוא רוצה עוד משהו. צ'פמן, שהיה המום מאדיבותו של לנון אמר שלא. כך מתאר צ'פמן את המפגש שלו עם ג'ון: "I was just overwhelmed by his sincerity. I had expected a brushoff, but it was just the opposite. … I was on Cloud Nine. And there was a little bit of me going, ‘Why didn’t you shoot him?’ And I said, `I can’t shoot him like this.’ … I wanted to get the autograph." בשעה 8 בערב, החליט גורש לחזור לביתו בניו ג'רזי, לאחר שהבין שלנון ואונו נסעו לאולפן ההקלטות וייתכן שלא יחזרו עד אחרי חצות. צ'פמן מצידו ביקש להמשיך ולהמתין ללנון. בשעה 10:50 בלילה הגיעה לימוזינה לבנה לבניין הדקוטה. יוקו אונו יצאה מתוכה וצעדה לקראת הכניסה לבניין. מאחוריה צעד ג'ון לנון. צ'פמן מתאר את הרגע הזה: "He walked past me, and then a voice in my head said, ‘Do it, do it, do it,’ over and over again, saying `Do it, do it, do it, do it,’ like that." צ'פמן צעק לעברו: "Hey, Mr. Lennon!" לנון הסתובב לעברו וראה את צ'פמן מכוון את האקדח שלו כלפיו. צ'פמן מתאר את רגע הירייה: "I pulled the gun out of my pocket, I handed over to my left hand, I don’t remember aiming, I must have done it, but I don’t remember drawing the bead or whatever you call it. And I just pulled the trigger steady five times." לנון הצליח להימלט, אך לא לפני שצ'פמן הספיק לירות בו לא פחות מ-5 פעמים. לנון הצליח להגיע עד לעמדת שומר הבניין כשהוא זועק "I'm shot". יוקו המזועזעת צעקה גם היא "John's been shot!". מאבטח הבניין, ג'יי הסטינגס, רץ אל עבר עמדת השומר, שם לחץ על הכפתור שהזעיק את המשטרה. לאחר מכן רץ אל עבר ג'ון. הוא רצה להשתמש בעניבה שלו כדי לעצור את דימומו של ג'ון, אך לא הצליח להחליט היכן לקשור אותה. ג'ון דימם למוות, בעוד שיוקו זועקת בהיסטריה לידו. כוחות ההצלה הגיעו ולקחו את ג'ון לבית החולים הסמוך, אך כל הניסיונות להציל אותו היו לשווא. תחנת הסאבווי הייתה ממש ממול לבניין הדקוטה, אך צ'פמן לא גילה כל ניסיון לברוח. הוא השליך את המעיל שלו על המדרכה על מנת שהשוטרים ייראו, כאשר יגיעו, שצ'פמן איננו מנסה להסתיר את האקדח שלו. בעוד מחכה הוא להגעת המשטרה, שוטט צ'פמן על המדרכה כשהוא מנסה לקרוא מהספר "התפסן בשדה השיפון", אותו הביא עימו. עד מהרה הגיעו השוטרים, ותפסו את צ'פמן כשידיו מורמות בעת שהוא זועק לעברם "Don't hurt me, I'm unaramed". ג'ון לנון היה, וייזכר כגדולי המוזיקאים שידע העולם, והירצחו זיעזע את עולם המוזיקה בפרט ואת העולם כולו בכלל. בימים שלאחר הרצח, אלפים התאספו מול בניין הדקוטה, בסנטראל פארק, מדליקים נרות לזכרו של ג'ון ושרים את שירי הביטלס. בנוגע לשאלה מה בעצם היה המניע של צ'פמן לרצח קשה לרוב החוקרים והמומחים לענות, עד היום.
 

דיתוּש

New member
ממש מדהים.

מאמר גדול
 
אוי איכס../images/Emo5.gif

לשמוע את האיש הזה מזכיר את אחד הספרים שאני הכי אוהבת פשוט מעלה לי את הפיוזים! מוח מעוות!!
 

Another Girl

New member
כבוד!!!../images/Emo45.gif

מאמר מצוין ומושקע, כל הכבוד לך-וכן יירבו כמוך
 
../images/Emo2.gifוואו...

אני בשוק... אני לא מאמינה שלא ידעתי כ"כ הרבה דברים על הרצח... מדהים.
 
למעלה