לא מתפשרת כלל
Well-known member
יוצא לי לפעמים לחשוב על כל השנים בעולם הזה. על איך הייתי פעם, צעירה ופעורה, כל דבר חדש הדליק, העיר, ביעבע לי את הדם בורידים והזמן עבר, המון עבר אפילו, וכל אלו++ קורים בהחלט אבל בקונסטלציה מאד מסויימת, נדרש הרבה מעבר שהיה נדרש פעם. בואו, אני אישה, לא צריכה לספר על יתרונות המיגדר ועדיין. זאת התוספת שתופסת, המשהו האחר הזה. כיום אני לא מתעוררת בקלות, יצר הסקרנות לא מה שהיה פעם. היום החושים מחודדים, משהו בגוף אומר הכל וזה לא משנה, הוא יכול להיות וואו וזה לא יתרומם. הלסת לא נשמטת לי בקלות, לרוב זה מיינסטרימי לי מדי, שבלוני מדי. אז אני לא מזלזלת בכל השנים האלה. הרווחתי כל חלקיק נסיון ביושר וכל אלו ועוד הפכו להיות מנת חלקי להתפאר (חתיכת פאר התואר הזה מקבלת מהצד, מהאמצע ובכל חלקה טובה) אבל אני חושבת שיש לי קצת קהות חושית...
