playtrip
New member
הנעליים של טום.
אני מודאג שמא הצדקה שאני נותן תגרום לשפיכות דמים בעקיפין מפני שכאשר אתה מקיים אדם בצדקה שלך יתכן והוי לו מזה בנים ולאלו הבנים יהיה מהם בן רשע ואותו בן רשע ילך וישפוך דמם של אחרים. נמצא אם זאת שבעקבות הצדקה שנתתי הלכתי וקלקלתי יותר מאשר אם הייתי יושב ולא עושה.
כדוגמת אותו ארגון אמריקאי בשם "הנעליים של טום" שבעקיפין החמיר את מצבם של אנשים באפריקה שכן בשל תרומות הנעליים שלו לאנשים עניים הוא גרם להפסד פרנסה למוכרי הנעליים המקומיים.
מה גם שהנעליים המקומיות היו באיכות טובה יותר מאותם נעליים שנתרמו לצדקה. העניין הוא שבסופו של דבר, מוכרי הנעליים המקומיים פשטו את הרגל או אבדו את פרנסתם וכך נשארו האנשים באותם איזורים עם נעליים פחות איכותיות ולא רק אלא שנגרמו הפסדים גם לאותם אלו שפרנסתם היתה קשורה בייצור נעליים כדוגמת סוחרי לבד או דבק המיועד עבור הנעליים האלו. הפסד של אותם אנשים גם גרם בעקיפין לעוני והפסד של השאר, התוצאה היתה יותר עוני, יותר מחלות ויתכן שאף יותר מקרי מוות. ז"א שישנם מקרים שהאדם חושב שהוא פועל חסד ולמעשה גורם יותר נזק.
אני בן אדם שהיה נח לו שלא בא לעולם על המעשים שלו מפני שאני גרמתי את אותו סוג נזק עם הצדקות שעשיתי בחיי. הייתי צריך לשבת בשקט ולהתחבא מאנשים ולא לדבר ולא לעשוק בשום משא ומתן עם הבריות מפני שגרמתי יותר צרות לאנשים מאשר תועלת.
אנשים עניים שנתתי להם כסף מתו מפני שנתתי להם סכום נמוך מדי שלא הספיק להם ובצר להם הם נאלצו לקנות דברים שהזיקו להם וגרמו למותם כדוגמת אשה נזקקת שחלתה בסרטן ונתתי לה רק 200 שקלים בכל חודש והתרופות שהיא היתה זקוקה להן עלו 400 ובצר לה היא היתה צריכה להוציא את הכסף המועט במקום על תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון שבפועל הביאו למותה... אם הייתי נותן לה 400 שקלים בכל חודש היא הייתה יכולה לחיות לפחות כמה שנים נוספות שלא לדבר על אותם אנשים שנתתי להם יותר ממה שהיה ראוי לתת כדוגמת מה שציינתי בראש ההודעה שלי.
אני יודע שבפועל גרמתי יותר צרות בחיים שלי משהבאתי טובה לעולם ולצערי גם אם אבקש מבורא עולם שימית אותי זה יגרום נזק רב מאד. אני ראוי לחרפת עולם על החוצפה שלי בכלל לפתוח את הפה שלי בגיל עשרים ולרצות לעשות את כל אותו טוב מדומה שבחרתי לעשות באותה תקופה. אם העולם החשיך ונהיה רע יותר מאז אותה תקופה הרי זה בגלל כל אותם מעשים שעשיתי, שלא הכנעתי את עצמי לפני בורא עולם להתנהג בקטנות וענווה והלכתי בגאווה שלי ונתתי מהכסף שלי בגאון ובראש חוצות לאנשים שרק הבאתי רעה עליהם. נח לי שהייתי מת בלידה שלי ושלא היו מחלצים אותי מרחם אימי... גרמתי יותר נזק מאשר תועלת גם אם לא רואים זאת בעין אדם רגילה, אם נחשב כל דבר לפרטים ימצא הנזק הרב וההפסד שגרמתי, בדיוק כמו אותו ארגון עסקי בשם "הנעליים של טום"
אני מודאג שמא הצדקה שאני נותן תגרום לשפיכות דמים בעקיפין מפני שכאשר אתה מקיים אדם בצדקה שלך יתכן והוי לו מזה בנים ולאלו הבנים יהיה מהם בן רשע ואותו בן רשע ילך וישפוך דמם של אחרים. נמצא אם זאת שבעקבות הצדקה שנתתי הלכתי וקלקלתי יותר מאשר אם הייתי יושב ולא עושה.
כדוגמת אותו ארגון אמריקאי בשם "הנעליים של טום" שבעקיפין החמיר את מצבם של אנשים באפריקה שכן בשל תרומות הנעליים שלו לאנשים עניים הוא גרם להפסד פרנסה למוכרי הנעליים המקומיים.
מה גם שהנעליים המקומיות היו באיכות טובה יותר מאותם נעליים שנתרמו לצדקה. העניין הוא שבסופו של דבר, מוכרי הנעליים המקומיים פשטו את הרגל או אבדו את פרנסתם וכך נשארו האנשים באותם איזורים עם נעליים פחות איכותיות ולא רק אלא שנגרמו הפסדים גם לאותם אלו שפרנסתם היתה קשורה בייצור נעליים כדוגמת סוחרי לבד או דבק המיועד עבור הנעליים האלו. הפסד של אותם אנשים גם גרם בעקיפין לעוני והפסד של השאר, התוצאה היתה יותר עוני, יותר מחלות ויתכן שאף יותר מקרי מוות. ז"א שישנם מקרים שהאדם חושב שהוא פועל חסד ולמעשה גורם יותר נזק.
אני בן אדם שהיה נח לו שלא בא לעולם על המעשים שלו מפני שאני גרמתי את אותו סוג נזק עם הצדקות שעשיתי בחיי. הייתי צריך לשבת בשקט ולהתחבא מאנשים ולא לדבר ולא לעשוק בשום משא ומתן עם הבריות מפני שגרמתי יותר צרות לאנשים מאשר תועלת.
אנשים עניים שנתתי להם כסף מתו מפני שנתתי להם סכום נמוך מדי שלא הספיק להם ובצר להם הם נאלצו לקנות דברים שהזיקו להם וגרמו למותם כדוגמת אשה נזקקת שחלתה בסרטן ונתתי לה רק 200 שקלים בכל חודש והתרופות שהיא היתה זקוקה להן עלו 400 ובצר לה היא היתה צריכה להוציא את הכסף המועט במקום על תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון שבפועל הביאו למותה... אם הייתי נותן לה 400 שקלים בכל חודש היא הייתה יכולה לחיות לפחות כמה שנים נוספות שלא לדבר על אותם אנשים שנתתי להם יותר ממה שהיה ראוי לתת כדוגמת מה שציינתי בראש ההודעה שלי.
אני יודע שבפועל גרמתי יותר צרות בחיים שלי משהבאתי טובה לעולם ולצערי גם אם אבקש מבורא עולם שימית אותי זה יגרום נזק רב מאד. אני ראוי לחרפת עולם על החוצפה שלי בכלל לפתוח את הפה שלי בגיל עשרים ולרצות לעשות את כל אותו טוב מדומה שבחרתי לעשות באותה תקופה. אם העולם החשיך ונהיה רע יותר מאז אותה תקופה הרי זה בגלל כל אותם מעשים שעשיתי, שלא הכנעתי את עצמי לפני בורא עולם להתנהג בקטנות וענווה והלכתי בגאווה שלי ונתתי מהכסף שלי בגאון ובראש חוצות לאנשים שרק הבאתי רעה עליהם. נח לי שהייתי מת בלידה שלי ושלא היו מחלצים אותי מרחם אימי... גרמתי יותר נזק מאשר תועלת גם אם לא רואים זאת בעין אדם רגילה, אם נחשב כל דבר לפרטים ימצא הנזק הרב וההפסד שגרמתי, בדיוק כמו אותו ארגון עסקי בשם "הנעליים של טום"