חיה, אני כל כך אוהבת לראות את התמונות של גיא
ובכל פעם אני מתפעלת מחדש מיופיו , מהעוצמה שהוא מקרין. אני עדיין מאוד רוצה לפגוש אותך בירושלים, וההצעה שלי בעינה עומדת. ליפית, תודה לך על הברכות, אכן תינוק חדש מביא עמו רוח חדשה שאי אפשר שלא ליהנות ממנה. הרוך, העדינות, המתיקות של הפנים הקטנות, זה משהו משובב נפש. ידעתי שיהיה לך קשה עם הספר, יש בו משהו מרתק, וכמו שכתבת מעביר חוויה עם התחברות טוטאלית לאודליה. כך לפחות אמר כל מי שקרא בו. לפעמים אני מפליגה במחשבות, שאולי הילדים שלנו שם, איפה שהם ,נפגשו, וכולם ביחד במין פורום או קבוצה של ילדים ללא הורים. כמו שאנחנו כאן הורים ללא ילדים , ואולי הם מחזקים אחד את השני , כמו שאנחנו כאן ? ודווקא המחשבות ההזויות האלה נותנות לי מרגוע, שאודליה לא לבד.