נ ו ע ה 12
New member
"הנער שהתעוור לא ויתר על השירות בצה"ל"
כמה חודשים לפני שהיה אמור להתגייס לצה"ל כחובש קרבי, איבד עידן חיון את מאור עיניו והרופאים קבעו שלא יוכל לשרת בצבא. אבל חיון סירב לוותר על החלום, עבר במשך שנה וחצי בין ועדות רפואיות, ולבסוף התנדב לשירות של שנה במרפאה צבאית. כיום, ללא היכולת לראות, הוא אפילו נותן זריקות ועירויים
סיפורו של חיון, 20, התחיל במאי 2011. בשנתו האחרונה בבית הספר התיכון הוא ספר את החודשים עד שייכנס לנעליו של אחיו הבכור ויתגייס למג"ב כחובש קרבי, אך במקביל החל לחוש כאבי ראש איומים. "אחרי י"ב התחלתי להרגיש נורא, ולפתע גם הראייה שלי היטשטשה מאוד", מספר חיון. גוש בעורפו של חיון גרם לצינורות הניקוז בעיניו של חיון להיסתם, וכתוצאה מכך הוא איבד את ראייתו והיום הוא מצליח לראות רק צלליות עמומות בעינו הימנית.
לאורך הניתוחים שעבר והטיפולים הקשים שחווה עניין את חיון דבר אחד: האם יוכל להתגייס לצבא. בנובמבר 2011 הוא היה אמור להתגייס, אבל התאריך חלף והצבא נותר בגדר חלום. "הייתי במצב שבו יכולתי למות כל רגע, והרופאים נלחמו על חיי, אבל הצבא היה הדבר היחיד שעניין אותי. לאחר שסיימתי את הטיפולים הרופאים בצבא אמרו לי שלא יאשרו לי אפילו להתנדב לשירות, אבל אמרתי להם שאני אוכיח להם שאני כן יכול לשרת ולהיות בצה"ל", הוא מספר.
במאי 2013, לאחר כשנה וחצי של מאבקים ממושכים, זכה חיון להתגייס לשירות התנדבות בן שנה בבסיס עוצבת חירם בצומת גיבור. אף שהוא גר במרחק של רבע שעה הליכה מהמחנה הצבאי, ביקש חיון להישאר ללון בבסיס כמו כל חבריו למפקדה. "זה עדיין מוזר לי שאני לא משרת בקרבי, אלא כאן במרפאה, אבל אני מרגיש שאני שוב בן אדם שמח", מודה חיון. "כיף לי ללבוש את המדים בכל בוקר".
בעוד שלושה חודשים יסיים חיון את שירות ההתנדבות בן השנה ויחל סבב של ועדות רפואיות ורופאים במטרה להוכיח את יכולתו להשלים שירות צבאי מלא בן שלוש שנים.
NRG צפון, יאיר קראוס.
כמה חודשים לפני שהיה אמור להתגייס לצה"ל כחובש קרבי, איבד עידן חיון את מאור עיניו והרופאים קבעו שלא יוכל לשרת בצבא. אבל חיון סירב לוותר על החלום, עבר במשך שנה וחצי בין ועדות רפואיות, ולבסוף התנדב לשירות של שנה במרפאה צבאית. כיום, ללא היכולת לראות, הוא אפילו נותן זריקות ועירויים
סיפורו של חיון, 20, התחיל במאי 2011. בשנתו האחרונה בבית הספר התיכון הוא ספר את החודשים עד שייכנס לנעליו של אחיו הבכור ויתגייס למג"ב כחובש קרבי, אך במקביל החל לחוש כאבי ראש איומים. "אחרי י"ב התחלתי להרגיש נורא, ולפתע גם הראייה שלי היטשטשה מאוד", מספר חיון. גוש בעורפו של חיון גרם לצינורות הניקוז בעיניו של חיון להיסתם, וכתוצאה מכך הוא איבד את ראייתו והיום הוא מצליח לראות רק צלליות עמומות בעינו הימנית.
לאורך הניתוחים שעבר והטיפולים הקשים שחווה עניין את חיון דבר אחד: האם יוכל להתגייס לצבא. בנובמבר 2011 הוא היה אמור להתגייס, אבל התאריך חלף והצבא נותר בגדר חלום. "הייתי במצב שבו יכולתי למות כל רגע, והרופאים נלחמו על חיי, אבל הצבא היה הדבר היחיד שעניין אותי. לאחר שסיימתי את הטיפולים הרופאים בצבא אמרו לי שלא יאשרו לי אפילו להתנדב לשירות, אבל אמרתי להם שאני אוכיח להם שאני כן יכול לשרת ולהיות בצה"ל", הוא מספר.
במאי 2013, לאחר כשנה וחצי של מאבקים ממושכים, זכה חיון להתגייס לשירות התנדבות בן שנה בבסיס עוצבת חירם בצומת גיבור. אף שהוא גר במרחק של רבע שעה הליכה מהמחנה הצבאי, ביקש חיון להישאר ללון בבסיס כמו כל חבריו למפקדה. "זה עדיין מוזר לי שאני לא משרת בקרבי, אלא כאן במרפאה, אבל אני מרגיש שאני שוב בן אדם שמח", מודה חיון. "כיף לי ללבוש את המדים בכל בוקר".
בעוד שלושה חודשים יסיים חיון את שירות ההתנדבות בן השנה ויחל סבב של ועדות רפואיות ורופאים במטרה להוכיח את יכולתו להשלים שירות צבאי מלא בן שלוש שנים.
NRG צפון, יאיר קראוס.
