הנפש אבודה ודואבת
כבר זמן רב שאני מרגישה מבולבלת ואבודה באופן כללי. שרויה במצב של חוסר החלטיות וכיוון. משהו איתי תקוע. אולי זה חוסר אמונה בעצמי.
כלומר, אני מבינה שישנה בעיה אבל לא מצליחה לעשות עם זה משהו מועיל. הכל ברמה של מחשבות ותובנות בראש אבל להגיע למצב של לתרגם את זה לעשייה זאת הבעיה.
לפעמים אני כבר לא מבינה את עצמי כי כמה אפשר לשחות בזרם מעגלי כזה ולהישאר שפויים. אולי אני מפחדת משינוי או שמא מדובר ביציאה מאיזור הנוחות (שלא קורה בו מי יודע מה).
במובן מסוים אני מרגישה כל הזמן כמו על קו הזינוק (היכון-הכן-צא) רק שאני תקועה איפשהו בין השלב של היכון להכן, עדיין לא קרובה לצא.
כבר זמן רב שאני מרגישה מבולבלת ואבודה באופן כללי. שרויה במצב של חוסר החלטיות וכיוון. משהו איתי תקוע. אולי זה חוסר אמונה בעצמי.
כלומר, אני מבינה שישנה בעיה אבל לא מצליחה לעשות עם זה משהו מועיל. הכל ברמה של מחשבות ותובנות בראש אבל להגיע למצב של לתרגם את זה לעשייה זאת הבעיה.
לפעמים אני כבר לא מבינה את עצמי כי כמה אפשר לשחות בזרם מעגלי כזה ולהישאר שפויים. אולי אני מפחדת משינוי או שמא מדובר ביציאה מאיזור הנוחות (שלא קורה בו מי יודע מה).
במובן מסוים אני מרגישה כל הזמן כמו על קו הזינוק (היכון-הכן-צא) רק שאני תקועה איפשהו בין השלב של היכון להכן, עדיין לא קרובה לצא.