ממש אין צורך בפורמולה, אספר לך מניסיון
קודם כל מצוין שאת שואלת - אני עברתי את ההנקה והביות המלא אחרי הקיסרי בהצלחה רבה בזכות העצות שקיבלתי בפורומים השונים.
אז ככה - התאומות שלי בנות 4.5 חודשים, נולדו בקיסרי במאיר ואני יכולה לספר לך ולייעץ לך על סמך זה.
1. אני רציתי בכל מקרה ביות מלא, אבל במאיר לא נותנים ביות מלא ב-24 שעות הראשונות אחרי הניתוח. ביממה הראשונה את חייבת להיות במחלקת היי-ריסק, ורק אח"כ בהנחה שהכל אצלך תקין מוכנים להעביר אותך לביות מלא.
2. בהמלצת הפורומים - וזו ההמלצה החשובה ביותר, דאגתי מראש שתהיה לי עזרה פוטנציאלית 24 שעות ביממה אחרי הניתוח. קבעתי עם אמא שלי ועם חמותי שיעשו תורנות ושיהיו פנויות אלי, בסוף נזקקתי להן פחות משחשבתי, אבל ל24 השעות הראשונות זה היה קריטי.
בקיצור - מומלץ מאד מאד לדאוג לעזרה צמודה לפחות ליממה הראשונה, ואם אפשר גם יותר מזה, אם אין מישהו במשפחה אז לנסות לארגן מישהו/י בשכר (דולה פוסט פארטום) .
3. בכל מקרה, ה24 שעות הראשונות היו הקשות ביותר, בעיקר בגלל שהבנות היו בתינוקיה, וגם בגלל הכאבים של אחרי הניתוח. העניין היה שהייתי צריכה להגיע לתינוקיה להניק אותן בלילה. זה היה מעצבן מאד, כי הדרך מהחדר לתינוקיה לא קצרה, ולא היה לי סיכוי ללכת בשלב הזה. אמא שלי לקחה אותי על כסא גלגלים. גם היה מעצבן שהעירו אותי כל שעתיים וחצי בערך, כשהבנות לא היו רעבות בכלל בכלל בכלל, באתי, חצי שעה ניסיתי להעיר אותן ולשכנע אותן לאכול, עוד חצי שעה הנקתי, ואז אחרי פחות משעתיים קראו לי שוב מהתינוקיה כי מבחינתם עברו שלוש שעות מההאכלה הקודמת - בפועל עברו בקושי שעתיים וחצי, והן היו עוד פחות רעבות, שוב בזבזתי הרבה זמן...
אבל זה היה בכל מקרה נסבל, אמא היתה צמודה אלי, ואת שעות השינה יכולתי להשלים ביום.
4. בצהריים ביום למחרת הניתוח כבר העבירו אותי לביות מלא ואז זה היה נ-פ-ל-א. הבנות היו צמודות אלי כל הזמן, ההנקה לא היתה אישיו כי פשוט הרמתי אותן מהעריסה והנקתי אותן במיטה, זה בכלל לא היה כ"כ קשה (מה שקשה אחרי הקיסרי זה לקום משכיבה, אבל על מיטת בית חולים זה לא כ"כ נורא כי יש ידיות). אז כבר בלילה השני הרגשתי שאני לא צריכה שום עזרה ושחררתי את אמא וחמותי, שמצידן היו מוכנות לבוא.
בלילה בביות המלא אפילו הרשיתי לעצמי לנקר-לנמנם תוך כדי ששתי הבנות ינקו, אבל זה כי אני מניקה מדופלמת ורגילה להניק תוך כדי שינה. בכל מקרה זה היה ממש נוח ותענוג, רק צריך לדעת שכשהאחות תופסת אותך במצב הזה היא נוזפת בך קשות
כן ביקשתי מאמא שתבוא להיות איתי במשך היום, וחמותי החליפה אותה אחר הצהריים, הן עזרו לי בכלל - לא רק בענייני הנקה, אפשרו לי לנוח, עזרו לי בהחלפות, והביאו אלי את הבנות כשהן רצו לינוק. ביום השלישי כבר הסתדרתי לגמרי לבד והייתי בשלה לחלוטין לחזור הביתה, ובאמת חזרתי הביתה יום אחד מוקדם יותר ממה שהייתי אמורה
בשורה התחתונה -
ההמלצה החמה שלי היא לדאוג לעזרה, בעיני הכי טוב ביות מלא עם עזרה צמודה 24 שעות, ואם לא - והן בתינוקיה, אז גם, לדאוג לעזרה. אני חושבת שבכל מקרה, אם את שמה אותן בתינוקיה ואין מי שיעזור לך תהיה אחות שתקח אותך לתינוקיה בכסא גלגלים אז גם זה אפשרי, אבל זה לא להיט, וכדאי מאד לברר את מדיניות בית החולים בנושא, אם זה בית חולים מעודד הנקה - כמו סורוקה למשל, ברור שהרבה יותר יפעלו לעזור לך.
בהצלחה!!!
