הנקה בלילה. מנסה להבין...

[שוקותות]

הנקה בלילה. מנסה להבין...

המתוקים בני 7 וחצי חודשים.
חזרתי לעבודה והם נשארים בבית עם אמא שלי המטפלת המדהימה.
אוכלים ארוחת תמ"ל, פירות וירקות עד שאני חוזרת בערך ב-2.
ואז מקבלים קינוח מתוק שמרדים אותם.
עד 7 בערב יונקים פ"י דרישה וב-7 מקבלים 120-180 מ"ל תמ"ל.

העניין הוא שהם מתעוררים אחרי שעתיים מרגע שנרדמו ודורשים שוב אוכל.
וכך קורה כל הלילה!!!

מצד אחד הם בטווח הנמוך של הנורמה ואני רוצה שיגדלו אז אני לוקחת אותם למיטתי ומיניקה.
העיקר לישון ושיגדלו.

מצד שני - מה עם השינה הרגועה שלי?? ושלהם??

מה דעתכן??

 

[יעל חיפה]

יש לי תחושה שזה כמו אצלנו

התחושה שלי היא שהם פשוט מחפשים להשלים את הקרבה שאיננה כל היום...

 

[שוקותות]

ואיך את מתמודדת עם זה?

נכנעת להם?
או נלחמת?

 

[יעל חיפה]

הם עדיין קטנים (4 חודשים)

והיציאה לעבודה מאד טריה.
אני משערת שאתן לזה חודש אחרי החגים ואז אתן לפי הצורך ובשאר הזמן מוצץ (היום השד בחוץ חצי לילה...)

 

[אמאגםלתאומים]

לא בהכרח קשור ליציאה לעבודה

רק כדי להרגיע רגשות אשם למינהם (אם יש...) בגיל שאתן מתארות (וגם הרבה הרבה אחריו) התאומים שלי שאיתי כל היום וכל הלילה היו קמים באותה תדירות. באופן כללי אני שמתי לב שכל פעם סביב גל נוסף של בקיעת שיניים היתה החמרה בתדירות הקימות בלילה (לפעמים מדובר בחוכמת הבדיעבד כמובן...). וגם היום, במרומי גיל שנתיים ושלושה חודשים, כשהם בוגרי גמילת לילה (אם כי התואר שלהם על סף פסילה בשל קושי ביישום

) הם יונקים בלילה, אמנם לא שעתיים אחרי שנרדמו בל לפנות בוקר מתחילות הנקות בתדירות די גבוהה. יש כאן מספיק אמהות שיכולות לספר על הצלחה בגמילת לילה. אני חושבת שאצלנו, אחרי נסיונות הגמילה שלהם אני עברתי גמליה מהשאיפה שישנו מלא שעות רצוף וינקו רק ממש אחרי שמתעוררים בבוקר שאחרי...

 

[עלמתיה]

תופעה מוכרת שאינה קשורה לכך שאת עובדת

אני עובדת מהבית והילדים איתי 24/7.
גם עם הגדולים וגם עם הקטנים אחרי גיל חצי שנה התחילו להתעורר יותר ולדרוש ציצי.
לגדולים נתתי לפי דרישה עד שמצאתי את עצמי ישנה על מזרן בסלון וכמו עוף על הגריל נעה בין אחד לשני עם הציצי. התוצאה: גם אני וגם הם לא ישנו טוב.
לקראת גיל שנה נשברתי והחלטתי לגמול מהנקת לילה. לא היה פשוט, אבל מהר מאד התרגלו לנהלים החדשים והתחלנו כולנו לישון היטב.
הפעם החלטתי לא לתת למצב הזה להמשך יותר מדי (בכל זאת, הפעם אני עם ארבעה ילדים וגם למודת ניסיון). בסביבות גיל שמונה חודשים החלטתי לגמול מאכילה בלילה. תוך כמה ימים הלילות שלי השתפרו. קורה שמישהו מתעורר מתוך שינה. אנחנו ניגשים (עדיף שבעלי, אבל לפעמים אני מרחמת עליו) מלטפים מעט, וחוזרים לישון.
אגב, לדעתי העיתוי המוקדם חשוב כי אחר כך הם מתחילים לעמוד במיטה והרבה יותר קשה להרגיל אותם להמשיך לישון.

אני מבינה שאת מרגישה שחשוב שיאכלו כדי לגדול, אבל אל תשכחי שהורמון הגדילה מופק בזמן שינה ולכן שנת לילה חשובה עבורם לא פחות מחלב.

 

[שוקותות]

איך מלמדים לישון לילה שלם? מניסיונכן?...

אשמח לשמוע חוויות, קשיים.
אני נחושה לעשות את זה.
מיום כיפור אני בחופש למשך שבועיים וזה הזמן להרגיל אותם.

איך אתן עשיתן זאת?

 

[עלמתיה]

קצת על גמילה מהנקת לילה

1. לקבל החלטה מודעת ולהיות שלמים איתה - התחלנו תהליך ואם נישבר באמצע נצטרך להתחיל שוב מהתחלה.
2. בעיניי יותר קל לגמול את שניהם ביחד- גם אם הבכי כפול, התהליך מתרחש בפעם אחת (פחות לילות גמילה קשים).
3. למרות שקשה להאמין, בדרך כלל הגמילה מסתיימת תוך כמה לילות ספורים - שננו את זה ברגעים הקשים ביותר. האמינו שזה עובד.
4. יש כל מיני שיטות לגמילת לילה, אני מעדיפה את זו שבה נשארים ליד התינוק, מלטפים, שרים, מנסים להרגיע, אפילו אפשר קצת להוציא מהמיטה ולחבק לכמה דקות, אבל לא להוציא אותו מהחדר ולהרדים בכל מקרה במיטה. כשהתינוק רגוע יוצאים מהחדר.
5. אפשר להציע מים.
6. אפשר לעשות חיפוש על שיטת לילה טוב של גנית פרג. אני לקחתי הרבה מהשיטה שלה בלי להיעזר ביועצת שינה.

 

[1גם אני פה]

תוכלי לפרט על גמילת הלילה?

גם שלי 7.5 חודשים, והחזרה לעבודה פשוט זוועה בגלל הקימה בלילה.... איך גומלים? איך יודעים שזה לא רעב?

 

[1גם אני פה]

תוכלי לפרט על גמילת הלילה?

גם שלי 7.5 חודשים, והחזרה לעבודה פשוט זוועה בגלל הקימה בלילה.... איך גומלים? איך יודעים שזה לא רעב?

 

[nk11]

מנצל"שת- גם אצלי! הצילו!!

בני כמעט חצי שנה. אני איתם בבית.
עד לפני כשבועיים ישנו לא רע בכלל בלילות (הבת המהממת ישנה 11 שעות ברצף והבן גם עשה עבודה לא רעה וישן 6-7 שעות ואח"כ עוד 3-4).
ופתאום- איזה רגרסייה.... בא לי לבכות.
הפערים שפתחו בעבר התחילו להצטמטם בהדרגה, עד שלפני 3 ימים העירו אותי כל 45 דקות, כל פעם מישהו אחר. (בעיקר הבן).
חשבתי שאני משתגעת.

חשבתי שאולי זו מחלה, אולי שיניים, לא ידעתי כבר מה לחשוב. הלכנו לרופא ולא ראה כלום.
הכרזנו על לילה של תיקון וניסינו להילחם בהם, להחזיר לישון ולהניק רק כל 3-4 שעות ולא יותר. הפסדנו במלחמה, איזה צרחות... עד עכשיו אני מתפלאת שהשכנים לא הזמינו לנו פקידת סעד אחרי הלילה הזה...

בינתיים נכנעתי ואני קמה להניק כל פעם שהם מתעוררים. כרגע זה בערך כל שעתיים.
אתמול והיום שמתי לב שהם אוכלים פחות לאורך היום (גם יונקים פחות וגם אוכלים פחות טוב את הארוחות הטחונות לאחרונה) ואז לדעתי הם קמים בלילה כדי "להשלים". נשמע לכן הגיוני? ואם כן אז למה???? ואיך מחזירים אותם לאכול טוב לאורך היום? ובכלל- מאיפה הם קיבלו את הרעיון הטפשי הזה של לאכול בלילה פתאום?

גם אצלי הם נמצאים בתחתית האחוזונים וחשוב לי מאוד שיאכלו ויעלו עוד במשקל. נראה לי גם מוקדם מידי לגמילת לילה, הם מרגישים לי עדיין פיצקים.
מצד שני, מאז שאיבדתי אותה, נזכרתי עד כמה השינה חשובה לשפיות שלי. וחשוב שתהיה להם אמא שפוייה, לא?. בקבוק אין מצב שיקחו, בטח שלא הבן (שהוא המתעורר הראשי).
אז מה עושים?????????????

 

[אמאגםלתאומים]

לגבי השלמת אוכל בלילה

יש שלב כזה שבו התינוקות מאד סקרנים ומאד פעילים ביום ולכן בלילות הם מפצים על כל מה שלא הספיקו במהלך היום בהקשר של יניקה... ובאופן כללי, מהנסיון המצטבר שלי עם ששת ילדינו, אוכל מוצק הוא הדבר הראשון שנפגע כשעובר עליהם משהו, אפילו קל, התחלה של הצטננות, שיניים שמתחילות להציק, וירוס שעובר עליהם בקלות יחסית וכו' וישר יש פחות אכילה של מוצקים. זה אחד היתרונות בעיניי בהנקה שנמשכת גם בגילאים האלה. דרך אגב, הבכור שלנו הפסיק לינוק בגיל שמונה חודשים ואחר כך כשהיה חולה אני ממש זוכרת איך האוכל היחיד שהוא הסכים לאכול היה התמ"ל ...

 

[nk11]

2 הדברים שכתבת נשמעים לי הגיוניים

הם באמת הרבה יותר סקרנים ואני חייבת להניק בסביבה נטולת גירויים עכשיו (אין מצב כמעט להניק עם עוד אנשים ליידי, פעם זה בכלל לא היה איכפת להם...). הכי נחמד זה שתו"כ ההנקה הם מתחילים פתאום לדבר או לשיר לעצמם, או לחייך אלי ולעשות לי עיניים. אני חולה על זה!!!

) אבל יכול להיות שהם יונקים פחות בגלל זה.
וגם- הם שניהם מצוננים ובגלל זה באופן כללי אוכלים פחות טוב. דווקא היה נראה לי שמוצקים יותר קל להם מהנקה אבל כנראה שהם באמת משלימים בלילה.
אם כך אני מקווה מאוד שכשהאף יפתח בחזרה גם השינה תשתפר....

תודה!

 

[מחפשת בריאות]

אין לי הרבה זמן לכתוב אבל ממליצה על ספר

שלא בטוח יעזור לכולן או כולן יתחברו אליו:
הורים גם בלילה.
אני קוראת עכשיו וזה מעורר למחשבה...
זהו, מושמוש קורא לי... ביייי....

 

[מחפשת בריאות]

התכוונתי שלא כולן יתחברו

 

[הדר תאומים]

הו מה יפים הלילות הקסומים.. להניק או לא בלילה

הי שוקותות

קוראת את העייפות הגדולה בין המילים שלך ושל הבנות הנוספות שכתבו...
אין ספק שזה אחד מהנושאים השנויים במחלוקת - מתי לגמול מהנקות הלילה ???

יכול להיות שההתעוררויות קשורות לחזרתך לעבודה ויכול להיות שלא.. אי אפשר לדעת בוודאות.
כל מה שכתבו הבנות לפניי נכון וטוב, כך שלא אמשיך לקשקש עוד הרבה.

באופן אישי, לי קצת קשה עם גמילת לילה לפני גיל שנה. אבל - ויש פה אבל גדול!!!
זה מאוד משתנה מאחת לאחת, וצריך לראות באמת מה קורה עם הילדים.

יש פעמים שגמילת הלילה - עושה רק טוב לכולם. הקטנים אוכלים טוב יותר במהלך היום, ישנים יותר טוב בלילה וכמובן אמא ישנה טוב יותר- וזה משפיע על הכל.
נסי להתייעץ עם יועצת שינה שתומכת בהנקה - אני מכירה שתיים שאת יכולה להתייעץ איתן - גילה פרץ או איילת ישראלי.
בנוסף - שני ספרים מומלצים בנושא:

"הורים גם בלילה" של ד"ר סירס.
"לישון בלי לבכות" של ד"ר אליזבת בנטלי מתורגם מאנגלית. במקור - the no cry sleep solution

בהצלחה
ספרי לנו מה החלטת לעשות

 

[שוקותות]

כרגע החלטתי...

להרפות ולא להילחם בהם בלילה.
גם אם זה אומר שהם ישנו איתנו.

ננסה, נראה איך ילדך ואם שנתנו תהיה סבירה.

חשוב לי להמשיך להניק, אנחנו אוטוטו 8 חודשים.
והחורף בפתח.
ואני בסה"כ נהנית מזה אחרי התחלה קצת קשה.
אלו רגעי הקסם שלנו.

בקשר ליועצת הנקה שהיא גם יועצת שינה- שוחחתי בעבר עם מילה - יועצת של קופ"ח כללית. דרך המוקד של ייעוץ הנקה.
בזמנו דיברנו על איך להרדים אותם במיטה.

העניין הוא שאני מרגישה שכרגע הכל משובש, גם בגלל החגים, שעון החורף, השיניים, הנזלת והעייפות שלי.

אז ארפה ואקווה שכולנו נרגע ונתאפס.

גמר חתימה טובה!!

 

[1גם אני פה]

הדר - שאלת המשך

לא יאומן כמה הדברים של שוקותות כמעט זהים אצלי!
כל כך קשה לעבוד כשקמים כמה פעמים בלילה. למזלי אין לי בעייה לחזור לישון, ולפעמים בהנקות אני גם מנמנמת, ובכל זאת...

איך יודעים אם הצורך בציצי בלילה הוא רעב או רצון להתנחם על הציצי, כלומר משהו רגשי ולא צורך פיסי?
תוכלי לפרט קצת על גמילת לילה לאחר גיל שנה? (בהנחה שאמשיך להניק עד אז, מקווה מאוד...).