מחפשת בריאות
New member
הנקת הקטנים (הגדולים) שלי מתחילה להקשות 
אשמח לעזרתכם.
התאומים שלנו בני שנה וחצי וקצת יותר.
עד עכשיו הם יונקים, מאוד מחוברים...(האמת שהבן קצת פחות מהבת)
היו איתי בבית כל היום עד גיל שנה. בגיל שנה התחלתי להשאיר אותם אצל מטפלת כמה שעות ביום ולאט לאט יותר ויותר עד שיצאתי לעבוד במשרה מלאה. הם כאמור המשיכו לינוק כשהיו איתי בבית ובעיקר בלילות כשאני מתהפכת על משכבי מצד לצד (ודווקא מצליחה לישון היטב)
הם ישנים איתנו בלינה משותפת.
היו נרדמים בהנקה עד לפני כחודשיים ועברו להירדם בטיולים ליליים בעגלה בפארק שמול הבית.
הם נשארים בעגלה עד שאני הולכת לישון ואז מעבירה אותם למיטה המשותפת.
(יש לציין שאצל המטפלת הם נרדמים על מזרון עם/בלי מוצץ שהתוודעו אליו רק לאחרונה...)
לאחרונה אני מתבחבשת הרבה עם שאלת הגמילה.
מצד אחד - אני רוצה עוד להמשיך ולא לגמול לגמרי. זאת חוויה מדהימה(הנקת תאומים...) ככול שהם גדלים הם יותר חמודים!
מצד שני - ההנקות הליליות מתחילות להקשות, ואני מרגישה שאני מוצץ וזה מתחיל להפריע לי.
תמיד גמלתי קודם ביום ואח"כ בלילה וככה התחלתי לעשות גם עכשיו. הם כבר לא יונקים ביום...
אני רוצה לגמול אותם מההנקה הלילית, וגם בא לי לעבור כבר לשלב הבא בלינה המשותפת.
קניתי להם כורסאות/מזרנים כאלה של פו הדוב וסידרתי ליד המיטה שלנו.
ממש קיוויתי שהכל ילך חלק, שהם ירדמו יפה כמו אצל המטפלת (מה אני חושבת לעצמי???)
ואם הם יתעוררו בלילה אניק קצת ואחזיר למזרון שלהם...
תנחשו איפה הם עכשיו?
בחוץ בטיול עם אבא.
מה עושים?
איך עוברים הלאה לשלב הבא ברצף?
בכוונה כותבת רצף כי אני ובעלי מאוד מחוברים לרעיון הזה, אם כי אני חושבת שתמיד צריך לבחון את ההתאמה לחיים שלנו.
ההתאמה לחיי כרגע היא לעבור שלב, אך אני לא רוצה לכפותו על הקטנים. נראה לי שפיתרון של מזרונים לייד המיטה עם הנקות ליליות תכליתיות (ולא כל הלילה להיות סוג של מוצץ) הוא הפתרון המתאים לכולם. אבל גם אותו קשה ליישם.
תודה למי שקראה עד כה.
עצם הכתיבה עושה את שלה - מסדרת בעיקר...
אבל אשמח לשמוע רעיונות ועצות איך לעבור את הימים (הלילות בעצם) הקשים האלה...
תודה שוב!
אשמח לעזרתכם.
התאומים שלנו בני שנה וחצי וקצת יותר.
עד עכשיו הם יונקים, מאוד מחוברים...(האמת שהבן קצת פחות מהבת)
היו איתי בבית כל היום עד גיל שנה. בגיל שנה התחלתי להשאיר אותם אצל מטפלת כמה שעות ביום ולאט לאט יותר ויותר עד שיצאתי לעבוד במשרה מלאה. הם כאמור המשיכו לינוק כשהיו איתי בבית ובעיקר בלילות כשאני מתהפכת על משכבי מצד לצד (ודווקא מצליחה לישון היטב)
הם ישנים איתנו בלינה משותפת.
היו נרדמים בהנקה עד לפני כחודשיים ועברו להירדם בטיולים ליליים בעגלה בפארק שמול הבית.
הם נשארים בעגלה עד שאני הולכת לישון ואז מעבירה אותם למיטה המשותפת.
(יש לציין שאצל המטפלת הם נרדמים על מזרון עם/בלי מוצץ שהתוודעו אליו רק לאחרונה...)
לאחרונה אני מתבחבשת הרבה עם שאלת הגמילה.
מצד אחד - אני רוצה עוד להמשיך ולא לגמול לגמרי. זאת חוויה מדהימה(הנקת תאומים...) ככול שהם גדלים הם יותר חמודים!
מצד שני - ההנקות הליליות מתחילות להקשות, ואני מרגישה שאני מוצץ וזה מתחיל להפריע לי.
תמיד גמלתי קודם ביום ואח"כ בלילה וככה התחלתי לעשות גם עכשיו. הם כבר לא יונקים ביום...
אני רוצה לגמול אותם מההנקה הלילית, וגם בא לי לעבור כבר לשלב הבא בלינה המשותפת.
קניתי להם כורסאות/מזרנים כאלה של פו הדוב וסידרתי ליד המיטה שלנו.
ממש קיוויתי שהכל ילך חלק, שהם ירדמו יפה כמו אצל המטפלת (מה אני חושבת לעצמי???)
ואם הם יתעוררו בלילה אניק קצת ואחזיר למזרון שלהם...
תנחשו איפה הם עכשיו?
בחוץ בטיול עם אבא.
מה עושים?
איך עוברים הלאה לשלב הבא ברצף?
בכוונה כותבת רצף כי אני ובעלי מאוד מחוברים לרעיון הזה, אם כי אני חושבת שתמיד צריך לבחון את ההתאמה לחיים שלנו.
ההתאמה לחיי כרגע היא לעבור שלב, אך אני לא רוצה לכפותו על הקטנים. נראה לי שפיתרון של מזרונים לייד המיטה עם הנקות ליליות תכליתיות (ולא כל הלילה להיות סוג של מוצץ) הוא הפתרון המתאים לכולם. אבל גם אותו קשה ליישם.
תודה למי שקראה עד כה.
עצם הכתיבה עושה את שלה - מסדרת בעיקר...
אבל אשמח לשמוע רעיונות ועצות איך לעבור את הימים (הלילות בעצם) הקשים האלה...
תודה שוב!