הסבת מקצוע בכפייה

אני 1oo

New member
הסבת מקצוע בכפייה

שלום יקרות,
אולי קצת הגזמתי בתיאור, אך אני מרגישה שנכפה עליי בעבודה שינוי שאינני רוצה בו...
קצת רקע, אני עובדת שנה פלוס במקום עבודתי הנוכחי, ועד כה מאוד אהבתי את התפקיד ונהניתי. גם מאופי העבודה וגם מהצוות שאיתי. לפני קרוב לחודש הרגשתי דחף להתקדם מבחינה מקצועית, לחפש תפקיד יותר יוקרתי ומשמעותי, עדיף עם משכורת גבוהה יותר, אם כי מה שחשוב לי בשלב זה הם הלמידה והניסיון (ולכן ייתכן שאתפשר על שכר). כרגע העניין הזה לא התקדם ודי באוויר.
לפני שבועיים התבשר לי שהמנהל הישיר שלי עתיד לעבור תפקיד (בתוך הארגון), וזו פצצה בפני עצמה בשבילי כי אני מאוד אוהבת אותו כאדם ואנחנו ביחסים טובים מאוד. ולא רק שהוא עוזב, גם "כופים" עליי תחום אחריות נוסף מעבר להגדרת התפקיד אותו אני עושה מזה כשנה כבר. השינוי הזה, התוספת הזאת של האחריות, היא כבדה עליי, נפשית מתסכלת אותי, אני לא מוצאת בזה עניין, זה מוריד לי את המוטיבציה, לא רוצה את התחום אחריות הזה שכופים עליי... זה לא קשור למקצוע אותו בחרתי ולמדתי, ואני לא מתחברת לתחום המשעמם הזה, השגרתי, חסר נפח וחסר ערך מוסף. זו עבודה שחורה, עבודה רוטינית, חזרתית, בחלקה אפילו קצת פקידותית (זה מעליב אותי לבצע עבודה כזאת), וזה מבחינתי זלזול ביכולות ובאינגליגנציה שלי... אם לא מציעים לי קידום אחרי שנה פלוס, אז לפחות להישאר בתפקיד הנוכחי, אך אני לא מוכנה לרדת ברמה, ותחום האחריות הזה זו ירידה ברמה בשבילי...
אני מצד אחד מנסה להגיד בקול חזק שאני לא מעוניינת בתחום אחריות הנוסף הזה. אך מצד שני אין לי ברירה כל כך ואני לומדת את התחום הזה ומרגישה שאני כבר כמעט בתוך זה ואין לי איך לברוח. אני לא בנאדם של שבירת כלים, ולא של שביתה או מלחמה, כלומר מאוד קשה לי להגיד שאני "לא עושה את זה וזהו". או להתנתק מהתחום הזה חד צדדית. אני לא רוצה לפוצץ את היחסים עם המנהלים. חשוב לי לשמור על אווירה כמה שיותר רגועה ולעשות דברים או לסרב בנועם. בנוסף בניתי עד עכשיו מוניטין מסויים ואני לא רוצה להרוס את השם הטוב שלי; כלומר לא מתאים לי להתחמק או לחפף אנשים, גם לא בנועם, אני אדם של אמת, ומעדיפה להגיד ישירות מאשר "לסבן" מישהו בארגון. כי בסוף זה יתפוצץ בפרצוף. לכן דברים כגון "אני עסוקה עכשיו ולא יכולה לבוא ללמוד ולא יכולה להתפנות לזה" לא כ"כ בא בחשבון מבחינתי.. וגם האופציה של לקחת על עצמי את התפקיד אך להיות "גרועה" בו, לא מתאים לי. אני רוצה ללכת בטוב, ולא עם הראש בקיר. לא רוצה מלחמות.
אך בשורה התחתונה, א'), לא מתאים לי תחום האחריות הזה ואני לא רואה את עצמי עושה עבודה שחורה ומשעממת כזאת לאורך זמן. אין לי בעיה שבוע/שבועיים, אבל ממש אין מצב שהקריירה שלי תיראה כמו תחום האחריות שמוצע לי ונכפה עליי... ב'), אני מחפשת להתקדם בקריירה וקשה לי להאמין שהתחום הזה שנכפה עליי יקדם אותי לאנשהו. ייתכן שבעקבות השינוי הזה אתפטר מכאן מהר יותר ממה שחשבתי... ג'), חשוב לי לשמור על יחסים טובים כאמור. בלי אולטימטומים ומלחמות מיותרות.
דיברתי עם המנהל הישיר שלי, ועם המנהלת בדרגה מעליו. נאמר לי שינסו למצוא פיתרון אך זה יהיה קשה, ולא בטוח שיצליחו להוריד את תחום האחריות הנוסף הזה ממני. זה מצריך ממני כרגע 30%-40% מהזמן, ויש תסכול ורגשות שליליים שמלווים אותי לאורך היום. אני אובדת עצות. נכון למצב כרגע כפי שאני רואה את הדברים, אני נשאבת פנימה ללא שליטה, כנגד רצוני. הצילו...
הייתי רוצה אולי לדעת כיצד עליי להתנהל בעבודה בחודש הקרוב, או מה בעצם האפשרויות שלי, ואיך להתמודד עם כל המצב הזה שנכפה עליי?
אודה מאוד על עזרתכן בפריסה ובהכוונה מה עליי לעשות..
אתן מאוד עוזרות ועושות עבודת קודש

 
פריסת ייעוץ בגרסה מצומצמת

כיצד עלי להתמודד עם הבלתי אפשרי מבחינתי כרגע?
 

אני 1oo

New member
תודה רבה אורליט, פרסתי

השאלה שנשאלה:
כיצד עלי להתמודד עם הבלתי אפשרי מבחינתי כרגע?

תוצאות פריסת ייעוץ רזה:

מצב נוכחי - שלוש הגביעים
עיצה - שבע החרבות
ממה להמנע - מוות
תוצאה - תשע הגביעים
 
יש לך תחושה

של קלילות הדעת בעקבות השינויבקרב מי שעובד איתך או עוסק באותו תחום ששונה אצלך ואצלו/ם זה חלק בלתי נפרד מתקופת עבודתם.
הצירוף הזה מביא אותך להרגשה שהסביבה לא מתאימה לרמתך ואינה אינטילגנטית מספיק.
את לא מזלזלת.
את פשוט חשה כך בתוכך.
כדאי לא לעשות צעדים נמהרים שיקרינו את אי האמון שיש לך בהם.
היו לויאלית למרות הקושי.
אל תעשי שום צעד לשינוי ושבי בשקט.
שינוי יבוא כשדברים יתרחשו בתהליכים שלך אין עדיין השפעה עליהם.
הפעולות שנתבקשת לעשות בפריסה- יובילו להרגשה מיטיבה יותר בהמשך של בטחון רגשי.
סבלנותתתתתת(בכוונה משכתי את האות ת')
בהצלחה.
 

אני 1oo

New member
אורליט תודה רבה
אז אם אני מבינה נכון,

"לא לעשות שום צעד לשינוי ולשבת בשקט" זה בעצם אומר לקבל על עצמי את האחריות הזאת ואת המצב, לשתף עם זה פעולה, ואולי אפילו להגדיל ראש כן לקחת משימות על עצמי? היום יצא שבכלל לא נגעתי בתחום הזה. ואולי מחר כדאי לי להגיע מוקדם לעבודה, ומיוזמתי להתחיל לטפל במשימות השוטפות? היום לא ביקשו ממני. אבל אני מניחה שאני לא צריכה לחכות שיבקשו... אלא לעשות מיוזמתי. כן? או: שלשבת בשקט זה אומר להמשיך בעבודתי הרגילה, עד שיבקשו ממני במפורש לעשות בנוסף משימות מהתחום שאני פחות מתחברת אליו?
הקלפים אומרים, למעשה, שגם אם נוצר מצב מתסכל, לא כדאי להמשיך לטחון מים ולפתוח את הדברים האלה מול המנהל והבוסית? שאני לא צריכה להשתתף בשיחות האלה? (יחד עם עובדת נוספת שנאלצת גם מידי פעם לעשות משימות אלה). לתת לה לדבר ושאני אשב בשקט, או פשוט לא להתקרב לאזור השיחה? נראה לי שאני מעדיפה כן להיות נוכחת בשיחה אבל לשמור על פרופיל נמוך.. כדי להיות מעודכנת בהתפתחויות ובמה שקורה..

תודה רבה רבה על תשובתך הזריזה
 
זה אומר

לעשות מה שצריך ולא לגרום לסערות מיותרות.
לא להגדיל ראש ולא להציע הצעות.
בלי מלחמות בלי בעיות ולא לדבר בשם עובדים אחרים.
 
למעלה