הסגת גבול?

[עוד יוסף פנדריך]

הסגת גבול?

המתנחל אלחנן גרונר הורשע היום בעבירה של הסגת גבול בעקבות תקרית לפני 6 שנים. הנל הגיע לביתו של שי ניצן שהיה אז משנה לפרקליט המדינה ומחה בפניו על פעולות שהוא עושה נגד מתנחלים. לאחר שניצן דרש ממנו לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך. המתנחל הואשם בשורה של עבירות שמרובן זוכה למעט הסגת גבול.

ביהמ"ש קבע שהנאשם הגיע לביתו של שי ניצן כדי להקניטו ולכן אשם בהסגת גבול.

למקרא ס' 447 לחוק העונשין, יתכן שהיתה הסגת גבול במובן הטכני אבל ספק אם היה מקום להרשעה.

שי ניצו כאז כן עתה מחזיק בעמדה ציבורית בכירה מאוד. הוא אישיות ציבורית וככל שמעמדו הציבורי של המתלונן גבוה יותר, קטנה ההגנה שניתנת לו כנגד דברי עלבון והקנטה.

במלים אחרות, הגעה לביתו של איש ציבור כדי למחות בפניו על מדיניותו, אינה כה חמורה כמו הקנטה של אדם פרטי.

יתר על כן, הנאשם הסתלק מיד לאחר שהמתלונן דרש ממנו זאת.

לפיכך עומדת לנאשם הגנה של זוטי דברים.

לכן היה מקום לזכות את הנאשם גם מעבירה זאת.

http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2800126

 

[prizman]

אתה מבלבל בין הדברים.

אתה כותב שיש להקל על מי שהקניט איש ציבור אבל האיש אכן לא הורשע בהקנטה או בהעלבת עובד ציבור.
הסגת גבול איך שלא מסתכלים עליה היא עניין טכני. בצד אחד הצד שלך, בצד השני צידו של הזולת וברגע
שחצית את הקו המפריד ביצעת הסגת גבול. טכני לחלוטין וההרשעה במקומה.

 

[עופר בן אברהם]

לא, הוא לא

כפי שהובהר לא אחת בפורום זה (לדוגמה), הסגת גבול כשלעצמה אינה עבירה. הסגת גבול היא עבירה רק אם נעשתה במטרה להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה (סעיף 447 לחוק העונשין) או, לפחות, מתוך צפיית אחת התוצאות האלה (ההפחדה, ההעלבה וכו') כאפשרות קרובה לוודאי (סעיף 20(ב) לחוק).
על כן, אפשר לקבל את דעתו של עו"ד פנדריך (שהיה נכון לזכות את אלחנן גרונר מעבירת הסגת גבול) ואפשר לחלוק עליה, אך אין להאשימו בבלבול בשל ההנמקה, שההקנטה במקרה הנדון הייתה קלה וזניחה. זה נימוק ענייני, משום שבלי ההקנטה (או אחת מחלופותיה הנ"ל) לא הייתה מתגבשת העבירה.

 

[prizman]

כן, הוא כן.

קרא בעצמך (יודע שקראת) את החוק ואת דבריו של העו"ד הנכבד.
הטענה שלו היא שמאחר ולדעתו האישית ההקנטה הייתה שולית וכו' אין להרשיעו בהשגת גבול.
הוא לא טען (ובצדק) שלא הייתה הקנטה, החוק לא מתייחס לחומרת ההקנטה ולפיכך היה מקום להעמידו לדין.
עקרונית, אף אם לא הייתה הקנטה כלל אלא רק אפשרות קרובה לה היה מקום להעמדה לדין.

 

[עופר בן אברהם]

זוטי דברים

חוק העונשין קובע בסעיף 34יז, ש"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".
במקרה הנדון, לדעת עו"ד פנדריך, המעשה כולו, וההקנטה בפרט, היו קלי ערך, ועל כן היה ראוי לזכות את הנאשם.
על מסקנה זו של עו"ד פנדריך אפשר כמובן לחלוק. אבל אתה, בתגובתך המקורית בשרשור זה, לא חלקת על עצם המסקנה, אלא טענת, שעו"ד פנדריך מבלבל דברים כשהוא כורך את ההקנטה בהסגת הגבול. לשיטתך, חומרת ההקנטה אינה רלוונטית, משום שהנאשם לא הורשע בהקנטה, אלא רק בהסגת גבול, ודי בכך שחצה, פיזית, קו מסוים כדי להצדיק את ההרשעה.
אבל הנכון הוא, שהנאשם הורשע בהסגת גבול במטרה להקניט, ולא רק בהסגת גבול, כי אין עבירה כזו בספר החוקים (כמובהר בתשובתי הקודמת ובמקושרת אליה, הסגת גבול כשלעצמה אינה עבירה; הסגת גבול היא עבירה רק אם נעשתה במטרה להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה או, לפחות, מתוך צפיית אחת התוצאות האלה כאפשרות קרובה לוודאי).
על כן התייחסותו של עו"ד פנדריך להקנטה הייתה עניינית, ולא היה בה שום בלבול, בין אם מקבלים את דעתו ובין אם חולקים עליה.

 

[prizman]

אנחנו רואים את הדברים בצורה שונה.

פנדריך טועה בכך שהוא כורך את חומרת ההקנטה או עצם היותה אפילו בהרשעה בהסגת הגבול.
הייתה הסגת גבול לשם הקנטה? כן.
מה היה אח"כ לא רלוונטי.