אני הד. חוויה: הייתי בהרכב שהודרך ע"י נינה סובלמן. ציטוט ממנה (במבטא אמריקאי): "ואז אנחנו במייג´ור, ואומרים ´איזה יופי, הגענו למייג´ור ואנחנו שמחים´, ואז טלמן עושה לנו לאאאאאאאאאאא" (המילים האחרונות במין נהמה)
היה פשוט נהדר... הדבר שבאמת הכי אהבתי זה שקראנו יצירות בארוקיות וקלאסיות (לעיתים גם רומנטיות) כל ערב עד שעות הלילה המאוחרות כמו מוסיקאים מטורפים...
# בסה"כ ממש נהנתי והיה ממש טוב. אני אישית הופעתי בהרכב שניגנתו בו בצורה "אוטנטית" - כולם עמדו כולל הצ´לנית (בסו קונטינואו) ששמה את הצ´לו על כיסא (כמו שרפרף שהיה בימים הטובים...) וגם היה חוסר בתקציב אז עלינו יחפים... [: וניגנו קונצ´רטו של טלמן בסול מינור (שיש שם תפקיד כמעט בלתי אפשרי טכנית לבסון לבצע ואני חייב לציין שהבסוניסטית שלנו עמדה בזה יפה...) נ.ב. - אני נגן אבוב...