סטנדרט יכול להיות בסיס להתאמות אישיות
ואכן, תלוי בהסכם הגירושין והסדרי הראיה המוגדרים בו. אם כותבים שם להסדרי הראיההם זכותומותר להורה לראות את ילדיו בזמנים כאלה ואחרים - אז זו רק זכות ולא חובה.
אבל אפשר גם לכתוב במפורש שזו חובה ואף להצמיד לה סנקציות, כגון "קנס" כספי שיופקד לטובת הילד/ים, או כל סנקציה אחרת.
בכל מקרה, לוח שכולל כל מיני "לקחים מנסיונם של קודמיך" יכול לעזור שלאלפספס נקודות "קטנות" אבל מעצבנות. דברים כמו חופשות החגים הקצרים, הארוכים, החופש הגדול, נסיעות לחו"ל, לנופש בארץ, חגים, לילהסדר ראש השנה ושאר אירועים חשובים בעייני המתגרשים, ימי הולדת של הילד,ההורה, סבים, אחים (כולל עתידיים), שעות איסוף והחזרה, מי מביא, מי לוקח, כמה זמן מראש צריך להודיע לצד השני על שינוי בתכניות (בחלוקה לפי סדר גודל השינוי), מה עושים כשמישהו חולה - הילד, ההורה, מי מבני הבית האחרים. ועוד ועוד...
מגילות אפשר לכתוב על זה!