צהוב שחור היחיד
New member
הסוד לאושר אמיתי
כל מי שתשאל (לפחות אנשים הגיוניים) מה הרצון הכי גדול שלו יענה לך להיות מאושר משהו שלמעשה די פשוט הרי שום מצב בחיים לא יכול להיות טוב אם אתה לא מאושר אבל למה לעזאזל אני רואים בפורומים אנשים עצובים הרי תקחו לדוגמא שבאים לילד קטן ושואלים אותו מה יעשה אותך מאושר? הוא יגיד שיהיה לי אופניים אני אהיה מאושר עוברים השנים והוא מקבל אופניים שואלים אותו אתה מאושר? הוא אומר לא כשיהיה לי אופנוע אהיה מאושר עוברות השנים והוא קונה אופנוע שואלים אותו אתה מאושר ? הוא אומר שיהיה לי אוטו אני אהיה מאושר וכן הלאה וכן הלאה מכאן אנו מוצאים שכל הזמן יש לבן אדם "שאיפות" שעד שהוא לא ימלא אותם הוא לא יהיה מאושר השאלה אם זה הדבר הנכון .... חכמינו אמרו אין אדם נפטר מהעולם וחצי תאוותו בידו ולכן ככל שיהיה לבן אדם יותר יהיה חסר לו יותר ויותר מזה כשבן אדם מסתכל מה אין לו אז בעצם אין לו כלום כי מה שיש לו חסר חשיבות בעיניו ומה שאין לו עדיין אין לו ולכן הוא כל החיים יהיה עצוב אומרים שקנאה הוא הדבר שהשם הכי שונא בבני אדם כי זו העבירה היחידה שבו לבן אדם אין רווח אלא רק הפסד כשבן אדם עושה עבירה בדר"כ הוא מרוויח משהו אם זו הנאה מסויימת או משהו חומרי ואילו בקנאה בן אדם רק מכניס עצמו ליותר ויותר ייסורים כדי לעשות עבירה כשבעצם אין לו כל רווח מזה..... הדרך אל האושר האמיתי מתחילה מאמונה כי רק דרך האמונה אפשר להבין את כל הדברים שלכאורה לא הולכים לנו וגורמים לנו לעצבויות קחו חומר למחשבה תחשבו טוב האם אתם באמת יודעים מה טוב לכם התשובה היא לא אף אחד בעולם הזה לא יודע מה טוב לו אלא אם הוא נביא הדוגמא הכי טובה היא במעשייה הבאה: "היה איש עני שחיפש עבודה לאחר זמן מה של תפילות לקב"ה הוא קיבל תפקידד של גבאי בבית הכנסת עוברים הימים והוא הרוויח כסף שהספיק לו ולבני משפחתו והיה מאושר יום אחד נכנס לבית הכנסת יהודי אחד שרצה לתרום כסף הוא פנה לאותו עני ואמרלו אני רוצה לתרום אבל אני מבקש לקבל קבלה העני המסכן היה אנאלפאבית וענה לא בשמחה אבל איני יודע לכתוב הלך אותו יהודי לרב של הבית כנסת ואמר לו שלא יכול להיות גבאי שלא יידע לכתוב קבלות בא הרב אל העני ואמר לו שיתחיל ללמוד לכתוב ואילו העני מרוב עבודתו ולימודו בתורה שכח לגמרי מהדבר ועבר זמן ושוב בא אותו יהודי לתרום וביקש קבלה העני שוב ענה לו שאינו יודע לכתוב ולאחר דין ודברים פיטרו את אותו עני העני המסכן בדרך חזרה מהבית כנסת לביתו חזר דרך היער בוכה ראה אותו חוטב עצים ושאל אותו למה הוא בוכה ענה לו העני שאין לו איך לפרנס את משפחתו אמר לו החוטב עצים בוא ותתחיל לעזור לי ואני אשלם לך לאט לאט עם הזמן למד העני את העבודה פרש מן האיש והתחיל לעבודבשביל עצמו עם הזמן התפתח והיה לספק העצים המרכזי בעיר לאחר זמן מה הגיעה חברה גדולה אל אותו עני ושאלה אותו אם הוא מוכן לחתום איתם על בלעדיות המנהל ששאל בהפתעה איך בן אדם שלא יודע קרוא וכתוב הצליח להגיע לדרגה הזו ענה לו אותו עני אם הייתי יודע קרוא וכתוב הייתי היום גבאי בבית כנסת...." מפה אנו למדים שאף פעם אבל אף פעם אנחנו לא יודעים מה טוב בשבילנו בן אדם יכול לחשוב שאם הוא יזכה בטוטו הוא יהיה מאושר אבל אם זה יקרה זה יכול לגרום לו סכסוכים בבית וריבים עם האישה והוא יהיה אומלל (רוב המדוכאים נמצאים בקרב האוכלוסיה העשירה) ויכול להיות להיפך שוא יחשוב שהוא לא עובד בעבודה שמתאימה לו ומשם להתפתח ולהצליח לכן אם נאמין שהכל לטובה שכל מה שקורה קורה לטובה הכל הסתדר העצבות היא נעילה מרכזית של הגוף ייאוש רק גגרור איתו עוד ייאוש ואילו ראייה אופטימית תפתח לנו פתח להצלחה הרי גם אם נהיה עניים ונהיה מאושרים המצב יהיה מצויין לכן אם כל בן אדם יקדיש 10 דקות מהיום שלו ויחשוב מה יש לו לא מה אין לו לדוגמא כנסו לבית חולים תראו אנשים שלא מסוגלים ללכת לאכול לבד לשתות לבד אנשים לא עלינו שהם צמח ואתם הולכים ב"ה ועושים הכל לבד אם תראו את המילה עשיר היא מייצגת כך ע` זה עיניים ש` זה שיניים י` זה ידיים ר` זה רגליים מי שיש לו את כל אלה נקרא עשירהסוד הגדול לעושר זה להסתכל על שני דברים תראה מה יש לך ולא מה אין לך והדבר השני אל תסתכל אף פעם איך יכול להיות יותר טוב אלא איזה מזל שלא קרה הרבה יותר גרוע דויד המלך אמר בתהילים "להגיד בבוקר חסדייך אמונתך בלילות" זה אומר כשטוב לך בחיים בבוקר צריך להגיד את החסדים של השם ואילו שרע לך בחיים בלילות צריך לדבר אמונה שהכל יהיה יותר טוב
כל מי שתשאל (לפחות אנשים הגיוניים) מה הרצון הכי גדול שלו יענה לך להיות מאושר משהו שלמעשה די פשוט הרי שום מצב בחיים לא יכול להיות טוב אם אתה לא מאושר אבל למה לעזאזל אני רואים בפורומים אנשים עצובים הרי תקחו לדוגמא שבאים לילד קטן ושואלים אותו מה יעשה אותך מאושר? הוא יגיד שיהיה לי אופניים אני אהיה מאושר עוברים השנים והוא מקבל אופניים שואלים אותו אתה מאושר? הוא אומר לא כשיהיה לי אופנוע אהיה מאושר עוברות השנים והוא קונה אופנוע שואלים אותו אתה מאושר ? הוא אומר שיהיה לי אוטו אני אהיה מאושר וכן הלאה וכן הלאה מכאן אנו מוצאים שכל הזמן יש לבן אדם "שאיפות" שעד שהוא לא ימלא אותם הוא לא יהיה מאושר השאלה אם זה הדבר הנכון .... חכמינו אמרו אין אדם נפטר מהעולם וחצי תאוותו בידו ולכן ככל שיהיה לבן אדם יותר יהיה חסר לו יותר ויותר מזה כשבן אדם מסתכל מה אין לו אז בעצם אין לו כלום כי מה שיש לו חסר חשיבות בעיניו ומה שאין לו עדיין אין לו ולכן הוא כל החיים יהיה עצוב אומרים שקנאה הוא הדבר שהשם הכי שונא בבני אדם כי זו העבירה היחידה שבו לבן אדם אין רווח אלא רק הפסד כשבן אדם עושה עבירה בדר"כ הוא מרוויח משהו אם זו הנאה מסויימת או משהו חומרי ואילו בקנאה בן אדם רק מכניס עצמו ליותר ויותר ייסורים כדי לעשות עבירה כשבעצם אין לו כל רווח מזה..... הדרך אל האושר האמיתי מתחילה מאמונה כי רק דרך האמונה אפשר להבין את כל הדברים שלכאורה לא הולכים לנו וגורמים לנו לעצבויות קחו חומר למחשבה תחשבו טוב האם אתם באמת יודעים מה טוב לכם התשובה היא לא אף אחד בעולם הזה לא יודע מה טוב לו אלא אם הוא נביא הדוגמא הכי טובה היא במעשייה הבאה: "היה איש עני שחיפש עבודה לאחר זמן מה של תפילות לקב"ה הוא קיבל תפקידד של גבאי בבית הכנסת עוברים הימים והוא הרוויח כסף שהספיק לו ולבני משפחתו והיה מאושר יום אחד נכנס לבית הכנסת יהודי אחד שרצה לתרום כסף הוא פנה לאותו עני ואמרלו אני רוצה לתרום אבל אני מבקש לקבל קבלה העני המסכן היה אנאלפאבית וענה לא בשמחה אבל איני יודע לכתוב הלך אותו יהודי לרב של הבית כנסת ואמר לו שלא יכול להיות גבאי שלא יידע לכתוב קבלות בא הרב אל העני ואמר לו שיתחיל ללמוד לכתוב ואילו העני מרוב עבודתו ולימודו בתורה שכח לגמרי מהדבר ועבר זמן ושוב בא אותו יהודי לתרום וביקש קבלה העני שוב ענה לו שאינו יודע לכתוב ולאחר דין ודברים פיטרו את אותו עני העני המסכן בדרך חזרה מהבית כנסת לביתו חזר דרך היער בוכה ראה אותו חוטב עצים ושאל אותו למה הוא בוכה ענה לו העני שאין לו איך לפרנס את משפחתו אמר לו החוטב עצים בוא ותתחיל לעזור לי ואני אשלם לך לאט לאט עם הזמן למד העני את העבודה פרש מן האיש והתחיל לעבודבשביל עצמו עם הזמן התפתח והיה לספק העצים המרכזי בעיר לאחר זמן מה הגיעה חברה גדולה אל אותו עני ושאלה אותו אם הוא מוכן לחתום איתם על בלעדיות המנהל ששאל בהפתעה איך בן אדם שלא יודע קרוא וכתוב הצליח להגיע לדרגה הזו ענה לו אותו עני אם הייתי יודע קרוא וכתוב הייתי היום גבאי בבית כנסת...." מפה אנו למדים שאף פעם אבל אף פעם אנחנו לא יודעים מה טוב בשבילנו בן אדם יכול לחשוב שאם הוא יזכה בטוטו הוא יהיה מאושר אבל אם זה יקרה זה יכול לגרום לו סכסוכים בבית וריבים עם האישה והוא יהיה אומלל (רוב המדוכאים נמצאים בקרב האוכלוסיה העשירה) ויכול להיות להיפך שוא יחשוב שהוא לא עובד בעבודה שמתאימה לו ומשם להתפתח ולהצליח לכן אם נאמין שהכל לטובה שכל מה שקורה קורה לטובה הכל הסתדר העצבות היא נעילה מרכזית של הגוף ייאוש רק גגרור איתו עוד ייאוש ואילו ראייה אופטימית תפתח לנו פתח להצלחה הרי גם אם נהיה עניים ונהיה מאושרים המצב יהיה מצויין לכן אם כל בן אדם יקדיש 10 דקות מהיום שלו ויחשוב מה יש לו לא מה אין לו לדוגמא כנסו לבית חולים תראו אנשים שלא מסוגלים ללכת לאכול לבד לשתות לבד אנשים לא עלינו שהם צמח ואתם הולכים ב"ה ועושים הכל לבד אם תראו את המילה עשיר היא מייצגת כך ע` זה עיניים ש` זה שיניים י` זה ידיים ר` זה רגליים מי שיש לו את כל אלה נקרא עשירהסוד הגדול לעושר זה להסתכל על שני דברים תראה מה יש לך ולא מה אין לך והדבר השני אל תסתכל אף פעם איך יכול להיות יותר טוב אלא איזה מזל שלא קרה הרבה יותר גרוע דויד המלך אמר בתהילים "להגיד בבוקר חסדייך אמונתך בלילות" זה אומר כשטוב לך בחיים בבוקר צריך להגיד את החסדים של השם ואילו שרע לך בחיים בלילות צריך לדבר אמונה שהכל יהיה יותר טוב
