הנדלניסט מהבקעה
New member
הסוכנות היהודית בנתה בשנות ה-60 על אדמה פרטית ונתבעה.
במסגרת עבודתי , לאחרונה נחשפתי למקרים ש...הסוכנות היהודית לאחר קום המדינה פעלה כגוף מיישב בעיקר עולים כנראה מכספי העם היהודי בגולה [עד היום אגב] אבל לא ידעתי שהיא בצעה הפקעות במקרקעין וזה היה חדש לי שכן בחוק להפקעות לצרכי ציבור היא אינה מופיעה ככזו. [בעיקר בשנות ה-60 ]
במסגרת החיפושים מצאתי פס"ד של ביהמ"ש העליון משנת 1991 [לאחר 9 שנים של הליכים שיפוטיים] בפס"ד "מרתק" של השופט י' מלץ וההרכב שלצידו השופט ד' לוין, וש/ נתניהו ובהסכמתם.
מדובר על פס"ד המגדיר את עבודת השמאות, את פסיקת הריבית, ובעיקר את המותר והאסור בהפקעות בדיעבד.
נקודה שבעצם לא הודגשה בפסה"ד היא העובדה הפשוטה שהסוכנות דרכה ברגל גסה בזכות הקניין של אדם [בעל המגרש הנדון], התעלמה מבעלותו על הקרקע ובנתה דירות לעולים , רק כשבעל הקרקע גילה שפלשו למגרש שלו, פנתה הסוכנות לשר האוצר שהפקיע את הקרקע.
פרל דוד
להלן תקציר פסה"ד המורכב מאוד.
המשיבה [הסוכנות היהודית] הקימה זמן קצר לאחר קום המדינה שיכון עולים באזור הוד השרון. על השטח נבנו כ- 120יחידות דיור, שנמסרו לעולים חדשים. לימים התברר, כי 13 דונם היו רשומים על שם תושב ארצות-הברית שהעביר במרץ 1963 את הקרקע למערערת .2 המערערת 2 הגישה באוקטובר 1963 תביעה לסילוק יד של המשיבה מהשטח שבבעלותה. המשיבה ניהלה משא ומתן עם המערערת 2, אך משעלה המשא ומתן על שרטון וקיים היה חשש שהעולים יסולקו מן השטח, השיגה המשיבה הרשאה משר האוצר להפקיע את השטח לצורכי ציבור. המערערת 2 מכרה חלק מן החלקה האמורה למערערת .1 משנכשל המשא ומתן באשר לגובה הפיצוי, הוגשה התביעה הנוכחית לבית המשפט המחוזי לתשלום פיצויים בגין ההפקעה. מונה שמאי מטעם בית המשפט להערכת שווי הקרקע.
בית המשפט המחוזי קבע את שיעור הפיצויים על-פי ערך הקרקע ללא המבנים שמעליה. מכאן הערעור, שנסב על השאלות, אם המערערות זכאיות לפיצוי בגין המבנים שנוספו על הקרקע; מהו גודל השטח שבגינו יש לשלם פיצויי הפקעה; האם המערערות זכאיות להפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום ההפקעה ועד אפריל 1977: האם המערערות זכאיות לתשלום דמי חכירה, והאם השמאי שמונה בידי בית המשפט הוא בורר, שקביעתו מחייבת את הצדדים. כמו כן, מלינות המערערות על גובה שכר הטרחה שנפסק לטובתן.
בית המשפט העליון פסק:
אחד המבחנים להבחנה בין בורר לשמאי הוא, כי אם היה זה בכוונת הצדדים שהאנשים שנתמנו על-ידיהם יפסקו בסכסוך על סמך עדויות - שאז ייחשבו בוררים: או שמא הכוונה הייתה שיעריכו את נושא הסכסוך על סמך ידיעותיהם המקצועיות וניסיונם המעשי, בלי צורך לשמוע ראיות ועדויות - שאז יש הנחה לכאורה שנתמנו כמעריכים ולא כבוררים ( 631ז).
ב. (1) סעיפים 21- 26 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, דנים בסוגיית הבנייה והנטיעה במקרקעי הזולת; משמע, שהחוק מכיר בזכויות אלה, ומכוח סעיף 166(ב) לחוק המקרקעין יחול הדין החדש 632 ] סעיפים ד' עד ה']
(2) הבעלות במחוברים היא של בעל הקרקע מרגע חיבורם ( 633ז).
(3) משבוחר כעל הקרקע לקיים את המחוברים בידיו, עליו לשלם עבורם, אך אין לדרוש ממנו לעשות כן בטרם מסתיים הדיון המשפטי בסוגיה ( 633ז).
ג. (1) סעיף 20(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור), 1943, מקנה לרשות המפקיעה סמכות להפקיע מקרקעין ללא תשלום פיצויים בגינם בהתמלא שני תנאים מצטברים: ההפקעה נעשתה לצורך אחת מהמטרות המנויות בסעיף, וכן כי השטח שנלקח אינו עולה על רבע מכלל שטחו של המגרש ( 635ה).....
וכל היתר כולל פסה"ד במלואו בהפנייה.
=========================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
מייל - [email protected]
במסגרת עבודתי , לאחרונה נחשפתי למקרים ש...הסוכנות היהודית לאחר קום המדינה פעלה כגוף מיישב בעיקר עולים כנראה מכספי העם היהודי בגולה [עד היום אגב] אבל לא ידעתי שהיא בצעה הפקעות במקרקעין וזה היה חדש לי שכן בחוק להפקעות לצרכי ציבור היא אינה מופיעה ככזו. [בעיקר בשנות ה-60 ]
במסגרת החיפושים מצאתי פס"ד של ביהמ"ש העליון משנת 1991 [לאחר 9 שנים של הליכים שיפוטיים] בפס"ד "מרתק" של השופט י' מלץ וההרכב שלצידו השופט ד' לוין, וש/ נתניהו ובהסכמתם.
מדובר על פס"ד המגדיר את עבודת השמאות, את פסיקת הריבית, ובעיקר את המותר והאסור בהפקעות בדיעבד.
פרל דוד
להלן תקציר פסה"ד המורכב מאוד.
המשיבה [הסוכנות היהודית] הקימה זמן קצר לאחר קום המדינה שיכון עולים באזור הוד השרון. על השטח נבנו כ- 120יחידות דיור, שנמסרו לעולים חדשים. לימים התברר, כי 13 דונם היו רשומים על שם תושב ארצות-הברית שהעביר במרץ 1963 את הקרקע למערערת .2 המערערת 2 הגישה באוקטובר 1963 תביעה לסילוק יד של המשיבה מהשטח שבבעלותה. המשיבה ניהלה משא ומתן עם המערערת 2, אך משעלה המשא ומתן על שרטון וקיים היה חשש שהעולים יסולקו מן השטח, השיגה המשיבה הרשאה משר האוצר להפקיע את השטח לצורכי ציבור. המערערת 2 מכרה חלק מן החלקה האמורה למערערת .1 משנכשל המשא ומתן באשר לגובה הפיצוי, הוגשה התביעה הנוכחית לבית המשפט המחוזי לתשלום פיצויים בגין ההפקעה. מונה שמאי מטעם בית המשפט להערכת שווי הקרקע.
בית המשפט המחוזי קבע את שיעור הפיצויים על-פי ערך הקרקע ללא המבנים שמעליה. מכאן הערעור, שנסב על השאלות, אם המערערות זכאיות לפיצוי בגין המבנים שנוספו על הקרקע; מהו גודל השטח שבגינו יש לשלם פיצויי הפקעה; האם המערערות זכאיות להפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום ההפקעה ועד אפריל 1977: האם המערערות זכאיות לתשלום דמי חכירה, והאם השמאי שמונה בידי בית המשפט הוא בורר, שקביעתו מחייבת את הצדדים. כמו כן, מלינות המערערות על גובה שכר הטרחה שנפסק לטובתן.
בית המשפט העליון פסק:
אחד המבחנים להבחנה בין בורר לשמאי הוא, כי אם היה זה בכוונת הצדדים שהאנשים שנתמנו על-ידיהם יפסקו בסכסוך על סמך עדויות - שאז ייחשבו בוררים: או שמא הכוונה הייתה שיעריכו את נושא הסכסוך על סמך ידיעותיהם המקצועיות וניסיונם המעשי, בלי צורך לשמוע ראיות ועדויות - שאז יש הנחה לכאורה שנתמנו כמעריכים ולא כבוררים ( 631ז).
ב. (1) סעיפים 21- 26 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, דנים בסוגיית הבנייה והנטיעה במקרקעי הזולת; משמע, שהחוק מכיר בזכויות אלה, ומכוח סעיף 166(ב) לחוק המקרקעין יחול הדין החדש 632 ] סעיפים ד' עד ה']
(2) הבעלות במחוברים היא של בעל הקרקע מרגע חיבורם ( 633ז).
(3) משבוחר כעל הקרקע לקיים את המחוברים בידיו, עליו לשלם עבורם, אך אין לדרוש ממנו לעשות כן בטרם מסתיים הדיון המשפטי בסוגיה ( 633ז).
ג. (1) סעיף 20(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור), 1943, מקנה לרשות המפקיעה סמכות להפקיע מקרקעין ללא תשלום פיצויים בגינם בהתמלא שני תנאים מצטברים: ההפקעה נעשתה לצורך אחת מהמטרות המנויות בסעיף, וכן כי השטח שנלקח אינו עולה על רבע מכלל שטחו של המגרש ( 635ה).....
וכל היתר כולל פסה"ד במלואו בהפנייה.
=========================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
מייל - [email protected]