דוד עובד השם
New member
הסוף, הגאולה, והערב רב- מסרים מהשמיים ומהקבלה
בס"ד מסר מהאוטיסט מוישל'ה, מוצ"ש נשא ב' סיון תשע"א (04.06.2011 למנינם): " אנחנו מתקרבים לגאולה ואני רוצה לומר לכם שכל מיני אנשים ילכו ויעלמו מהמציאות. אבל לא נוכל להגיד: אה, בדיוק כאלה הם הערב רב, או בדיוק החילונים, או בדיוק הציונים, או בדיוק אנשים מסויימים, יהיו אנשים מכל הסוגים שיעלמו. יהיה בירור בין החילונים, בין הדתי לאומי ובודאי בין הרבנים שלהם, ואצל החילונים והמנהיגים שלהם שכמעט כולם הם ערב רב, אבל גם בין החרדים. והרוב לא נקראים יהודים אלא ערב רב. והצורה שהערב רב ייעלמו תהיה אחרת מכל דבר שידענו עד היום שלא נדע. ובינינו חייב להיות שלום, וזה חייב, חייב. כל אחד שהוא יהודי אמיתי יחפש את השלום ולא להילחם. אבל יש מצבים שיש ערב רב חרדי שנלחמים נגד היהודים האמיתיים, אבל גם הערב רב נראה כמו צדיקים, אז איך נדע מי יהודי אמיתי? אם יהודי יכול לבכות על הצרות של יהודי אחר, הוא בודאי לא ערב רב, אם יהודי עושה חסד לשם שמים בלי להרוויח כבוד או כסף מזה, הוא בודאי נשמה שעמדה על הר סיני. והערב רב פועל אך ורק בשביל כבוד, ממון וסיפוק תאוותיו, אין להם לב אמיתי ליהודי אחר, הם בעולם הזה בלבד. לפעמים אנחנו מתבלבלים כי יש יהודים שהם נראים בעלי חסד, אבל באמת הם עושים אך ורק לעצמם. אם הוא לוקח את הדין ומסובב את זה כאילו שזו צדקות הוא ערב רב, חייבים להתרחק, ואי אפשר לשמוע לו, זה לא שלום, ואסור לעשות איתם שלום. ולכן, לחשוב טוב, אם יש ויכוח, על מה הויכוח, לשמוע כל צד והנימוק שלו ואז תדעו. לפעמים זה לא כל כך פשוט לדעת, כי לערב רב יש הרבה רבנים לצידם שמסובבים את האמת, אבל יהודי אמיתי יבין בלב שלו מה האמת, יחד עם זה, לא כדאי להילחם פנים אל פנים, אלא לפעול בשקט ולהשתחרר מהם לגמרי. המצב בעולם זה 90% שקר ו 10% אמת, אין גוונים בשקר, אין מקום עם פחות שקר או יותר שקר, כי השקר הוא שקר, אפילו שזה רק קצת, ולהיפך, קצת שקר הרבה יותר מסוכן מהרבה שקר, כי הרבה שקר מגלים בקלות, וקצת שקר מבלבל וזה גורם אסונות עצומים." מקורות מדברי רבותינו בענין הערב רב, רוב הדור האחרון מערב רב: האריז"ל: ספר הליקוטים פרשת ואתחנן: 'וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם', דע, כי בכל דור בא משה בסוד עיבור, לפי שהקב"ה לא היה רוצה לקבל ערב רב, ומשה קבלם, בחשבו כי טוב הוא להכניסם בקדושה, ובפרט שהיו נוגעים לו קצת, כמ"ש 'העם אשר אנכי בקרבו', וכתיב 'כל העם אשר ברגליך', ולזה רצה לתקנם, ואדרבה קלקלו לישראל. וז"ס מ"ש 'לך רד כי שיחת עמך' וכו', נשחת לא נאמר אלא שיחת, פי' שיחת לישראל, ועתה רוב הדור מהם. ולזה הוצרך לבוא משה בעיבור א' לנ' שנה, לפי שהוא שרש ישראל, לתקנם שלא יַטְעוּם ערב רב. השמטות, פרשת ויקהל: דברי חיי ה' ציוה שלא יתחברו עם הערב רב בשום פעם, ועי"ז יהיו ראויים לבנות משכן, כי ישראל בעצמן קדושים, אך הערב-רב כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור הזה המה בעוה"ר רובן מערב רב, ורוצים לשרור על הציבור, וכל מעשיהם רק לגרמייהו לקבל ממון וכבוד, ולכן אין להתחבר רק עם עובדים באמת מוסרים נפשם לה' לא לקבל תועלת לעצמם. הערב רב, מהותו וענינו: עוד בעני ע' זוהר קדוש חלק ג' דף קכ"ה ע"ב בארוכה. ומדבריו אנו למדים: א. הערב רב לא עמדו בהר סיני, ב. הם לא יזכו להינצל בגאולה האחרונה, ג. מי שרוצה להנצל אין לו להתחבר אתם. ד. הערב רב הם ראשי העם ומנהיגיהם ורועיהם בגלות האחרונה, שע"ז נא' היו צריה לראש, ה. הם שולטים על הממון. ו. הם מבזים ושונאים את הצדיקים ותלמידי החכמים כמ"ש 'ויראי חטא ימאסו', וחכמת סופרים תסרח. וכתב בספר אבן שלמה, פרק י"א אות ד' ובהגה"ה אות ה': ונקראין 'ערב רב' מפני שהם ראשי העם בגלות, ולכן נקראים 'רב', וכל הגלות והצרות וחורבן ביהמ"ק הכל הי' ע"י מה שקיבל משה לערב רב, וערב רב הוא מצד הרע, כראשי התיבות ע"ר. ומדברי הגר"א בפי' לזוה"ק יש ללמוד יסודות רבים בענין הערב רב: כתב הגר"א בפי' לתקוה"ז דף קי"א. "ויראי חטא ימאסו" פי' בעיני הערב רב שהן ראשין בגלותא. ובפי' יהל אור לזוה"ק פ' בראשית דף כח: ביאר שהערב רב רוצים להיות להם שם 'רב' ו'גדול', והם קופצים להורות אעפ"י שלא הגיעו להוראה. ובפי' לתיקוז"ח דף כז. ד"ה ודא כתב וז"ל: רוב מאותן תתקע"ד דורות שבהן היה בונה עולמות ומחריבן הוא עכשיו בסוף הימים בעקבתא משיחא, חוצפא יסגי. ובפי' לחומש דברים כתב שה' מיני ע"ר הן א. בעלי מחלוקת ולשון הרע וכו' והם הנקראים עמלקים, ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם, ועליהם נאמר מחה תמחה את זכר עמלק. ספר עקבתא דמשיחא, רבי אלחנן וסרמן זצ"ל: מגדולי הדור דרשו לפנים שיהיו מחוננים בתורה, ביראה ובחכמה. אבל בעקבתא דמשיחא יוכתר ל'גדול' כל מי שיש לו מדת חוצפה למדי, ולא עוד אלא כל מי שחוצפתו גדולה ביותר יהי'ה גם בר- סמכא גדול ביותר. הגר"א בפי' למגילת אסתר, [על דרך הרמז, א' ה']: כי הכליה דמגילה זו מרמז על גמר הכליה שבעקבות משיחא. שחוצפא יסגי. וענין החוצפה ההיא כי מעמידין דיין ופרנס שאינו הגון שארז"ל שכאילו נוטע אשירה ועז"נ לא תעשון כו' אלהי כסף ואלהי זהב, [ע"ש במהרש"א] וזקנים יעמדו מפני קטנים. ומי הכריחן לכך? אלא שגברה החוצפה, והוא אף בזקנים, ובכולם, גם בגדולי הדור, ובעוון חנופה נתחייבו כליה כדמעשה דאגריפס. 'היתרים' פוקפקים שונים מחוסר יראת שמים: ראה ביאור הגר"א לספר משלי: פרק כ"ה, ד'. על הפסוק הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, ועי' אבן שלמה, פי"א אות ד', שכל הסייגים והגדרים שחז"ל הוסיפו במשך הדורות זה בגלל הערב רב שהם פרצו גדרות וערבבו טוב ברע, האסור במותר. וראה בספר משך חכמה, דברים ל', י': כי תשמע בקול וכו' הכתובה בספר התורה הזה - דמי שמביט בתורה בשרירות לבו יאמר כי כתוב בה באופן אחר מהאמת, כי הרצון יטה לבבו לעקר דברי א"ח ולפרש אותם באופן אשר יסכים לתאותו וזדונו. מעטים יהיו מבקשי ה' באמת: ונשארתם מתי מספר בגויים כו' וביקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת. [ואתחנן]. והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כו' זרע קודש מצבתה. [ישעיה ד-ה]. ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. [ס' עובדיה]. ובספרי החסידות האריכו הרבה בזה, ראה לדוגמא: דגל מחנה אפרים פרשת נח, ד"ה ויהי. שיחות הר"נ לה, לו, קכ, קכו וראה מלבי"ם ישעיה נ"א, א': על הפסוק שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה' הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ: ופי' המלבי"ם וז"ל: הביטו - אומר הגם שאתם מועטין בין בתוך בני עמכם שכולם רשעים, ובין בתוך בני העולם שהמה עכו"ם, מ"מ אל תיראו כי מאתכם יבנה בית ישראל, כמו שהיה הענין באברהם שהיה ג"כ יחיד בדורו שפרסם האמונה ונרדף מבני דורו והיה לאב המון גוים, הביטו אל אברהם אביכם - כמו שהוא היה יחיד ועמד נגד תועים רבים כן תהיו אתם. לזיכוי הרבים נא להעביר הלאה, ניתן לקבל את המסרים חינם בדואר. ניתן לקבל עלונים/דיסקים לשמיעה. פרטים בטל. 0527-120-948
בס"ד מסר מהאוטיסט מוישל'ה, מוצ"ש נשא ב' סיון תשע"א (04.06.2011 למנינם): " אנחנו מתקרבים לגאולה ואני רוצה לומר לכם שכל מיני אנשים ילכו ויעלמו מהמציאות. אבל לא נוכל להגיד: אה, בדיוק כאלה הם הערב רב, או בדיוק החילונים, או בדיוק הציונים, או בדיוק אנשים מסויימים, יהיו אנשים מכל הסוגים שיעלמו. יהיה בירור בין החילונים, בין הדתי לאומי ובודאי בין הרבנים שלהם, ואצל החילונים והמנהיגים שלהם שכמעט כולם הם ערב רב, אבל גם בין החרדים. והרוב לא נקראים יהודים אלא ערב רב. והצורה שהערב רב ייעלמו תהיה אחרת מכל דבר שידענו עד היום שלא נדע. ובינינו חייב להיות שלום, וזה חייב, חייב. כל אחד שהוא יהודי אמיתי יחפש את השלום ולא להילחם. אבל יש מצבים שיש ערב רב חרדי שנלחמים נגד היהודים האמיתיים, אבל גם הערב רב נראה כמו צדיקים, אז איך נדע מי יהודי אמיתי? אם יהודי יכול לבכות על הצרות של יהודי אחר, הוא בודאי לא ערב רב, אם יהודי עושה חסד לשם שמים בלי להרוויח כבוד או כסף מזה, הוא בודאי נשמה שעמדה על הר סיני. והערב רב פועל אך ורק בשביל כבוד, ממון וסיפוק תאוותיו, אין להם לב אמיתי ליהודי אחר, הם בעולם הזה בלבד. לפעמים אנחנו מתבלבלים כי יש יהודים שהם נראים בעלי חסד, אבל באמת הם עושים אך ורק לעצמם. אם הוא לוקח את הדין ומסובב את זה כאילו שזו צדקות הוא ערב רב, חייבים להתרחק, ואי אפשר לשמוע לו, זה לא שלום, ואסור לעשות איתם שלום. ולכן, לחשוב טוב, אם יש ויכוח, על מה הויכוח, לשמוע כל צד והנימוק שלו ואז תדעו. לפעמים זה לא כל כך פשוט לדעת, כי לערב רב יש הרבה רבנים לצידם שמסובבים את האמת, אבל יהודי אמיתי יבין בלב שלו מה האמת, יחד עם זה, לא כדאי להילחם פנים אל פנים, אלא לפעול בשקט ולהשתחרר מהם לגמרי. המצב בעולם זה 90% שקר ו 10% אמת, אין גוונים בשקר, אין מקום עם פחות שקר או יותר שקר, כי השקר הוא שקר, אפילו שזה רק קצת, ולהיפך, קצת שקר הרבה יותר מסוכן מהרבה שקר, כי הרבה שקר מגלים בקלות, וקצת שקר מבלבל וזה גורם אסונות עצומים." מקורות מדברי רבותינו בענין הערב רב, רוב הדור האחרון מערב רב: האריז"ל: ספר הליקוטים פרשת ואתחנן: 'וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם', דע, כי בכל דור בא משה בסוד עיבור, לפי שהקב"ה לא היה רוצה לקבל ערב רב, ומשה קבלם, בחשבו כי טוב הוא להכניסם בקדושה, ובפרט שהיו נוגעים לו קצת, כמ"ש 'העם אשר אנכי בקרבו', וכתיב 'כל העם אשר ברגליך', ולזה רצה לתקנם, ואדרבה קלקלו לישראל. וז"ס מ"ש 'לך רד כי שיחת עמך' וכו', נשחת לא נאמר אלא שיחת, פי' שיחת לישראל, ועתה רוב הדור מהם. ולזה הוצרך לבוא משה בעיבור א' לנ' שנה, לפי שהוא שרש ישראל, לתקנם שלא יַטְעוּם ערב רב. השמטות, פרשת ויקהל: דברי חיי ה' ציוה שלא יתחברו עם הערב רב בשום פעם, ועי"ז יהיו ראויים לבנות משכן, כי ישראל בעצמן קדושים, אך הערב-רב כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, כנראה בעליל שהרבנים והחסידים והבעלי בתים שבדור הזה המה בעוה"ר רובן מערב רב, ורוצים לשרור על הציבור, וכל מעשיהם רק לגרמייהו לקבל ממון וכבוד, ולכן אין להתחבר רק עם עובדים באמת מוסרים נפשם לה' לא לקבל תועלת לעצמם. הערב רב, מהותו וענינו: עוד בעני ע' זוהר קדוש חלק ג' דף קכ"ה ע"ב בארוכה. ומדבריו אנו למדים: א. הערב רב לא עמדו בהר סיני, ב. הם לא יזכו להינצל בגאולה האחרונה, ג. מי שרוצה להנצל אין לו להתחבר אתם. ד. הערב רב הם ראשי העם ומנהיגיהם ורועיהם בגלות האחרונה, שע"ז נא' היו צריה לראש, ה. הם שולטים על הממון. ו. הם מבזים ושונאים את הצדיקים ותלמידי החכמים כמ"ש 'ויראי חטא ימאסו', וחכמת סופרים תסרח. וכתב בספר אבן שלמה, פרק י"א אות ד' ובהגה"ה אות ה': ונקראין 'ערב רב' מפני שהם ראשי העם בגלות, ולכן נקראים 'רב', וכל הגלות והצרות וחורבן ביהמ"ק הכל הי' ע"י מה שקיבל משה לערב רב, וערב רב הוא מצד הרע, כראשי התיבות ע"ר. ומדברי הגר"א בפי' לזוה"ק יש ללמוד יסודות רבים בענין הערב רב: כתב הגר"א בפי' לתקוה"ז דף קי"א. "ויראי חטא ימאסו" פי' בעיני הערב רב שהן ראשין בגלותא. ובפי' יהל אור לזוה"ק פ' בראשית דף כח: ביאר שהערב רב רוצים להיות להם שם 'רב' ו'גדול', והם קופצים להורות אעפ"י שלא הגיעו להוראה. ובפי' לתיקוז"ח דף כז. ד"ה ודא כתב וז"ל: רוב מאותן תתקע"ד דורות שבהן היה בונה עולמות ומחריבן הוא עכשיו בסוף הימים בעקבתא משיחא, חוצפא יסגי. ובפי' לחומש דברים כתב שה' מיני ע"ר הן א. בעלי מחלוקת ולשון הרע וכו' והם הנקראים עמלקים, ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם, ועליהם נאמר מחה תמחה את זכר עמלק. ספר עקבתא דמשיחא, רבי אלחנן וסרמן זצ"ל: מגדולי הדור דרשו לפנים שיהיו מחוננים בתורה, ביראה ובחכמה. אבל בעקבתא דמשיחא יוכתר ל'גדול' כל מי שיש לו מדת חוצפה למדי, ולא עוד אלא כל מי שחוצפתו גדולה ביותר יהי'ה גם בר- סמכא גדול ביותר. הגר"א בפי' למגילת אסתר, [על דרך הרמז, א' ה']: כי הכליה דמגילה זו מרמז על גמר הכליה שבעקבות משיחא. שחוצפא יסגי. וענין החוצפה ההיא כי מעמידין דיין ופרנס שאינו הגון שארז"ל שכאילו נוטע אשירה ועז"נ לא תעשון כו' אלהי כסף ואלהי זהב, [ע"ש במהרש"א] וזקנים יעמדו מפני קטנים. ומי הכריחן לכך? אלא שגברה החוצפה, והוא אף בזקנים, ובכולם, גם בגדולי הדור, ובעוון חנופה נתחייבו כליה כדמעשה דאגריפס. 'היתרים' פוקפקים שונים מחוסר יראת שמים: ראה ביאור הגר"א לספר משלי: פרק כ"ה, ד'. על הפסוק הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, ועי' אבן שלמה, פי"א אות ד', שכל הסייגים והגדרים שחז"ל הוסיפו במשך הדורות זה בגלל הערב רב שהם פרצו גדרות וערבבו טוב ברע, האסור במותר. וראה בספר משך חכמה, דברים ל', י': כי תשמע בקול וכו' הכתובה בספר התורה הזה - דמי שמביט בתורה בשרירות לבו יאמר כי כתוב בה באופן אחר מהאמת, כי הרצון יטה לבבו לעקר דברי א"ח ולפרש אותם באופן אשר יסכים לתאותו וזדונו. מעטים יהיו מבקשי ה' באמת: ונשארתם מתי מספר בגויים כו' וביקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת. [ואתחנן]. והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כו' זרע קודש מצבתה. [ישעיה ד-ה]. ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. [ס' עובדיה]. ובספרי החסידות האריכו הרבה בזה, ראה לדוגמא: דגל מחנה אפרים פרשת נח, ד"ה ויהי. שיחות הר"נ לה, לו, קכ, קכו וראה מלבי"ם ישעיה נ"א, א': על הפסוק שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה' הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ: ופי' המלבי"ם וז"ל: הביטו - אומר הגם שאתם מועטין בין בתוך בני עמכם שכולם רשעים, ובין בתוך בני העולם שהמה עכו"ם, מ"מ אל תיראו כי מאתכם יבנה בית ישראל, כמו שהיה הענין באברהם שהיה ג"כ יחיד בדורו שפרסם האמונה ונרדף מבני דורו והיה לאב המון גוים, הביטו אל אברהם אביכם - כמו שהוא היה יחיד ועמד נגד תועים רבים כן תהיו אתם. לזיכוי הרבים נא להעביר הלאה, ניתן לקבל את המסרים חינם בדואר. ניתן לקבל עלונים/דיסקים לשמיעה. פרטים בטל. 0527-120-948
