עשיתי אתמול את המעשה הטוב שלי לשנה הקרובה,
בחיי.
יצאתי ליום הולדת של חבר טוב מהטוויטר. יצא שהגעתי לבד כי כל העולם ואשתו, כולל בן זוגי, החליטו שלא בא להם/לא יכולים/שקרכלשהו. אז הייתי קצת לבד וקצת סבלתי מהמוזיקה אבל ביליתי איתו דיי הרבה וזה היה נורא נחמד, בסופו של דבר. גם היה נחמד לקשר בין אוואטרים לאנשים אמיתיים ולראות כמה חבר'ה שאני מחבבת.
בשלב מסויים החלטתי ללכת כי וואלה, מיציתי. מקום מחורבן, מוזיקה מחורבנת, קצת בודד וזה. ואז קלטתי שהוא שיכור-מת ואף אחד לא ממש מטפל בו בעקביות. כולם דאגו לו קצת אבל הוא היה דיי מסכן ואומלל כי אף אחד לא באמת עשה את זה בעקביות, וזו פעם ראשונה שהילד משתגר, מסכנון קטן וזה.
אז במקום לחתוך הבייתה באחת, נשארתי איתו עד שלוש ודאגתי לו שישתה ולא יקיא על עצמו וכל מיני ירקות שכאלו, ואז נסעתי איתו הבייתה לצד השני של העיר, וידאתי שהוא נכנס לבניין ורק אז חזרתי הבייתה.
בהחלט המעשה הטוב השנתי שלי
וכפרה עליו, כן? לא הייתי סולחת לעצמי אם הייתי חותכת מוקדם ומשאירה אותו ככה...