התייחסות
"לילה זה נקבה ושאר חלקי היום לא ." - נכון, אבל לפחות לפי מבנה המילה אתה יכול לרוב לדעת את המין הדיקדוקי, בשונה מעברית שבה אפילו דוברים ילידיים מתבלבלים בין זכר לנקבה.
"אתה ( טי ) למבוגר ממך זה וי . לך תדע מי יותר מבוגר ממי " - לא נכון. אתה אמור להגיד "וי" לכולם חוץ מילדים קטנים וחברים או קרובי משפחה מדרגה ראשונה. להגיד לבן גילך "טי" אם אתם לא חברים טובים זו גסות רוח.
"Кто не знаю, распускает слухи зря,
למה אין במשפט הזה את המילה אני ?" כי знаю זה שם פועל בגוף ראשון יחיד, אז ברור שזה אני. בדיוק כמו "ידעתי" בעברית.
 
"Счастья себе прошу. למה זה שואל אושר ולא מבקש אושר?" - זה מבקש ולא שואל
"מה ההגיון לשנות שמות ? מוסקבה, מוסקוו . טניה, טניו ." - זה נקרא יחסות. ההגיון הוא שאתה יכול להחליף את סדר המילים במשפט ועדיין לדעת את התפקיד התחבירי של כל מילה, בשונה מאנגלית שבה סדר המילים במשפט הוא קשיח. זה לא יחודי לרוסית, זה קיים גם בגרמנית, לטינית, ערבית ספרותית, כל השפות הסלאביות מלבד בולגרית, כל השפות האוגרו-פיניות (הונגרית, פינית, אסטונית). אגב, גם בעברית בעצם המילים משתנות על ידי הוספת תחיליות ולא מילות יחס.