אלין של הים27
New member
הסיוט של אתמול במלחמה על אלכוהול
אז כן... זה קשה מאוד לא לשתות מסתבר שאני מכורה ואם אפשר להפטר מהמילה הזאת אני בדרך להתמכרות. כבר שלושה ימים לא שתיתי והקושי הולך וגובר אני כל הזמן חושבת על זה. אתמול בלילה למשל אמרתי לעצמי STOP לא יכולה יותר. ירדתי בדרך לקנות שתיה. משהו בי דחף אותי אחורה... הסתובבתי בשניה אחת כמו פרסה חדה כזאת.. עליתי הביתה נגשתי לטלפון והתחלתי לחשוב למי להתקשר איך אני מפצה את עצמי במשהו בלי אלכוהול ,,, רק לא לשתות שיננתי את זה לעצמי " אלין אסור לך אסור פעם אחת היא יותר מדי אלף פעמים לא יספיקו לך" ניסיתי אכשהו להפחיד את עצמי, לדבר אל עצמי זה היה קשה אני רוצה להאמין ולא רוצה רוצה להפסיק והדחף קשה מנשוא. .... החלטתי להתקשר למסעדה איטלקית ! כן חשבתי שזה מה שאני צריכה לאכול משהו שאני אוהבת ואין לי ידע וכוח להכין. הזמנתי לי מוס שוקולד, ספגטי ברוטב אלפונג`י עם פטריות חמות , ועל הדרך בקבוק קולה (למרות שיש במקרר -בשביל הפינוק הזמנתי). גם ככה אסור לי לשתות קולה גם בגלל הסכרת שגילו לי ביום ראשון וגם כן בגלל הטי קים שלי הקפאין שיש בקולה וכל הצבעי מאכל לא בריאים לי. בכל אופן צפצפתי על הכל ... ישבתי חיכיתי משננת לעצמי שזה הרבה יותר טעים מבירות יין או כל משקה אלכוהולי אחר התחלתי להרגיש שאני מותרת על השתיה לעוד יום והרגשתי כל כך טוב עם עצם העובדה שבעצם הנה יש לי כוח להמשיך. האוכל הגיע חם וטרי - רק הריח עשה לי חשק לאכול. ישבתי ליד המחשב שלי.. אכלתי בכיף את המוס שוקולד("מאוד בריא לסכרת שלי") שתיתי קולה בטירוף,, התגעגעתי לזה - ואז הגיע הספגטי התחלתי לאכול התענגתי על הרוטב שאני כל כך אוהבת. פתאום התחלתי להזכר .. למה קניתי את זה למה הזמנתי יש כמו בירות? אני רוצה בירות זה לא שווה. התחלתי במונולוגים עם עצמי התחלתי לבכות רק לא רחמים עצמיים אני שונאת לרחם על עצמי אף פעם לא סבלתי את זה. יחד עם הדמעות שלי והכעס על עצמי יחד עם איזו הרגשת נצחון קטנה קפלתי את המגשית של הספגטי וזרקתי לפח זה אחד התסכולים הגדולים של אלכוהול.שוב הלכתי לארנק ראיתי שיש יותר מ70 ש"ח, התחלתי לעשות לעצמי חישובים בראש שלוש פחיות הייניקן אצלינו עולה 33 שקל , יספיק לי לסגריות לשישי שבת, שוב הלכתי לדלת בטירוף לרדת למרכולית של 24 שעות באמצע הלילה לקנות בירות איזה כיף חשבתי,, אני הולכת לשתות לא נורא רק היום.. ממחר אתחיל חדש. טרקתי אחרי את הדלת אמא שלי התעוררה מהטריקה רצתי למיטה התחלתי לבכות ואמרתי לעצמי בקול אל תוך הכרית "אני חזקה אני אתגבר אני לא אשתה לא לא רוצה אני לא רוצה להיות כמו שלמה השיכור השכן השיכור שהיה לנו בבית הקודם תמיד פחדתי ממנו שיכור נודף ריח של אלכוהול דוחה לא נקי לא מסודר לא מגולח דמות מאיימת ומסכנה הן יחד. נזכרתי בשלמה השיכור שלא היתי רוצה לאכול אמא היתה אומרת לי "הנה הנה שלמה בא אם את לא תאכלי" -אז זהו... ככה עבר לי אתמול, היום השלישי בלי אלכוהול והיום זה יום חדש כאב חדש שמחה חדשה נצחון או הפסד חדש ויום של התמודדות אם ידעתי שכך זה יהיה כל כך קשה לא היתי מתחילה. אפילו בתמונה שלי בכרטיס אני עם בירה ביד.! כשאתנקה לגמרי מזה כשהגוף לא ירצה יותר לשתות או שאוכל להלחם איתו לחלוטין להריח את זה ולא לשתות אפילו לגימה אז רק אחליף את התמונה. ועוד הרבה דברים בעצמי. אלוהים תן לי את הכוח בבקשה ! איזו אלין אחת.
אז כן... זה קשה מאוד לא לשתות מסתבר שאני מכורה ואם אפשר להפטר מהמילה הזאת אני בדרך להתמכרות. כבר שלושה ימים לא שתיתי והקושי הולך וגובר אני כל הזמן חושבת על זה. אתמול בלילה למשל אמרתי לעצמי STOP לא יכולה יותר. ירדתי בדרך לקנות שתיה. משהו בי דחף אותי אחורה... הסתובבתי בשניה אחת כמו פרסה חדה כזאת.. עליתי הביתה נגשתי לטלפון והתחלתי לחשוב למי להתקשר איך אני מפצה את עצמי במשהו בלי אלכוהול ,,, רק לא לשתות שיננתי את זה לעצמי " אלין אסור לך אסור פעם אחת היא יותר מדי אלף פעמים לא יספיקו לך" ניסיתי אכשהו להפחיד את עצמי, לדבר אל עצמי זה היה קשה אני רוצה להאמין ולא רוצה רוצה להפסיק והדחף קשה מנשוא. .... החלטתי להתקשר למסעדה איטלקית ! כן חשבתי שזה מה שאני צריכה לאכול משהו שאני אוהבת ואין לי ידע וכוח להכין. הזמנתי לי מוס שוקולד, ספגטי ברוטב אלפונג`י עם פטריות חמות , ועל הדרך בקבוק קולה (למרות שיש במקרר -בשביל הפינוק הזמנתי). גם ככה אסור לי לשתות קולה גם בגלל הסכרת שגילו לי ביום ראשון וגם כן בגלל הטי קים שלי הקפאין שיש בקולה וכל הצבעי מאכל לא בריאים לי. בכל אופן צפצפתי על הכל ... ישבתי חיכיתי משננת לעצמי שזה הרבה יותר טעים מבירות יין או כל משקה אלכוהולי אחר התחלתי להרגיש שאני מותרת על השתיה לעוד יום והרגשתי כל כך טוב עם עצם העובדה שבעצם הנה יש לי כוח להמשיך. האוכל הגיע חם וטרי - רק הריח עשה לי חשק לאכול. ישבתי ליד המחשב שלי.. אכלתי בכיף את המוס שוקולד("מאוד בריא לסכרת שלי") שתיתי קולה בטירוף,, התגעגעתי לזה - ואז הגיע הספגטי התחלתי לאכול התענגתי על הרוטב שאני כל כך אוהבת. פתאום התחלתי להזכר .. למה קניתי את זה למה הזמנתי יש כמו בירות? אני רוצה בירות זה לא שווה. התחלתי במונולוגים עם עצמי התחלתי לבכות רק לא רחמים עצמיים אני שונאת לרחם על עצמי אף פעם לא סבלתי את זה. יחד עם הדמעות שלי והכעס על עצמי יחד עם איזו הרגשת נצחון קטנה קפלתי את המגשית של הספגטי וזרקתי לפח זה אחד התסכולים הגדולים של אלכוהול.שוב הלכתי לארנק ראיתי שיש יותר מ70 ש"ח, התחלתי לעשות לעצמי חישובים בראש שלוש פחיות הייניקן אצלינו עולה 33 שקל , יספיק לי לסגריות לשישי שבת, שוב הלכתי לדלת בטירוף לרדת למרכולית של 24 שעות באמצע הלילה לקנות בירות איזה כיף חשבתי,, אני הולכת לשתות לא נורא רק היום.. ממחר אתחיל חדש. טרקתי אחרי את הדלת אמא שלי התעוררה מהטריקה רצתי למיטה התחלתי לבכות ואמרתי לעצמי בקול אל תוך הכרית "אני חזקה אני אתגבר אני לא אשתה לא לא רוצה אני לא רוצה להיות כמו שלמה השיכור השכן השיכור שהיה לנו בבית הקודם תמיד פחדתי ממנו שיכור נודף ריח של אלכוהול דוחה לא נקי לא מסודר לא מגולח דמות מאיימת ומסכנה הן יחד. נזכרתי בשלמה השיכור שלא היתי רוצה לאכול אמא היתה אומרת לי "הנה הנה שלמה בא אם את לא תאכלי" -אז זהו... ככה עבר לי אתמול, היום השלישי בלי אלכוהול והיום זה יום חדש כאב חדש שמחה חדשה נצחון או הפסד חדש ויום של התמודדות אם ידעתי שכך זה יהיה כל כך קשה לא היתי מתחילה. אפילו בתמונה שלי בכרטיס אני עם בירה ביד.! כשאתנקה לגמרי מזה כשהגוף לא ירצה יותר לשתות או שאוכל להלחם איתו לחלוטין להריח את זה ולא לשתות אפילו לגימה אז רק אחליף את התמונה. ועוד הרבה דברים בעצמי. אלוהים תן לי את הכוח בבקשה ! איזו אלין אחת.