הסיכום שלי, או: I understand the meaning
of I can explain this feeling now, and it feels so unreal… אני מסיימת את השנה הזו ברצון עז להגיד תודה. אני רק לא כל כך בטוחה למי. תודה על שנה שבה הגשמת חלומות לא הייתה עוד קלישאה, לא חוצפה, ולא סתם איחול שכותבים ביום הולדת. תודה על שנה של אושר צרוף, של אדרנלין מרקיע לשחקים, של חברות ואהבה. תודה על שנה בה למדתי שאם אני רוצה משהו מספיק – הוא בר הגשמה. השנה הזו לנצח תחרט אצלי בזיכרון כשנה בה הגשמתי את מה שאורלי הקטנה, בת ה 13, ישבה בחדר וחלמה. אז אני מסתכלת עליה חולמת, ואני מרגישה גאה. השנה התחילה בנסיעה הכי ספונטנית ומטורפת, להשתתף בחגיגת יום הולדת של אחד, גארי בארלו, שאסף כמה חברים להופעה אינטימית. אז פגשתי אותו, מתחפש לארנב של מיץ פטל, ברגע שכאילו זיקקו במעבדה ושמו במבחנה תחת הכותרת "אושר מושלם עד בלתי נסבל". על הדרך גם פגשתי כמה חברים שלו, אחד ג'ייסון, אחד מארק ואחד הווארד. רק רציתי לחזור הביתה בשלום, נשבעת, ואיכשהו יצא שבטעות גם מישמשתי את ההוא, נו, איך קוראים לו.. מארק אואן, והחלפתי מילות חיבה עם יצור סקסי להחריד בשם ג'ייסון אורנג'. באותו יום הולדת, של ההוא, גיליתי מה זה להפוך לשלולית בגלל אצבעות, קול וחיוך, ושלאושר אין באמת גבולות. אח"כ באה ההמתנה, ואיתה צמחה קהילה מופלאה של חברות שיודעות לצחוק ולבכות יחד, והבנה שאנחנו ביחד בזה, שמשלחת ישראל הולכת לכבוש את וומבלי. love you to bits, FRIENDLIES! ואז בא יולי.... כנראה שכל מילה כבר מיותרת, כי מי כמוני וכמוכן יודעות כמה מילים נכתבו ונאמרו על יולי. אז יהיו עוד כמה.... ביולי הגוף שלי זעק הצילו, מכמויות האין שינה, הגשם והקור שהוא חווה. ביולי הגוף שלי לא הבין כמה כמויות אדרנלין יכולות לזרום בגוף של בת אדם אחת בעשרה ימים. ביולי הגוף שלי אהב להשען על גדרות... ביולי בחור אחד, חצוף, לקח לי את הדגל שהחזקתי בהופעה של טייק דאת, וחשב שאם קוראים לו רובי וויליאמס, ושהוא מניף אותו באויר לעיני כל ומנשק אותו, אני אסלח לו. (ובכן, הוא צדק.) ביולי חמישה בחורים נאים למראה נופפו לי, נישקו באויר, חייכו, קראו, נתנו יד. ביולי חיכיתי 6 שעות בגשם בלתי פוסק עם בגדים לא מותאמים בעליל, רק כדי לראות את העורף של אותו אחד מהיום הולדת בתחילת השנה. ביולי כוח הרצון שלי יחד עם מי שזה לא יהיה שאני צריכה לומר לו תודה, גרם לכך שאחבק את ילד היום הולדת, אנשק אותו (פעמיים!) אדבר איתו ואצטלם איתו, תמונה שמוכיחה כמה הבדלי הגובה בינינו מושלמים, אז זה כנראה meant to be. אז כתבתי הרבה פעמים את המילה אושר בסיכום הזה, וזו כנראה מילה שמאד מייצגת את השנה שלי. כי שום דבר לא יכול באמת להשתוות לאותו רגע שאחרי שנגמרת הספירה לאחור, וכל הגוף שלך מלא בזיקוקים שמתפוצצים לך בתוך הבטן, כי הנה, הנה חמשת ה"אושרים" באים. ו.... תודה על שהייתם שם, וחווינו את השנה מלאת האושר הזו ביחד.
of I can explain this feeling now, and it feels so unreal… אני מסיימת את השנה הזו ברצון עז להגיד תודה. אני רק לא כל כך בטוחה למי. תודה על שנה שבה הגשמת חלומות לא הייתה עוד קלישאה, לא חוצפה, ולא סתם איחול שכותבים ביום הולדת. תודה על שנה של אושר צרוף, של אדרנלין מרקיע לשחקים, של חברות ואהבה. תודה על שנה בה למדתי שאם אני רוצה משהו מספיק – הוא בר הגשמה. השנה הזו לנצח תחרט אצלי בזיכרון כשנה בה הגשמתי את מה שאורלי הקטנה, בת ה 13, ישבה בחדר וחלמה. אז אני מסתכלת עליה חולמת, ואני מרגישה גאה. השנה התחילה בנסיעה הכי ספונטנית ומטורפת, להשתתף בחגיגת יום הולדת של אחד, גארי בארלו, שאסף כמה חברים להופעה אינטימית. אז פגשתי אותו, מתחפש לארנב של מיץ פטל, ברגע שכאילו זיקקו במעבדה ושמו במבחנה תחת הכותרת "אושר מושלם עד בלתי נסבל". על הדרך גם פגשתי כמה חברים שלו, אחד ג'ייסון, אחד מארק ואחד הווארד. רק רציתי לחזור הביתה בשלום, נשבעת, ואיכשהו יצא שבטעות גם מישמשתי את ההוא, נו, איך קוראים לו.. מארק אואן, והחלפתי מילות חיבה עם יצור סקסי להחריד בשם ג'ייסון אורנג'. באותו יום הולדת, של ההוא, גיליתי מה זה להפוך לשלולית בגלל אצבעות, קול וחיוך, ושלאושר אין באמת גבולות. אח"כ באה ההמתנה, ואיתה צמחה קהילה מופלאה של חברות שיודעות לצחוק ולבכות יחד, והבנה שאנחנו ביחד בזה, שמשלחת ישראל הולכת לכבוש את וומבלי. love you to bits, FRIENDLIES! ואז בא יולי.... כנראה שכל מילה כבר מיותרת, כי מי כמוני וכמוכן יודעות כמה מילים נכתבו ונאמרו על יולי. אז יהיו עוד כמה.... ביולי הגוף שלי זעק הצילו, מכמויות האין שינה, הגשם והקור שהוא חווה. ביולי הגוף שלי לא הבין כמה כמויות אדרנלין יכולות לזרום בגוף של בת אדם אחת בעשרה ימים. ביולי הגוף שלי אהב להשען על גדרות... ביולי בחור אחד, חצוף, לקח לי את הדגל שהחזקתי בהופעה של טייק דאת, וחשב שאם קוראים לו רובי וויליאמס, ושהוא מניף אותו באויר לעיני כל ומנשק אותו, אני אסלח לו. (ובכן, הוא צדק.) ביולי חמישה בחורים נאים למראה נופפו לי, נישקו באויר, חייכו, קראו, נתנו יד. ביולי חיכיתי 6 שעות בגשם בלתי פוסק עם בגדים לא מותאמים בעליל, רק כדי לראות את העורף של אותו אחד מהיום הולדת בתחילת השנה. ביולי כוח הרצון שלי יחד עם מי שזה לא יהיה שאני צריכה לומר לו תודה, גרם לכך שאחבק את ילד היום הולדת, אנשק אותו (פעמיים!) אדבר איתו ואצטלם איתו, תמונה שמוכיחה כמה הבדלי הגובה בינינו מושלמים, אז זה כנראה meant to be. אז כתבתי הרבה פעמים את המילה אושר בסיכום הזה, וזו כנראה מילה שמאד מייצגת את השנה שלי. כי שום דבר לא יכול באמת להשתוות לאותו רגע שאחרי שנגמרת הספירה לאחור, וכל הגוף שלך מלא בזיקוקים שמתפוצצים לך בתוך הבטן, כי הנה, הנה חמשת ה"אושרים" באים. ו.... תודה על שהייתם שם, וחווינו את השנה מלאת האושר הזו ביחד.