הסיכום שלי להופעה
כמו במקרה,התקיים ערב המחווה החמישי למאיר אריאל במקביל לאחד השלבים המכריעים בתחרות כוכב נולד.בשעה שאנחנו היינו במשמרות,היו המוני ישראל אל מול מקלטי הטלוויזיה,לחוצים ונרגשים,שולחים אס.אמ.אסים ללא הרף על מנת לזכות את המועמד המועדף עליהם בתהילת עולם,אותה ירוויח,למעשה,משום דבר. כמה אירוני שהמופע לזיכרו של מאיר התקיים בערב שכזה.מצד אחד,"ארץ ישראל היפה",כמו שהגדירה תרצה,מטובלת בהומור,שנינות ויצירתיות שלא נגמרת,ומהצד השני הזיוף,חוסר הכישרון,והדרך הקלה לכאורה לתהילת ענק על מאומה. "מאז שעזבת,הרבה השתנה כאן" כתב אהוד בנאי.ובהחלט צדק. בנאי גם היווה את אחד משיאי הערב.שיר תת מודע זמני בהחלט מתאים לביצועו של האיש והכובע.גם בלוז כנעני,כרגיל,עם דיוק מושלם היה בהחלט במקום.היה מצמרר משהו לראות את כולם,כמו מתפללים לשמיים,מדקלמים את המילים,כאילו פונים ישירות אל מאיר. את בנאי החליפו בביצוע ל"לילה שקט" דן תורן ודודי לוי,שהצליחו להוציא ביצוע חביב מאוד ושונה מאוד,בליווי שליחי הבלוז המצויינים. אריאל זילבר(אגדת עם מכסיקנית),חנן יובל(אגדת דשא),עמיר לב(שיר כאב) ורונית שחר(זרעי קיץ) ביצעו את גירסאות המקור,שתמיד גורמות לחיוך ולשביעות רצון בקהל.חנן יובל גם הוסיף מס' שורות שמוכרות פחות באגדת הדשא,וגרם לכולם להתרגש עם המשפטים על הדשא המפורסם. אודי ושחר אריאל ביצעו את חבית הדגים(שיר שלא שמעתי יותר מידי בעבר) בצורה מעניינת מאוד.בהחלט הולכים ומשתפרים. עוד אחד משיאי הערב,כמו תמיד,החבר הטוב של מאיר-שלום חנוך,אגדה בפני עצמו.סוף עונת התפוזים בביצוע עם משה לוי,כמו מתוך יציאה.צרבת לזיכרון,שיר שלא הכרתי-חביב אך הייתי מעדיף להיחשף קודם לגרסא המקורית,ונשל הנחש בביצוע מושלם.שלום יודע איך לחלוק כבוד וגם דבריו ריגשו מאוד. דיוויד ברוזה נטל חלק במס' חלקים בערב,ובכולם הותיר רושם טוב.כבוד הדדי רב היה בינו לבין מאיר,והיה יפה לראות את ברוזה מתרגש בעת ביצועיו. בחלק הצעיר של הערב,הופיעו בין השמשות,בביצוע נחמד אך לא מלוטש,רונה קינן עם פצעי אהבתנו-חד ומדוייק,ואלג'יר עם מודה אני,בביצוע מעניין מאוד.הכינור והאקורדאון הוסיפו המון. יתר האומנים איכזבו מאוד.בראשם אסף אמדורסקי שפשוט ביזה את עצמו,את השיר ששר(ארול) ואת דבריו של קוטנר,שאמר לפני הביצוע של אמדורסקי שאומנים רבים רבו על הזכות לשיר את השיר.אסף(פ),רבת עם כולם כדי לשכוח את המילים? ברי סחרוף בביצוע לא החלטי לטרמינל.התחיל עם דיסטורשן,ודווקא בסיום השאיר רק את הבאסים ושר עליהם את הפיזמון.חבל,אפשר היה להפוך את זה למושלם. אתי אנקרי התבלבלה במילים,וזה עוד מקובל.אך לא מקובל שבשל כך היא צריכה לוותר על שורה שלמה.צריך לדעת להתעשט ולהמשיך. שלומית אהרון הרדימה את הקהל עם "ריסים". לאה שבת עיבדה את "שלל שרב" ליוונית,בגרסא מעצבנת עד מרתיחה.זהו שיר שאמור להיות עוצמתי,ולא היתולי,כמו שבוצע.חבל,כי לשיר הזה יש פוטנציאל להפוך לאחד משיאי המופע. לפני כולם הופיעו הדג נחש בביצוע מקפיץ ומקורי ל"עברנו את פרעה".ככה עושים גרסאת כיסוי:משנים,מדגישים נקודות משמעותיות,ומקפיצים את הקהל.יוצא מן הכלל. בצד האירגוני,בלט כתמיד לטובה יואב קוטנר.יפה לראות איך הוא מעביר את הערב בצורה קלילה ויחד עם זאת עמוקה ומשמעותית. הקטעים שהוצגו על המסכים היו נחמדים מאוד,אך לא מעבר.יכלו להוסיף יותר ראיונות עם האדם מאיר אריאל עצמו ולאחר מכן לקרוא לאמן המבצע לשיר את אחד השירים הנוגעים בראיון.אפשר לשפר הרבה לקראת הפעמים הבאות(אם יהיו) בעיות סאונד רבות צצו להן במהלך הערב,ולא תמיד צוות הסאונד טיפל בהן בצורה מושלמת.חבל,אבל נסבל. ולסיום,האווירה. אני נוהג ללכת להופעות רבות,אך האווירה שהייתה ביום רביעי בקיבוץ משמרות הייתה מדהימה.אנשים התנהגו בצורה מופתית,כיבדו את המעמד ואת האירוע,ויחד עם זאת שמחו,שרו והעניקו אהבה גדולה לאמנים ולמשפחה. ללא ספק האווירה בקיבוץ תרמה המון להנאתי מהמופע. מבחינת הופעות,עדיין יש אפשרות לקחת את השירים צעד אחד קדימה.צריך לעבד את השירים נכון יותר,בהתאם לטקסט ובהתאם לביצוע המקור.כמה ביצועים פשוט איכזבו טוטאלית. סה"כ היה כיף אחד גדול,כיאה לכיף שמאיר העביר לכולנו
כמו במקרה,התקיים ערב המחווה החמישי למאיר אריאל במקביל לאחד השלבים המכריעים בתחרות כוכב נולד.בשעה שאנחנו היינו במשמרות,היו המוני ישראל אל מול מקלטי הטלוויזיה,לחוצים ונרגשים,שולחים אס.אמ.אסים ללא הרף על מנת לזכות את המועמד המועדף עליהם בתהילת עולם,אותה ירוויח,למעשה,משום דבר. כמה אירוני שהמופע לזיכרו של מאיר התקיים בערב שכזה.מצד אחד,"ארץ ישראל היפה",כמו שהגדירה תרצה,מטובלת בהומור,שנינות ויצירתיות שלא נגמרת,ומהצד השני הזיוף,חוסר הכישרון,והדרך הקלה לכאורה לתהילת ענק על מאומה. "מאז שעזבת,הרבה השתנה כאן" כתב אהוד בנאי.ובהחלט צדק. בנאי גם היווה את אחד משיאי הערב.שיר תת מודע זמני בהחלט מתאים לביצועו של האיש והכובע.גם בלוז כנעני,כרגיל,עם דיוק מושלם היה בהחלט במקום.היה מצמרר משהו לראות את כולם,כמו מתפללים לשמיים,מדקלמים את המילים,כאילו פונים ישירות אל מאיר. את בנאי החליפו בביצוע ל"לילה שקט" דן תורן ודודי לוי,שהצליחו להוציא ביצוע חביב מאוד ושונה מאוד,בליווי שליחי הבלוז המצויינים. אריאל זילבר(אגדת עם מכסיקנית),חנן יובל(אגדת דשא),עמיר לב(שיר כאב) ורונית שחר(זרעי קיץ) ביצעו את גירסאות המקור,שתמיד גורמות לחיוך ולשביעות רצון בקהל.חנן יובל גם הוסיף מס' שורות שמוכרות פחות באגדת הדשא,וגרם לכולם להתרגש עם המשפטים על הדשא המפורסם. אודי ושחר אריאל ביצעו את חבית הדגים(שיר שלא שמעתי יותר מידי בעבר) בצורה מעניינת מאוד.בהחלט הולכים ומשתפרים. עוד אחד משיאי הערב,כמו תמיד,החבר הטוב של מאיר-שלום חנוך,אגדה בפני עצמו.סוף עונת התפוזים בביצוע עם משה לוי,כמו מתוך יציאה.צרבת לזיכרון,שיר שלא הכרתי-חביב אך הייתי מעדיף להיחשף קודם לגרסא המקורית,ונשל הנחש בביצוע מושלם.שלום יודע איך לחלוק כבוד וגם דבריו ריגשו מאוד. דיוויד ברוזה נטל חלק במס' חלקים בערב,ובכולם הותיר רושם טוב.כבוד הדדי רב היה בינו לבין מאיר,והיה יפה לראות את ברוזה מתרגש בעת ביצועיו. בחלק הצעיר של הערב,הופיעו בין השמשות,בביצוע נחמד אך לא מלוטש,רונה קינן עם פצעי אהבתנו-חד ומדוייק,ואלג'יר עם מודה אני,בביצוע מעניין מאוד.הכינור והאקורדאון הוסיפו המון. יתר האומנים איכזבו מאוד.בראשם אסף אמדורסקי שפשוט ביזה את עצמו,את השיר ששר(ארול) ואת דבריו של קוטנר,שאמר לפני הביצוע של אמדורסקי שאומנים רבים רבו על הזכות לשיר את השיר.אסף(פ),רבת עם כולם כדי לשכוח את המילים? ברי סחרוף בביצוע לא החלטי לטרמינל.התחיל עם דיסטורשן,ודווקא בסיום השאיר רק את הבאסים ושר עליהם את הפיזמון.חבל,אפשר היה להפוך את זה למושלם. אתי אנקרי התבלבלה במילים,וזה עוד מקובל.אך לא מקובל שבשל כך היא צריכה לוותר על שורה שלמה.צריך לדעת להתעשט ולהמשיך. שלומית אהרון הרדימה את הקהל עם "ריסים". לאה שבת עיבדה את "שלל שרב" ליוונית,בגרסא מעצבנת עד מרתיחה.זהו שיר שאמור להיות עוצמתי,ולא היתולי,כמו שבוצע.חבל,כי לשיר הזה יש פוטנציאל להפוך לאחד משיאי המופע. לפני כולם הופיעו הדג נחש בביצוע מקפיץ ומקורי ל"עברנו את פרעה".ככה עושים גרסאת כיסוי:משנים,מדגישים נקודות משמעותיות,ומקפיצים את הקהל.יוצא מן הכלל. בצד האירגוני,בלט כתמיד לטובה יואב קוטנר.יפה לראות איך הוא מעביר את הערב בצורה קלילה ויחד עם זאת עמוקה ומשמעותית. הקטעים שהוצגו על המסכים היו נחמדים מאוד,אך לא מעבר.יכלו להוסיף יותר ראיונות עם האדם מאיר אריאל עצמו ולאחר מכן לקרוא לאמן המבצע לשיר את אחד השירים הנוגעים בראיון.אפשר לשפר הרבה לקראת הפעמים הבאות(אם יהיו) בעיות סאונד רבות צצו להן במהלך הערב,ולא תמיד צוות הסאונד טיפל בהן בצורה מושלמת.חבל,אבל נסבל. ולסיום,האווירה. אני נוהג ללכת להופעות רבות,אך האווירה שהייתה ביום רביעי בקיבוץ משמרות הייתה מדהימה.אנשים התנהגו בצורה מופתית,כיבדו את המעמד ואת האירוע,ויחד עם זאת שמחו,שרו והעניקו אהבה גדולה לאמנים ולמשפחה. ללא ספק האווירה בקיבוץ תרמה המון להנאתי מהמופע. מבחינת הופעות,עדיין יש אפשרות לקחת את השירים צעד אחד קדימה.צריך לעבד את השירים נכון יותר,בהתאם לטקסט ובהתאם לביצוע המקור.כמה ביצועים פשוט איכזבו טוטאלית. סה"כ היה כיף אחד גדול,כיאה לכיף שמאיר העביר לכולנו
