הסילבסטר האחרון שחגגתי
גיל 14, גרה במושב ליד השרון.
הרבה לפני שהייתי דתיה. הרבה אחרי שגיליתי את אלוהים.
מאוהבת/"מאובססת" בבחור ש,איך לא- זלזל בי עד כלות (גרמתי לזה לקרות כמובן) ואני נדלקתי מזה חחחחח עד שמים הגיעו עד נפש
בקיצור:
אני חופרת לחברתי הטובה דאז, שאנו חייבות לנסוע ל"עיר הגדולה" בשרון.
יצאנו ליד הטיילת, מקום ישיבה של בני נוער רבים באותה תקופה
הוא היה עם כמה חברים שלו, שתו או לא זוכרת מה
הם פשוט אמרו לנו בפנים (אחד מהם, גמד אבל לא משנה חח) שאנחנו מכוערות, או משהו בסגנון של "לא סחורה טובה"
על האובססיה שלי לאותו בחור אני יכולה להרחיב במקום אחר
אבל, עד היום שאני רואה אותו אני עוברת צד בכביש
(הוא היה הנשיקה הראשונה שלי אגב חח אבל לא יותר מזה למזלי)
היו כל כך הרבה דברים שעשיתי ונלחמתי, כנגד המציאות, בכדי לחגוג את אותו סילבסטר
עם זאת, היו המון מפכי נפש..שאני בעצמי לא יודעת להצביע עליהם. אבל- דברים מוזרים וכואבים, מוזרים בקטע מיסטי משהו. וכבר אז אלוהים היה המאהב שלי להזכירכם.
מאותו גיל 14, גמרתי אומר בלבי שאני בחיים אבל בחיים לא חוגגת את הסילבסטר, כי יש בו מנחוס
אז לא ידעתי להסביר את המשמעות של המנחוס הזה
אה , גם הבטחתי לעצמי שאני לא נלחמת כנגד המציאות
כלומר, אם דברים לא הולכים כשנלחמת, אז אין צורך לשלוח פצצות מרגמה כדי ש"העסק יעבוד".
הרפתי. הרפתי וידעתי כי יש ה'.
בקיצור, תגידו מה שתגידו, אני את הסילבסטר לא חוגגת!!! גם אם ישלמו לי מיליון שקל... אין מצב !!!! ואני לא פרימיטיבית..
גיל 14, גרה במושב ליד השרון.
הרבה לפני שהייתי דתיה. הרבה אחרי שגיליתי את אלוהים.
מאוהבת/"מאובססת" בבחור ש,איך לא- זלזל בי עד כלות (גרמתי לזה לקרות כמובן) ואני נדלקתי מזה חחחחח עד שמים הגיעו עד נפש
בקיצור:
אני חופרת לחברתי הטובה דאז, שאנו חייבות לנסוע ל"עיר הגדולה" בשרון.
יצאנו ליד הטיילת, מקום ישיבה של בני נוער רבים באותה תקופה
הוא היה עם כמה חברים שלו, שתו או לא זוכרת מה
הם פשוט אמרו לנו בפנים (אחד מהם, גמד אבל לא משנה חח) שאנחנו מכוערות, או משהו בסגנון של "לא סחורה טובה"
על האובססיה שלי לאותו בחור אני יכולה להרחיב במקום אחר
אבל, עד היום שאני רואה אותו אני עוברת צד בכביש
(הוא היה הנשיקה הראשונה שלי אגב חח אבל לא יותר מזה למזלי)
היו כל כך הרבה דברים שעשיתי ונלחמתי, כנגד המציאות, בכדי לחגוג את אותו סילבסטר
עם זאת, היו המון מפכי נפש..שאני בעצמי לא יודעת להצביע עליהם. אבל- דברים מוזרים וכואבים, מוזרים בקטע מיסטי משהו. וכבר אז אלוהים היה המאהב שלי להזכירכם.
מאותו גיל 14, גמרתי אומר בלבי שאני בחיים אבל בחיים לא חוגגת את הסילבסטר, כי יש בו מנחוס
אז לא ידעתי להסביר את המשמעות של המנחוס הזה
אה , גם הבטחתי לעצמי שאני לא נלחמת כנגד המציאות
כלומר, אם דברים לא הולכים כשנלחמת, אז אין צורך לשלוח פצצות מרגמה כדי ש"העסק יעבוד".
הרפתי. הרפתי וידעתי כי יש ה'.
בקיצור, תגידו מה שתגידו, אני את הסילבסטר לא חוגגת!!! גם אם ישלמו לי מיליון שקל... אין מצב !!!! ואני לא פרימיטיבית..