הסיפור היוגי לשבת: האיש המוטעה.

[אבי בוירסקי4]

הסיפור היוגי לשבת: האיש המוטעה.

האיש המוטעה. היה היה איש שעוצב ע"י מכונת דמיון השווא. הוא נולד במדבר וגדל במדבר. התעוררה בו הדעה המוטעית: "הנני ילוד החלל, הנני החלל, החלל שלי הוא, ועל כן עלי להגן עליו". לאחר שהחליט כך, בנה בית כדי להגן על החלל. כאשר ראה את החלל סגור לבטח בתוך הבית, היה מאושר. אך במשך הזמן התמוטט הבית. הוא בכה בקול: "הוא החלל שלי, לאן הלכת ? אבוי, חללי הלך לאיבוד". לאחר מכן חפר באר וחש שהחלל מוגן בתוכה. אולם עם הזמן נסתמה הבאר. בזה אחר זה הכין קדרה, חפר שוחה ואפילו נטע מטע קטן עם ארבע עצים. כל אחד מהם נכחד לאחר זמן קצר והאיש המוטעה נותר עצוב. או הקשיבו למובנו של הסיפור: האיש אשר עוצב ע"י דמיון השווא הוא תחושת - האני. תחושת האני עולה כמו תנועה העולה ברוח. ממשותה היא ברהמן. מכיוון שאין תחושת האני יודעת זאת, היא רואה את החלל הסובב אותה כאילו הוא עצמה ורכושה. ולכן מזהה את עצמה עם הגוף (וכדומה), שעליו היא רוצה להגן. הגוף (וכדומה) מתקיים ונכחד לאחר זמן. בשל דמיון שווא זה מתייסרת תחושת האני שוב ושוב בחשבה שהעצמי מת או אבד. כאשר אובדת הקדרה, נותר החלל לא – מושפע: וכך גם כאשר אובדים הגופים, נותר העצמי בלתי מושפע. העצמי הוא תודעה טהורה, עדין אף יותר מהחלל. העצמי לעולם אינו נכחד. אין הוא נולד. הוא לא נעלם. ברהמן האין סופי לבדו הוא הזורח כתופעת העולם. ביודעך זאת, היה מאושר לנצח. יוגה ושיסטא – סוואמי ונקטסאננדה. תרגום : פרייה הרט. שבת נהדרת. אבי.

 

[למואל א]

אני עכשיו קורא את הספר

עוד לא הגעתי לסוף, אבל נראה לי שאחת מהמסקנות יכולה להיות התאבדות. לא מתוך דיכאון, אלא בדיוק מהסיבה הזו שהגוף והטיפוח שלו הם אשליה כי הוא מיותר, ז"א אין סיבה אקטיבית להתאבד אבל גם אין סיבה לא לעשות כן, כל היקום זה חלום בתוך חלום בלולאה כביכול אינסופית, ויכול להיות שלחלק מהאנשים זה נמאס, לכן אולי יש סיפורים על מוארים שפשוט נעלמו, גם בבודהיזם וגם בקרב הסופים, כמו כן בתנ"ך מסופר על חנוך שלקח אותו האלהים או אליהו הנביא שעלה השמימה. ז"א מדובר על הויתור המוחלט על האני האשלייתי והתאחדות עם האינסוף

 

[אבי בוירסקי4]

יחי ההבדל הקטן....

בוודאי שיש. אחת הדוגמאות שההודים אוהבים להשתמש כמותר האדם על האל היא: שללא גוף היא אפשר להתקדם.... ובהמשך לאשליית העולם עולה השאלה המתבקשת: אם הכל אשליה וכל הסיפור הוא לחזור להתחלה, יענו, להבין שהכל הבל הבלים ולהתמוסס חזרה אל האין סוף, למה בכלל נוצר העולם ולמה בכלל באנו ? בעייני התשובה זהה.... גם לענין הויתור על הגוף וגם בעניין העולם כמגרש המשחקים הטוב ביותר ביכלו להמציא... ללא פעולה אין התקדמות. ללא התנסות אין ידיעה. אדם שמבין את מגבלות הגוף ואת יתרונותיו לעולם לא יזרוק לפח הזדמנות חד פעמית.... בהודו הייתה קיימת תנועה שקראו לה: "ראסייאנה", לפי התאוריה שלהם מחזור חיים ממוצא לא מספיק לאדם כדי להתקדם לעבר הגאולה, לכן, חשבו על דרכים להאריך את משך החיים (בתרגילי יוגה ואמצעיים אחרים) כדי שיוכל להתקדם עוד טיפה, ככה שבמחזור הבא תהיה לו נקודת פתיחה טובה יותר.... ותחשוב על זה.... שבת שלום. אבי.

 

[למואל א]

תודה על התשובה

לגבי למה העולם נוצר וכו' אנחנו לא יכולים להבין כזה דבר בכלל, בבודהיזם למשל הגישה ישירה יותר: יש סבל שנוצר מבורות, למה זה לא משנה, העיקר הוא מה אתה עושה עם זה אפשר גם להסביר כמו בקבלה ויוגה, שאלהים רצה להתנסות בפיזיות, וזה אחד המשלים שגם מופיעים בספר וגם בעוד מקומות, שהיית באור כל הזמן לא ידעת להעריך אותו, ולכן אלהים כאילו הגביל את עצמו לנשמה בתוך גוף שעושה מאמצים לצאת מן החושך ואז יש ערך לאור, כמובן שזה רק הסבר חלקי, כמו השלם טבעו להתפצל, אפשר לשאול למה הוא בכלל מתפצל? הרי במישור הגבוהה יותר, האמיתי, הוא מעולם לא התפצל ולא נפל לנפרדות... אז אני לא מתיימר לענות על השאלות הללו. אבל מה שכן, אני מבין מזה שהעולם הוא חלום, והתשובה שההודים נותנים מתאימה למי שמקבל גלגול נשמות כעובדה מוגמרת, כמו הדרוזים שחיים עם זה. אלא שגם אז זו לא ממש תשובה, כתבתי כאן בהודעה אחרת, שהסברתי לחבר על התפיסה המזרחית של גלגול נשמות, שאם מגיע סוף העולם, או בכלל סוף החיים הפרטיים של מישהו, אז להינדי זה לא משנה כי הוא מאמין שיש המשך, אז הוא ישר ענה לי שזה חסר משמעות כי בעצם אין שום רצף של התודעה, זה כמו הילדים "שלך" הם לא שייכים לך וגם לא באמת ממשיכים אותך. עוד משהו לגבי החלום, אני לא בטוח שלהתמוסס חזרה אל האינסוף זו הבחירה היחידה, הרי הבודהיסטים הטיבטים מדברים על בודהיסטווה שלנצח נמצא גם פה וגם שם, ובבהקטי מדברים על מצב של קרבה נצחית לאינסוף ולא התמוססות אליו. הרי למילה "חלום" יש גם קונוטציות מאוד חיוביות לפעמים. אז אולי המצב של ה"מוחלט"=0 לא היה אידיאלי ולכן נוצר העולם, תחשוב על זה כמו בנאדם בלי שום חלומות ושאיפות לעומת בנאדם עם חלומות ושאיפות רבים שפועל להגשים אותם, מצב של אין שום חלומות שווה לאפס, אני זוכר שקראתי על מחקרים באנשים שנפגע אצלם חלק במח ואיבדו את התשוקות וכו' אז הם נהיו מאוד אדישים, ראציונליות מוחלטת בלי חלום שווה למוות, כמו שמדברים על בינה מלאכותית, תיצור רובוט משוכלל מאוד אבל בלי שום שאיפה ושום הוראה הוא לא יעשה כלום

 

[אבי בוירסקי4]

יכולים וענית לעצמך....

הי למואל, שבת שלום. אני רץ לשיעור אז בקצירצור.... גם בהתחלה גם באמצע וגם בסוף ענית לעצמך.... רצון..... מותר האדם מן הבהמה - רצון חופשי ובחירה חופשית. בעייני זו לא תשובה סותמת פיות, אלא אחת הגיונית מאוד. עזוב אותך מבודיהזם, קבלה ומחלקות אחרות, כולן מצביעות בדרכן על זכות הבחירה כשורת המחץ... בודיסטווה, בהקטי, האמא תרזה הכל מתוך בחירה. העולם נברא מתוך בחירה - למה ???? למה אתה קם בבוקר ? למה אתה הולך למכולת ? נראה אם יהיה לי כוח ל"התעמלות אינטלקטואלית" אחרי השיעור..... שבת נפלאה. אבי.

 

[למואל א]

טוב תראה, לגבי "למה" קטונתי

וכולנו לא יכולים לתת תשובה מושלמת. אני לא מתווכח עם זכות בחירה או לא העניין הוא בטענת הקארמה והגלגול שזה כאילו אמור לעשות סדר ולתת משמעות, וזה בתכלס' לא נותן כלום. אז זה מסביר תופעות שונות כפי שהמדע מסביר שלאחר שהגוף שלך נרקב הוא יכול להפוך לעץ מאוד יפה שיחזיק המון שנים, או שהילדים שלך יהנו מירושה שתשאיר להם, אז אולי זה מספק קצת חלק מהאנשים אבל זה בטח לא המשך ישיר שלך, הרי גם זה יעלם מתישהו וגם ישכחו אותך קח לדוגמא את היטלר, לפי תורת הקארמה, יכול להיות שיוולד ילד מסכן באפריקה השחורה או באיזה גהינום אחר, יחיה חיי סבל ארוכים כשבסופם הוא ירצח באלימות, אתה מבין את העיוות? לכן זה מוזר שלפי היוגה המטרה היא אישית בסופו של דבר, התבוננות פנימית ותרגולים שיביאו להארה, וזה חסר משמעות אם בעצם זה אומר שעוד 10 גלגולים או עוד גלגול אחד איזשהו מישהו יחווה הארה. זה הסבר שחוזר בהרבה ספרים של יוגה ובודהיזם-שתעשה תרגולים ותתקדם במשך כמה מחזורי חיים. מצד שני קראתי באינטרנט על דעות של כאלו שגורסים שהדברים האלו נאמרו רק כדי לתת לתלמידים מוטיבציה להמשיך אבל אין באמת נשמה שחוזרת שוב ושוב, כי זה גם סותר את רעיון הפנתאיזם (אדוויטה, ג'ננה יוגה) הבסיסי שבעצם יש רק את ברהמן/אינסוף. כנ"ל לגבי הבודהיזם, יש שטוענים שהוא בכלל לא התייחס לדברים האלו יותר מדי, ההתיחסות היחידה שלו היתה כשהוא קיבל את האוכל המורעל ואמר שעכשיו הוא הולך סופית להיכנס לנירוונה, ואח"כ התלמידים שלו הוסיפו עוד ועוד כי בכל זאת הם היו בהודו, זו היתה אמונה רווחת, וגם, רצו לתת מוטיבציה לאנשים. שים לב: אני לא אומר שזה מעציב/משמח אותי או שחשוב לי שלמואל ספציפית ימשיך, אני רק מנסה כמו אנתרופולוג, להבין את ההיגיון שמאחורי האמונות האלו

 

[אבי בוירסקי4]

דווקא מאוד הגיוני.

הרעיו היפה והפשוט - חוק הסיבה ותוצאה ענין היטלר לא נראה לי עיוות, דווקא "צודק"...אתה קוצר בדויק את מה שזרעת. ולמה הרעיון היוגי מוזר ? זה דווקא נשמע מאוד הגיוני, ואפילו מבחינה מדעית. גרעין שומר על תכונות מסויימות. מטען גינטי. שדרך אגב, איפה הוא נשמר ?

 

[למואל א]

תחשוב על זה רגע

בצורה נייטרלית: היטלר גרם סבל אדיר להמוני אנשים, ולא נענש על כך בחייו. עכשיו, בא נניח שבמקום למות, כולם "הולכים לישון" ונלקחים לכוכב אחר אז היטלר נכנס לבונקר והלך לישון כדי להתחמק מעונש, הוא נלקח כמו כולם לכוכב אחר, שם הרסו את הגוף שלו, מחקו את כל הזכרונות ובעיקר את הזהות שלו(הכי חשוב), ובעולם אחר, לקחו את הגנים של היטלר, שמו שם כל מיני נטיות דומות לאלו שלו ונולד תינוק חדש, אולי פה ושם לתינוק המסכן הזה יהיו סיוטים ואם הוא יראה תמונה של היטלר הוא ירגיש הזדהות מסוימת, כמו שהוא יראה תמונה של ספיידרמן שהוא מעריץ, אבל לתינוק הזה יקראו יהודה, והוא יזהה עצמו כיהודה, אלים ועצבני מלידה, אולי גם מלא ברגשות אשמה בלי שום הסבר וחוטף המון מכות בחיים... עוד דוגמא די טובה להמחשה זה יקומים מקבילים, שאתה עושה כאן דברים, ואבי ביקום המקביל נהנה מהפירות לעומת זאת, דוגמא אחרת לחוק סיבה ותוצאה: ההנחה שיש המשך בעולם הרוח בלי גלגול. נמשיך עם המנוול הגדול בהיסטוריה האנושית, הוא מתאבד כדי להתחמק, ואז הוא מגלה לחרדתו שזה לא נגמר כאן ושהוא לא שליח האל כמו שהוא חשב, אז הוא מבקש רחמים, ומסבירים לו שאף אחד לא מעניש אותו אלא שבשביל ללמוד לקח, לטובתו, הוא פשוט הולך לחוות בתור היטלר את כל מה שהוא עשה לאחרים, כל הסבל שהוא גרם הולך להחוות על ידו אחרי שזה יגמר או שהוא ימשיך להתקדם בעולם הרוח או שהתודעה שלו תיעלם, לא משנה. ויש חוק סיבה ותוצאה מדעי: אפקט הפרפר - מישהו רקד ריקוד מסוים, קפץ במקום, או פוצץ נפץ וזה השפיע על סופת הוריקן בצד השני של העולם, מישהו הביא הרבה ילדים, והגנים שלו עם הנטיות שלו ממשיכים ומשפיעים בעולם. מישהו תורם את האיברים שלו לאחר המוות ואחרים ממשיכים לחיות, מישהו סתם נרקב באדמה והגוף שלו משמש דשן לצמחים וחיים אחרים. אתה מבין? אין כאן באמת המשכיות, ומדובר על חוק סיבה ותוצאה שלא ממש קשור לחיי היומיום שלך וגם לא לעתיד שלך, בדגש על "שלך" אלא החוק הזה של סיבה ותוצאה נוגע ליקום באופן כללי, אם אתה חד פעמי, אז אתה חד פעמי ושידגישו את זה, מה זה רלוונטי אם נטיות או מטען גנטי ממשיכים הלאה בזהויות אחרות (לטוב או לרע)?

 

[אבי בוירסקי4]

לא מדוייק.

עשית חתיכת סלט.... ערבבת תאוריות, רקחת רעיונות, עשית וואחד מישמש חבל על הזמן.... קרמה יש מכמה סוגים, ביוגה סוטרה זה מתואר. יש את קרמת העבר, פעולת העבר שעליה אתה מתחשבן כעט. יש את קרמת ההווה שעליה תתחשבן בהמשך. וזה שזה נוגע ליקום ולא לי ???? איך אפשר ? אני לא חלק מהיקום ? הפעולות שלי ביקום נוגעות רק ליקום ? כל פעולה שאני עושה נוגעת גם לי וגם לסובב אותי.

 

[למואל א]

תראה, אני מנסה להבין את הדברים בפשטות

נוגע ליקום ולא לי, זה כמו שיש עכשיו חורים שחורים וכוכבים שנוצרים ונחרבים, זה לא באמת נוגע לי. גם לגבי קארמת עבר/הווה/עתיד זה ברור, הרי עשית מעשים קודם שמשפיעים על ההווה ומה שאתה עושה עכשיו משפיע על העתיד, ככה זה בכל היקום, קרה משהו שגרם למשהו אחר לקרות וכן הלאה אני לא עושה סלט או משהו כזה, אלא מנסה פשוט להבין מה זה אומר לגבי החיים שלי אם יש קארמה וגלגולים לא משנה, אני פשוט הסברתי איך אני ועוד הרבה אחרים תופסים את זה, אם יש הסבר מפורט שעונה לדוגמאות שהצגתי אז אשמח להפניה

 

[אבי בוירסקי4]

אבל דרך מורכבות...

הכל נוגע לנו אבל השאלה אם זה רלוונטי עבורנו לצורך הבהרת הענין כרגע. זה מה שאני מתכוון. כל מה שאמרת נכון, אבל גם מבלבל ומזיז מהפשטות והמיקוד. בקשר להסבר, מגיע....עוד שש שבע סוטרות.....